ששה שופטים יושבעו מחר בבית הנשיא לתפקידם החדש

שניים מארבעת שופטי בית המשפט העליון החדשים, יושבעו מחר בבוקר בבית הנשיא. לצידם יושבעו שופטים לבתי משפט שונים ברחבי הארץ, כולל שופטת אחת חדשה לגמרי. הטקס, במעמד הנשיא וראשי מערכת המשפט בארץ, ובני משפחה

Print Friendly

שניים מארבעת שופטי בית המשפט העליון החדשים, יושבעו מחר בבוקר בבית הנשיא. לצידם יושבעו שופטים לבתי משפט שונים ברחבי הארץ, כולל שופטת אחת חדשה לגמרי. הטקס, במעמד הנשיא וראשי מערכת המשפט בארץ, ובני משפחה

מאת אבירם זינו

מחר בבוקר (ג, 21.2.2012) יתקיים בבית הנשיא בירושלים,  טקס השבעתם של שישה שופטים לתפקידם החדש. השופטים צבי זילברטל ונעם סולברג יושבעו לכהונה בבית המשפט העליון ולצדם השופט אילן איטח לבית הדין הארצי לעבודה, כרמי מוסק למחוזי בירושלים, השופטת עירית וינברג נטוביץ למחוזי מרכז ועורכת הדין טל ליחאני שהם לבתי משפט השלום (נוער) של מחוז הדרום.

שנוי במחלוקת. נעם סולברג  (צילום: אתר בתימ"ש)

שנוי במחלוקת. נעם סולברג (צילום: אתר בתימ"ש)

נעם סולברג, שמינויו היה שרוי במחלוקת, יתמנה לכהונת שופט עליון. סולברג יליד 1962 כיהן כשופט במחוזי ירושלים. כבר בשנת 2009 הועלה שמו כמועמד לעליון, אולם לאחר שהמינוי לא צלח, היה מועמד להחליף את מני מזוז – קודם למינויו של יהודה ויינשטין – לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה. רק לאחרונה הפכו שופטי בית המשפט העליון את הכרעתו של סולברג בתביעת הדיבה של סרן ר' נגד אילנה דיין, וזיכו את העיתונאית הוותיקה.

סולברג הוא תושב ההתנחלות אלון שבות. הוא נתפס כמועמד המועדף על שר המשפטים נאמן, ומושך אחריו היסטוריה של מחלוקות עם הנשיאה היוצאת, דורית בייניש. לפני כחודשיים חתמו עשרות אנשי רוח על עצומה נגד בחירתו של סולברג. "אין מקום לדילים ופשרות", נכתב בעצומה, "בוודאי לא לגבי מינוי סולברג. הצעדים השיטתיים להרס המערכת חייבים להיעצר". בין החותמים היו יאיר גרבוז, יהושע סובול ויורם קניוק.

נעם סולברג גדל בחיפה להורים שעלו מהולנד. הוא למד בישיבה התיכונית "יבנה" בחיפה והתגייס לשירות צבאי בחיל האוויר. סולברג השתחרר בדרגת רב סרן והוא בעל תואר שני במשפטים מהאוניברסיטה העברית. את התמחותו עשה בפרקליטות המדינה תחת שרביטה של פליאה אלבק ז"ל,  מי שליוותה משפטית את הקמת ההתנחלויות ונתנה להם את המטריה המשפטית. מאוחר יותר עבד תחת השופט יעקב מלץ בעליון ואצל היועמ"ש דאז, יוסף חריש. משך שבע שנים לאחר מכן שימש כעוזרם של היועצים המשפטיים לממשלה חריש, מיכאל בן יאיר ואליקים רובנשטיין. בשנת 1998 מונה סולברג לשופט בבית המשפט השלום בירושלים ובשנת 2005 החל לכהן כשופט מחוזי בעיר.

בין פסקי דינו של סולברג ניתן למנות את זיכויו של שוטר מג"ב שמואל יחזקאל מהריגה של פלסטיני בכפר עיסווייה. ב-2005 מצא עצמו יחזקאל ביחד עם שוטרים נוספים בלינץ' המוני. במהלך האירועים חש יחזקאל סכנה לחייו, זאת לאחר שנפגע מרכב שעבר במקום. לאחר שסבר כי נהג הטרנזיט שפגע בו קודם עומד לדרוס אותו – פתח באש. בדיעבד הסתבר כי השוטר טעה וכי הפלסטיני שנהרג כלל לא התכוון לבצע אירוע דריסה ולא היה זה שפגע בו. סולברג זיכה את השוטר וקיבל את טענותיו כי חש סכנת חיים. המדינה ערערה על הפסיקה לבג"ץ ובהחלטת רוב קיבל אליקים רובינשטיין את נימוקיו של סולברג. בדעת מיעוט היה השופט סאלים ג'ובראן שביקש להרשיע את השוטר, שכן סבר כי לא היה צריך לפתוח בירי מכיוון שלא היה בסכנת חיים ממשית.

פסק דין אחר היה זה של קצין גבעתי סרן ר' נגד התוכנית "עובדה" של אילנה דיין. סרן ר' תבע את דיין על תחקיר שעשתה נגד אירוע ירי במוצב גירית עליו פיקד ובמהלכו נהרגה ילדה פלסטינית. ר' זוכה בבית הדין הצבאי. סולברג ניתח את התחקיר בפסק דינו וקבע כי על "עובדה" לשדר התנצלות ולשלם 300 אלף ₪ לסרן ר', "ב- 17 דקות הפך קצין עז נפש לבריון ערל לב. לא זדון נעשה הכשל אם כי ברשלנות ועדיין חמור הכשל הזה. יש לעורר ולהזהיר מפני מכשלות שכאלה את ציבור מוציאי הדיבה הפוטנציאליים, העיתונאים והעורכים", כתב בשעתו. לפני שבועות ספורים קיבל העליון את ערעורה של דיין כאמור וקבע כי עומדת לה הגנת "אמת דיברתי", שכן העובדות עליהן הושתתה התוכנית היו נכונות לשעתן.  

באפריל 2010 ביטל השופט סולברג את החלטת עיריית ירושלים להפלות לטובה את רשתות החינוך העצמאי ומעיין החינוך התורני, על פני בתי ספר לא רשמיים אחרים. כן דחה את עתירתו של אזרח ישראלי ששהה בחו"ל שנים רבות ומשרד הפנים סירב להאריך את תוקף דרכונו, משום שהשתמט מחובת שירות צבאי. כמו את העתירה של אנשי הציבור בראשות עוזי אורנן שבקשו כי במקום ההגדרה "יהודי" יירשם בתעודת זהותם "ישראלי".

השופט דוקטור צבי זילברטל (צילום: אתר בתימ"ש)

השופט דוקטור צבי זילברטל (צילום: אתר בתימ"ש)

צבי זילברטל, יליד 1952, מכהן כשופט מאז שנת 1990. בתפקידו האחרון היה סגן נשיא המחוזי ירושלים ומרצה לסדר דין אזרחי בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית.  זילברטל גדל בירושלים ולמד בגימנסיה העברית. בשנת 1976 החל את דרכו האקדמית דווקא בלימודי ספרות, באוניברסיטה העברית, אך בהמשך עבר ללימודי משפטים, אותם סיים בהצטיינות בשנת 1981.

את התמחותו עשה בבית המשפט העליון. בשנת 1990 נבחר כאמור לכהונה כשופט בבית המשפט השלום בירושלים וכעבור עשור נבחר למחוזי. עכשיו- עשור נוסף לאחר מכן התקדם לעליון. לשופט זיברטל שורה של פסקי דין חשובים להם היה שותף וביניהם הרשעתו של אלי פימשטיין ברצח הודיה קדם, פסק דין ראשון בעניין זכויות יוצרים ביחס לתנאי רישיון קריאייטיב בעניין צילומי חובבים נגד חברת מפה.

 

Print Friendly
פוסט זה פורסם בקטגוריה אקטואליה, חדשות בארץ, משפט, עם התגים , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.