קיימות תת-ימית: בנייה ירוקה לאורך החופים

עיצוב נכון של התשתיות המרצפות את חופינו יכול לתמוך במינים בסכנת הכחדה או בעלי ערך מסחרי. SeArc נכנסת חזק לתחום

Print Friendly

בעידן שבו נוף לים/בית על הים הוא החלום הרטוב, תרתי משמע, של כמעט כולנו, לא פלא שכשני שליש מאוכלוסיית העולם מתרכזת בקווי החוף. אם מסתכלים על האזור שלנו, לדוגמה, יותר מ-22 אלף קמ"ר של קו החוף האירופי מרוצפים בתשתיות חופיות, ותהליכי הפיתוח צפויים להתגבר בעתיד.

פיתוח חופי מואץ הוא חלק בלתי נפרד מעולמנו, כאשר התוצאה הבלתי נמנעת היא שתשתיות חופיות כמו נמלים, מרינות, שוברי גלים וקירות ים, מחליפות בתי גידול חופיים, שהולכים ומתמעטים ברחבי העולם. למעשה, תהליכי פיתוח חופיים נחשבים כיום כאחד הגורמים המרכזיים לאובדן בתי גידול ימיים  ולשינויים משמעותיים בהרכב, בשפע ובמגוון חברות חי וצומח ימיות. הבעיה חמורה במיוחד, שכן סביבות חופים מאכלסות לא רק אותנו, אלא גם את מרבית החי והצומח הימי.

למרות העניין הרב בעולם בתחום שימור הסביבה הימית, המודעות לנושא השפעת תהליכי עיור ופתוח חופים על מערכות אקולוגיות ימיות נמוכה ביותר. אחת הבעיות המרכזיות היא שאם כבר קיימת חשיבה סביבתית בהקשר של פרויקטים בקווי החוף, היא על פי רוב מסתכמת בבחירה מושכלת של אתר הבנייה, כדי למנוע פגיעה ישירה בבתי גידול יקרי ערך כמו שוניות אלמוגים. עם זאת, מרגע שנתקבלה החלטה לפתח אזור מסוים, אין כל חשיבה תכנונית בהקשר של אופן בניית התשתיות. לא כדי למזער את השפעתן על הסביבה, ובטח שלא במטרה להפיק מהן תועלת סביבתית.

עם זאת, בשנים האחרונות מדינות כמו ארה"ב, אוסטרליה, הולנד ואנגליה החלו לפעול בכיוון ולשלב עקרונות של הנדסה אקולוגית בתכנון מבנים חופיים. בסידני שבאוסטרליה, למשל, בנו קיר ים להגנה חופית, שבמקום להיות חלק ואנכי, מה שלא מאפשר שגשוג של בעלי חיים ימיים, משלב חללים ונישות המתאימות להתיישבות של מיני חי וצומח מגוונים. עם זאת, פעולות כאלו ניתן למצוא בעיקר במדינות עם חקיקה סביבתית חזקה, בה ניתנים תמריצים ברורים לבנייה ירוקה (לצערנו, לא בבית ספרנו).

הקטנת טביעת הרגל האקולוגית של תשתיות חופיות 

אבל באחרונה, אפילו בארצנו הקטנטונת, שלא בורכה בחשיבה סביבתית ראויה לציון, עולה העניין במגמות "כחולות"-"ירוקות" מסוג זה. לדוגמה, ד"ר שמרית פרקול-פינקל ועדו סלע, ביולוגים ימיים המתמחים בהגברת ביולוגית ואקולוגית של תשתיות מעשה ידי אדם בסביבה הימית, הקימו את חברת SeArc (שם החברה נגזר מהביטוי Seascape Architecture – אדריכלות תת-ימית), העוסקת בפיתוח פתרונות ישימים לגישור בין פיתוח לקיימות – בין הצורך ההולך וגובר בפיתוח חופי לבין הצורך האקוטי בשימור הסביבה הימית ומשאביה לדורות הבאים. החברה משלבת ידע מתחומי הביולוגיה, אקולוגיה, הנדסה ואדריכלות לשם הקטנת טביעת הרגל האקולוגית של תשתיות חופיות.

שובר גלים ECOncrete Breakwater

הדגמת שובר גלים המשלב ECOncrete (התמונות באדיבות SeArc & Urbanof)

בטון אקולוגי ECOncrete

שיבוץ בריכת גאות ושפל מבטון אקולוגי בשובר גלים

ומה זה אומר בשטח? לתת ערך מוסף למספר העצום של תשתיות שמרצפות את חופינו. לדוגמה, שילוב בתי גידול לדגיגים ולבעלי חיים וצמחים אחרים כחלק בלתי נפרד מתשתיות אלו, או עיצוב נכון יותר של תשתיות אלו כך שיתמכו במינים בסכנת הכחדה, או במינים בעלי ערך מסחרי כמו צדפות מאכל או דגים. מדובר על שינויים קלים מבחינה מבנית, שיכולים לגרום לשינוי אדיר מבחינה ביולוגית.

בטון ומינים פולשים 

"טטרפוד" - יחידה של בטון אקולוגי ECOncrete

"טטרפוד" - יחידה של בטון אקולוגי ECOncrete™

פרקול-פינקל וסלע מתמקדים במציאת פתרונות לבעיות נפוצות בבניה ימית. אחת מהן היא שימוש מאסיבי בבטון. כיום, כ70% מהתשתיות החופיות בעולם בנויות מבטון. הבעיה היא שבטון, בעיקר בגלל תכונותיו הפיזיקליות, במקרים רבים מעודד התיישבות של מינים פולשים, שהיגרו לאזור חדש עליו הם על פי רוב משתלטים בצורה אגרסיבית, תוך דחיקת המינים המקומיים, או מינים שמהווים מטרד סביבתי, טכני ואף כלכלי.

חברת SeArc פיתחה סדרת מוצרי בטון אקולוגיים ECOncreteTM המתאימים בצורה טובה יותר לחברות חי וצומח ימיות מאשר בטון רגיל.

הבטון האקולוגי מעורר עניין רב בעולם, וד"ר פרקול-פינקל זכתה להגיע איתו לרשימת הזוכים בתחרות בינלאומית שנערכה בספטמבר בסוואנה במטרה לקדם פתרונות שישנו את העתיד של חופי העולם.

ניסוי חובק-עולם

בימים אלו משיקה החברה ניסוי חובק עולם, בו נבחנות המטריצות המתאימות ביותר לבעלי חיים וצמחים ימיים מאזורים שונים, החל מהים האדום וים תיכון, ועד לחוף המזרחי של ארה"ב, מפלורידה ועד לאגמים הגדולים שבגבול קנדה. הפרויקט, שזוכה לשיתוף פעולה עם סוכנות האטמוספרה והאוקיאנוגרפיה של ארה"ב (NOAA), עתיד לספק כלים יישומיים לבניה חופית טובה יותר.

שמרית פרקול-פינקל ועדו סלע

שמרית פרקול-פינקל ועדו סלע במרינה של הרצליה (צילמה: גיגה פרקול)

ומה לגבי ישראל? - "עובדים על זה במרץ…" אומרת ד"ר פרקול-פינקל, שמרצה על הנושא בפני וועדות ממשלתיות, גופים ציבוריים ופרטיים העוסקים בפיתוח חופי, וכן בפני סטודנטים לביולוגיה, אקולוגיה ואף אדריכלות. "חשוב שכל בעלי העניין המעורבים בפיתוח חופי ישמעו על הנושא ויבינו כמה חשוב ליישם אותו. בישראל יש כ-190 ק"מחוף, ועליו ניתן למצוא כמעט70 ק"משל תשתיות חופיות (כן, היא ועדו עברו עם Google Earth ותצלומי אוויר על כל רצועת החוף שלנו ומדדו). רוב נמלי ישראל נמצאים בתהליכי הרחבה מאסיביים. זאת, בשילוב עם תשתיות להגנה חופית שצפויות לצוץ בחופי הארץ כמו פטריות אחרי הגשם, מציגה מגוון נרחב של הזדמנויות ליישום טכנולוגיות חדשות מסוג זה. חבל שחברה ישראלית צריכה למנף קודם כמה פרויקטים בחו"ל על מנת שיתחילו ליישם טכנולוגיות שלה גם בישראל".

לדבריה, הבטון האקולוגי של SeArc כבר קיבל מקום של כבוד דווקא ביבשה, כקיר ירוק ראשון מסוגו במרפסת האקולוגית החדשה של Eco-Tower - הבניין הראשון בישראל שנבנה בתקן LEED  הבינלאומי לבנייה ירוקה. המרפסת, שעוצבה ע"י אדריכל ליאור לווינגר מ-Studio Urbanof, משמשת כמעיין מעבדה פתוחה לציבור, בה בימים אלו מוקם קיר בטון אקולוגי "המתחרה" בגיוס צמחייה מטפסת מול קיר בטון רגיל.

ולכן, למרות שהיינו מעדיפים חופים חוליים בתוליים לאורך קו החוף הישראלי, צריך להתאים את עצמנו למציאות, ולפחות לקוות שבעתיד הלא רחוק, שוברי גלים וקירות ים אקולוגים יהיו חלק בלתי נפרד גם מהחוף הישראלי.

  • גם לכם יש פיתוחים מעניינים לקידום קיימות? שתפו אותנו
Print Friendly

על אודות סבירם ליאור

סבירם ליאור. הייטקיסט אידאליסט מוזיקאי. רוצה לגלוש אבל מתעצל.
פוסט זה פורסם בקטגוריה איכות הסביבה, חברה וסביבה, קיימות, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

6 תגובות על קיימות תת-ימית: בנייה ירוקה לאורך החופים

  1. פינגבאק: לקראת בצורת האנרגיה המתקרבת, ארבע הצעות ייעול

  2. פינגבאק: הפנינג חופים: בונים ארמונות ולא מלונות

  3. פינגבאק: חברה ירוקה: איך להגביר מאמצי קיימות בקרב העובדים בארגונים

  4. פינגבאק: מגפון עיתון ישראלי עצמאי

  5. מאת אסף‏:

    הכל הבל הבלים ושקר וכזב אין שום אילוצים ושום רצונות ולא צרכים לבנות,לפתח ליישב ולהתיישב ולהתפתח בכל פינה וקצה,הר,גבעה,מדרון תלול ומתון,ים,חופים,יבשה ועוד, בכדור הארץ ובמין האנושי בכל עם ומדינה-ארץ הכי ענקיים יש בעיות טבע,נופים וסביבה אך רק בודדים ביותר יודעים אם בכלל איך להתמודד, בעולם לא בונים בכל פינה/פיסת שטח,אדמה,קרקע,ים וחופים ועוד, ולא הורסים אתרים ומבנים ועתיקות,היסטוריה,מורשת,מסורת והתיישבות כמו אתרים ומבנים עתיקים והיסטורים,תרבותיים ואדריכלים וארכיטקטונים וכו', רק במדינת ישראל שהיא המדינה-הארץ היחידה בעולם שכמות האנשים גדולה מכמות הבית=המקום,המרחב והשטח ורק אצלנו ישראל בגודל שיטחה אינה ראוייה בכלל להיקרא מדינה אך מצד שני מסתבר שהפירורים שאנו חיים הנקראים מדינת ישראל עתירים ומבורכים בטבע ונופים סביבה,חקלאות,אתרים ומבנים התיישבותיים ומורשת ועתיקות והיסטוריה ואדריכלות וארכיטקטוקה ותרבות, הבעייה שאנחנו משמידים במו ידינו בגלל התיישבות,מגורים לרבות מגורי יוקרה,הפרטות ואוליגרכיה וסיפסור בקרקעות,קרקעות ושטחים פרטיים בכל פינה וקצה אפשריים,תוספות זכויות בנייה ופיתוח,תשתיות וכמובן עוד כבישים ומדרכות ומרינות,שוברי גלים והצבא ומערכת הביטחון ששודדים את המדינה-הארץ לצרכיהם, מי צריך צבא וביטחון בים או ביבשה או באוויר??, צבא וביטחון חייבים ואמורים לשכון בכל מדינה-ארץ אך ורק/בעיקר/קודם כל בקצוות ופינות הארץ-המדינה שזה בגבולות ולא יותר, נוסף על כך כל הזמן השלטונות והפוליטיקה והממסד החוק והמשפט רק רוצים לבנות ולפתח עוד ועוד, במקום להקיע בתחבורה ציבורית ולעשות מדינה של פינוי ובינוי שזה הכי ראוי וצודק ונכון והגיוני, ובמקום לשחרר שטחים אדמות,קרקעות ומרחבים ולהשיב אותם ובמקום לעשות רילוקיישן ולתת שטחים לאדם ולאזרח ולתושב הקטן והפשוט שכל כך זקוק לזה ביומיום וזה כשאנחנו מדינה-ארץ שבקושי חיים עם מה שיש לנו ובגלל זה אנו גם 64 שנים נלחמים על קיומנו

  6. פינגבאק: מגפון עיתון ישראלי עצמאי