"חוות החיות" בתיאטרון גשר: הצגה בועטת על החזירות האנושית

לכו לראות את "חוות החיות" על-פי ספרו של ג'ורג' אורוול – כתב אשמה חריף על הכוח שמשחית, על משטרת מחשבות, על הכינוי "בוגד" שמודבק למי שאינו מתיישר עם השלטון ועל תופעת העדר שנוהר אחרי מנהיגים חזקים, שמפזרים הבטחות ללא כיסוי. נשמע מוכר?

"חוות החיות" בתיאטרון גשר: הצגה בועטת על החזירות האנושית

לכו לראות את "חוות החיות" על-פי ספרו של ג'ורג' אורוול – כתב אשמה חריף על הכוח שמשחית, על משטרת מחשבות, על הכינוי "בוגד" שמודבק למי שאינו מתיישר עם השלטון ועל תופעת העדר שנוהר אחרי מנהיגים חזקים, שמפזרים הבטחות ללא כיסוי. נשמע מוכר?

★★★★

חוות החיות" בתיאטרון "גשר" היא אלגוריה על החזירות האנושית, על הכוח שמשחית, על משטרת מחשבות ועל הכינוי "בוגד" לכל מי שאינו מתיישר לפי צו השלטון. נשמע מוכר? "חוות החיות", על-פי ספרו של ג'ורג' אורוול, היא כתב אשמה חריף נגד תופעת העדר, שנוהר אחרי מנהיגים חזקים שמפזרים הבטחות ללא כיסוי – וכך מנצלים את הסבל האנושי לטובת עושרם הכלכלי ושלטונם האכזרי. נשמע מוכר? בהצגה אורוול מכנה זאת חייתיזם. והכוונה כמובן לקומוניזם, לפאשיזם ולטוטליטריזם. אפשר גם בהמיזם.

"כל החיות שוות, אבל יש חיות ששוות יותר". צילום: לירן לוי

הסיפור הוא על חיות שמתמרדות נגד עריצות בני האדם ומכריזות על מהפכה למען צדק כלכלי ושוויון חברתי. יש להן חזון: להפוך מעם משועבג, לעם חופשי. המהפכה מצמיחה מנהיגים חדשים מבין החיות ופתאום העתיד נראה מבטיח. אבל המצב נעשה גרוע יותר. הכלכלה פורחת, אבל לחיות אין מה לאכול. מנהיגי המהפכה, החזירים, שרק אתמול בני הברית של החיות, הופכים לעריצים מושחתים ואכזרים יותר מבני האדם שהיו לפניהם – ויוצאים למסע דיכוי ורצח נגד החיות שאינן סרות למרותם. אלה הרגעים המטלטלים והמרגשים בהצגה המטרידה הזו.

"חוות החיות", שביים נועם שמואל, היא הצגה בועטת וצבעונית, שלא עוצרת לרגע עד הסוף העגום, שמעורר הרבה מחשבה על העולם שבו אנו חיים ועל המנהיגים שאנו בוחרים.

חייתיזם. צילום: לרן לוי

בהצגה אין כוכבים, כל השחקנים, רובם צעירים (בוגרי הסטודיו למשחק של יורם לוינשטיין), נותנים את הכל, ולמרות שהרמה אינה אחידה, זוהי קודם כל עבודה קבוצתית מעולה. לפעמים האירועים חוזרים על עצמם וההצגה נתקעת ונראית כמו מסכת של סטודנטים לתיאטרון, אבל לא נורא, נסלח להם, הם עושים עבודה יפה ביחד וכל אחד ואחת לחוד.

אהבתי גם את השירים שמוסיפים עוצמה וקצב לעלילה ומבוצעים בליווי תזמורת חיה ורעשנית שנמצאת על הבמה, כנהוג בתיאטרון גשר. אורוול משגר הרבה מסרים במחזה. אני לקחתי את אחד מהם: "כל החיות שוות, אבל יש חיות ששוות יותר".

★★★★

חוות החיות" בתיאטרון "גשר" היא אלגוריה על החזירות האנושית, על הכוח שמשחית, על משטרת מחשבות ועל הכינוי "בוגד" לכל מי שאינו מתיישר לפי צו השלטון. נשמע מוכר? "חוות החיות", על-פי ספרו של ג'ורג' אורוול, היא כתב אשמה חריף נגד תופעת העדר, שנוהר אחרי מנהיגים חזקים שמפזרים הבטחות ללא כיסוי – וכך מנצלים את הסבל האנושי לטובת עושרם הכלכלי ושלטונם האכזרי. נשמע מוכר? בהצגה אורוול מכנה זאת חייתיזם. והכוונה כמובן לקומוניזם, לפאשיזם ולטוטליטריזם. אפשר גם בהמיזם.

"כל החיות שוות, אבל יש חיות ששוות יותר". צילום: לירן לוי

הסיפור הוא על חיות שמתמרדות נגד עריצות בני האדם ומכריזות על מהפכה למען צדק כלכלי ושוויון חברתי. יש להן חזון: להפוך מעם משועבג, לעם חופשי. המהפכה מצמיחה מנהיגים חדשים מבין החיות ופתאום העתיד נראה מבטיח. אבל המצב נעשה גרוע יותר. הכלכלה פורחת, אבל לחיות אין מה לאכול. מנהיגי המהפכה, החזירים, שרק אתמול בני הברית של החיות, הופכים לעריצים מושחתים ואכזרים יותר מבני האדם שהיו לפניהם – ויוצאים למסע דיכוי ורצח נגד החיות שאינן סרות למרותם. אלה הרגעים המטלטלים והמרגשים בהצגה המטרידה הזו.

"חוות החיות", שביים נועם שמואל, היא הצגה בועטת וצבעונית, שלא עוצרת לרגע עד הסוף העגום, שמעורר הרבה מחשבה על העולם שבו אנו חיים ועל המנהיגים שאנו בוחרים.

חייתיזם. צילום: לרן לוי

בהצגה אין כוכבים, כל השחקנים, רובם צעירים (בוגרי הסטודיו למשחק של יורם לוינשטיין), נותנים את הכל, ולמרות שהרמה אינה אחידה, זוהי קודם כל עבודה קבוצתית מעולה. לפעמים האירועים חוזרים על עצמם וההצגה נתקעת ונראית כמו מסכת של סטודנטים לתיאטרון, אבל לא נורא, נסלח להם, הם עושים עבודה יפה ביחד וכל אחד ואחת לחוד.

אהבתי גם את השירים שמוסיפים עוצמה וקצב לעלילה ומבוצעים בליווי תזמורת חיה ורעשנית שנמצאת על הבמה, כנהוג בתיאטרון גשר. אורוול משגר הרבה מסרים במחזה. אני לקחתי את אחד מהם: "כל החיות שוות, אבל יש חיות ששוות יותר".

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן