[rating=4]

הסרט "להציל את מארק וואטני", המבוסס על רב המכר באותו שם של אנדי וויר, עובד למסך הקולנוע על ידי דרו גודארד ("בקתת הפחד") והבמאי הנודע, רידלי סקוט ("פרומתאוס"). במשך עשרות שנים סקוט סיפק עלילות מדע בדיוני מעוררות מחשבה למסך הגדול ו"להציל את מארק וואטני" פוגע בנקודה חזקה ומתוקה: מיזוג בין סצנות מתח-פעולה, מדע בדיוני שובה לב, צילום תלת מימדי יפהפה וסיפור אופי מרגש, שמעמיד את הפלא והסכנות הכרוכים בצד האנושי – במיטבו.

שוחרי קולנוע שהם גם חובבי מדע, יתמודדו עם חוסר אמון ריאליסטי בשלבים מסוימים של הסרט, אבל למרות שסקוט ו-ווייר לקחו על עצמם חירות ספרותית בכל הקשור לעלילה המדעית בכוכב מאדים, "להציל את מארק וואטני" מקסים ומרגש מספיק כדי לוודא שכל העבירות המדעיות יספקו חוויית קולנוע טובה יותר.

הסרט שואב לא מעט השראה מסיפורים דומים על גיבור התקוע הרחק מהבית ונחוש לשרוד ("בין כוכבים", "הכל אבוד", "להתחיל מחדש"). אולם סקוט מוסיף לאופיו של הגיבור חוש הומור חד – במטרה להתמודד עם זוועות השהות על הכוכב המדברי. בדיוק כמו ב"חיי פיי", שגרת היומיום של וואטני (מאט דיימון, "להציל את טוראי ריאן" – מכאן שאבו המפיצים את שמו של הסרט, כיוון שבאנגלית הוא מכונה "The Martian") היא שילוב של אימה מסכנת חיים ורגעים של שמחה. הגיבור מבלה הרבה זמן בהסברת רעיונות מדעיים, משוואות, לוגיסטיקה והנדסה, כדי שהצופים יבינו את נסיבותיו של וואטני בכל מצב.

עם זאת, למרות הכמות המשמעותית של מצרפים, פתרון בעיות ואקספוזיציה משכרת, "להציל את מארק וואטני" עוסק בדרמה האנושית שמרכזה בקונפליקט רגשי: הזמן שוואטני נצמד לחיים (ולשפיות), בעוד נאס"א רוקמת את התוכנית הטובה ביותר כיצד להצילו.

דיימון, מצדו, נהדר בתפקיד כאיש שכובש את מאדים ואת לבבות הצופים. הרומן של וויר מצייר את וואטני כגיבור מלא רעיונות והומור – בחור חביב שעושה את המיטב מהמצב העגום. כתוצאה מכך, דיימון הוא ליהוק מצוין, ומבטיח שקהל הצופים יריע לשחקן עצמו וגם לדמותו הראשית של הסיפור. דיימון בונה את האסטרונאוט ככל אדם (אם כי אחד עם שכל ברמה גאונית) – דמות רב-שכבתית ומעוררת השראה, אבל עדיין שברירית. אדם שהצופים, ממש כמו האנשים הבדיוניים הגרים על כדור הארץ שבסרט, ירצו לראות אותו חוזר הביתה בשלום. זה מופע אינטימי שדרכו הקהל יכול להתענג על הצלחותיו של וואטני – בדיוק כמו שכל צעד אחורה קורע לצופים את הבטן.

הכוכבים אינם רק בשמיים, אלא גם בשחקני המשנה: דונלד גלובר, קריסטן וויג, שון בין ובנדיקט וונג. הסרט עושה שימוש מיומן בשחקני המשנה שלו – סצנות עדינות של פיתוח דמויות מקדמות שחקני מפתח ללא התבוססות בעלילות לעיסות. כך תורמים לסרט (ולדמותו של וואטני) חוויה נרטיבית יעילה ומוסיפת תבונה.

זוהי עדות להצלחתו של סקוט, כיוון שגם כשדיימון לכוד על מאדים, כמה מן הרגעים המרתקים ביותר והבלתי נשכחים בסרט מתרחשים בעצם על פני כדור הארץ: וינסנט קאפור (צ'יווטל אגיופור, "12 שנים של עבדות") כראש התכניות למשימות מאדים, וטדי סנדרס (ג'ף דניאלס, "חדר החדשות"), מנהל נאס"א, שוקלים את הפילוסופיות, כמו גם את האתגרים האמפיריים בהחזרת וואטני. באופן דומה, הצער וחוסר האונים של צוותו של וואטני (בגילומם של ג'סיקה צ'סטיין, קייט מארה, סבסטיאן סטן, מייקל פנייה ואסקל הני) משפיעים באותה מידה.

"להציל את מארק ווטני" עובר אינספור בין דו מימד לתלת מימד – והודות למיומנות של סקוט במיזוג מדע בדיוני בעתיד הקרוב של העולם האמיתי, ראוי לשדרג כרטיסים לתלת מימד. מעבר לסיפור הדמות המרכזית, "להציל את מארק וואטני" כולל המצאות בדיוניות, כמו החללית המדהימה, סצנות פעולה בחלל ועל מאדים ועוד.

עבור חלק מצופים, סרט המדע הבדיוני החדש של סקוט לא יספק את אותה חוויה, כמו סרטו של אלפונסו קוארון, "כוח המשיכה". יחד עם זאת, סקוט יצר סרט הצלה בסגנון מותחן מבדר, ששואב רמזים מהאדם הפשוט המתמודד עם איתני הטבע וסיפור ייחודי, שבו בני האדם מתאחדים למענו של האחר, שנמצא מיליוני קילומטרים מכדור הארץ. מדענים וצופים שיבחרו להשעות את חוסר האמון שלהם מהסרט, יתענגו מעלילת "להציל את מארק וואטני". גם אם לחץ אטמוספרי וכבידת מאדים אינם מתוארים בצורה מדויקת, קשה לדחות את הסיפור המרגש על ניצחון האנושות.