'הַצָּעָה לְסֵפֶר' / 23.10.2015

הופעת אורח תיאטרלית של רונית מטלון, עשרים שנה לרצח רבין, רומן התבגרות כובש ועוד. שבת שלום!

Print Friendly

יצחק – רצח רבין: הסיפור שלא סופר / דביר קריב  גם אם נדמה לעיתים שהכל כבר נאמר, נכתב וסופר על הרצח הזה, בעצם מדובר במעט מאוד. מעט מאוד ביחס לגודל הארוע המכונן הזה שאף אחד לא יודע מה היה גורלנו לו היה נמנע אך אני לפחות מאלה המאמינים שהיה כאן טוב הרבה יותר. עשרים שנה חלפו, ועדיין, רב הנסתר על הגלוי, תאוריות קונספירציה עדיין מופרחות לכל עבר מעת לעת ויקח עוד זמן עד שיתבררו העובדות כולן. דביר קריב שירת 22 שנה בחטיבה המודיעינית להגנת הדמוקרטיה הישראלית בתקופה שקדמה לרצח רבין ואחריה, אבל חשוב מכך, נמנה על צוות החקירה של יגאל עמיר ולמעשה היה הראשון לחקור אותו מיד לאחר הרצח. קריב מתאר את הימים והחודשים שקדמו לארוע ואת איסוף המודיעין שבדיעבד היה חסר מאוד, את דמותו של יגאל עמיר כפי שהשתקפה מולו בחדר החקירות, ומנסה גם להסיק מסקנות. עשרים שנה אחרי, כבר ברור שתוצאות רצח רבין הגשימו את כל ציפיותיו של הרוצח ולנו נותר רק לקרוא על התבוסה שנחלנו.

יצחק – רצח רבין: הסיפור שלא סופר מאת דביר קריב, הוצאת טפר, 304 עמ'

 

 

חיים יקרים, אתם דפוקים! / סקוט בלאגדן  רק בשבוע שעבר פורסמה במאקו כתבה המתארת את ההצלחה העצומה לה זוכים בשנים האחרונות ספרי הנוער וההתבגרות, גם, ואולי בעיקר, אצל מבוגרים. מכל הסברות לכך, אלו שהועלו בכתבה ואלו המתרוצצות בראשי, נדמה לי שדווקא ההגיונית ביותר היא גם הקולעת מכולן למציאות: גיל ההתבגרות נמתח עוד ועוד עד שלפעמים נדמה שהדבר היחיד שיכול להביא אותו אל סופו הוא המוות. רומן הביכורים של סקוט בלאגדן האמריקני מתארים את עולמו האבוד של קריקט צ'רפין בן השבע עשרה הגדל בבית אומנה המנוהל על ידי נזירות. הרגע בו יעמוד ברשות עצמו ויצטרך לדאוג לעצמו קרב ונראה מייאש מאי פעם אבל אז הוא פוגש את וינונה בידבן שמכניסה לחייו תקווה. מי שקרא (מי לא?) את "התפסן בשדה השיפון" לא זקוק לכותרת המעצבנת והמנסה למכור בראש הספר, "הולדן קולפילד של המאה העשרים ואחת!" והיה, אולי, מזהה את הדמיון בעצמו. ומי שלא קרא את התפסן בלאו הכי לא יודע מי זה קולפילד.. אבל אולי, אם אף אחד לא באמת רוצה להתבגר, אפשר לסלוח גם להוצאות הספרים על הכותרות הילדותיות הללו..

חיים יקרים, אתם דפוקים! מאת סקוט בלאגדן, הוצאות הכורסא וידיעות ספרים, תרגמה מאנגלית: עפרה אביגד, 269 עמ'

טחנת החיים / יצחק שמי מעטים מדי מכירים את האיש שכתביו נבחרו להיות אלו שיפתחו את הסדרה החדשה של הוצאת דביר, "רטרו", וזו בדיוק הסיבה להופעתה. מכון "הקשרים" לחקר הספרות העברית באוניברסיטת בן גוריון בשיתוף פעולה עם הוצאת "דביר" מבקש לחשוף בפני הקוראים סופרים עבריים נשכחים שכתביהם לא כונסו מעולם או לא פורסמו כלל. הראשון כאמור הוא יצחק שמי שהיה הראשון וכנראה מהבודדים בכלל בתקופתו שהציבו במרכז כתיבתם את הערבים ואת היהודי המזרחי בארץ ישראל. יצחק שמי התייחס לעצמו כאזרח עברי-פלסטיני ולפני כעשור קיבל הכרה בכך כאשר ההתאחדות האקדמית הפלסטינית הכירה בו כאחד הסופרים הפלסטינים הבולטים של המאה העשרים.  "טחנת החיים" כולל שמונה סיפורים קצרים, חמש מסות ואחרית דבר ארוכה במיוחד מאת יגאל שוורץ ויוסף צרניק. ביום חמישי 29.10.15 בשעה 19:30 יערך ערב לכבוד הופעת הספר בבית אריאלה ובו ידברו אודות שמי וכתיבתו, יגאל שוורץ, יוסף צרניק, א.ב. יהושע ופרופ' ניסים קלדרון.

טחנת החיים מאת יצחק שמי, הוצאת דביר, 365 עמ'

 

הנערות ההולכות בשנתן / רונית מטלון  והנה, בהופעת אורח מיוחדת אבל אולי לא חד פעמית, מחזה. עוד לפני זה הראשון, של רונית מטלון, נדמה היה לי שיותר ויותר אנשים, בעיקר כאלה המחפשים גיוון בקריאה, מצאו טעם ועניין לאחרונה במחזות, וגם ב"זיקית", רגע לפני שנפחה את נשמתה בטרם עת, דובר על סדרה חדשה של מחזות. מי שכבר ניסה יודע שיש לקריאה הזאת טעם אחר, בייחוד אם תעשו את זה בקול רם ולא תפחדו מקצת דרמה, כי אחרי הכל, בכולם יש איזה שחקן קטן, לרב גרוע, אבל בבית, לבד, זה לא באמת חשוב.. המחזה הראשון של רונית מטלון נראה מושלם להופיע בחלק מסדרת "מעבדה" של רסלינג שהולכת ומסתמנת כחשובה ומעניינת. סיפורן של חמש נערות המתגוררות במעון לנערות ולילה אחד מתחילות ללכת בשנתן. מכאן ואילך הולך ונברא עולם מקביל המערבב עם זה מן המציאות כך שלא תמיד ברור מה הוא מה. רונית מטלון כותבת בהקדמה לטקסט הזה על גלגוליו השונים ועל כך שאינה בטוחה שנועד להיכתב כמחזה. סביר להניח שבעודה מתלבטת ומתחבטת מישהו כבר יעשה איתו משהו וייתר את המשך ההתלבטות..

הנערות ההולכות בשנתן מאת רונית מטלון, הוצאת רסלינג, 110 עמ'

[related-posts title="'הַצָּעָה לְסֵפֶר'"]

Print Friendly

על אודות טל גולדשטיין

טל גולדשטיין - קורא בימים, משורר בלילות וסופר בחלומות.
פוסט זה פורסם בקטגוריה ד, טורים, ספרות, רשמים, עם התגים , , , , , , , , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.