Skip to content

"ספקטר" – בונד ממחזר, אך מציל את העולם

"ספקטר" מספיק טוב ואפשר לראותו, למרות שהוא מתאמץ יותר מדי לחבר בין הסרטים הקודמים, תוך שהוא משאיר לא מעט חורים בתסריט הנוכחי
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

הפכתי למעריץ של סרטי ג'יימס בונד, ביום שראיתי את "אוקטופוסי" בבתי הקולנוע. זה לא בגלל שהייתי ילד וראיתי לראשונה עירום נשי על המסך, אלא כיוון שהתאהבתי בדמות האיקונית הכל-יכולה. זו הייתה חוויה קולנועית כיפית ומעצבת.

"ספקטר" – חוזר למחוזות מוכרים

סרטי בונד הם מהות המילה אסקפיזם. הם נועדו להביא לצופים הנאה ופשטות מחשבתית. כן, הם יכולים להיות נדושים, מטופשים, או ממש מגוחכים, אבל יש מעט מאוד מסרטי בונד שיצאו לאקרנים ב-53 שנות קיומו, שהצופים ממש סלדו מהם (אפשר לציין לרעה את "בשירות הוד מלכותה", בגלל בעיות ליהוק ומנת יתר של הסחות מיניות מיותרות).

ובכל זאת, אפילו בונד בסרטים באיכות בינונית נחשבים לכיף גדול. יש בהם את כל הדברים שהופכים אותם להצלחה: התרגשות ופעולה, נשים יפות וגאדג'טים, נבלים מרושעים, ורמת מגניבות שנמצאת בסרטים נדירים בימינו.

בסך הכל, נהניתי מדמותו של דניאל קרייג באתחול הנוכחי של סדרת בונד, גם אם עיקמתי את אפי כשהמפיקים התרחקו מהנוסחה הקבועה (לדוגמה, ויתור על סצנת הפתיחה שבה בונד יורה לקהל, שנאבדה בחדר העריכה בסרטיו הקודמים של קרייג, אך חזרה בסרט חדש זה).

בונד מבלה על גגות מכסיקו סיטי

"ספקטר" הוא הסרט החדש בסדרה, ויש לו נעליים ענקיות למלא. בסרט הקודם, "סקייפול", לא רק שמבקרי הקולנוע שיבחוהו בכל מדיה אפשרית, אלא היה זה גם סרט הבונד הרווחי בכל זמנים – בריבוע. ובכל זאת, "ספקטר" צריך להתמודד עכשיו עם מגה ההצלחה שוברת הקופות של קודמו, ולא רק לשמש כפרה חולבת של האולפנים שמפיקים את הסדרה משנות ה-70.

בסרט החדש, בונד עובד יום וליל כדי לאתר ארגון פשע בינלאומי מסתורי המכונה ספקטר. הוא קיבל הוראה זו מ-אם (M) שהלכה לעולמה בסרט הקודם (ג'ודי דנץ'), וחקירתו חושפת נמסיס כוחני השולט בעולם כולו באמצעות מידע וטרור.

"ספקטר" הוא תערובת מסקרנת של בונד ישן ומוכר שעוּבד מחדש בזיכיון הנוכחי. האלמנטים הקלאסיים נמצאים שם, כולל כמה טכנולוגיות חדישות, סצנות מתח מרגשות, דמות רעה מפחידה במיוחד ומנה יפה של הומור, שכבר חסרה מאוד בסרטים האחרונים. עם זאת, "ספקטר" מנסה להפוך את 007 למציאותי ככל הניתן.

אם אתם הולכים רק למופע ראווה, "ספקטר" הוא סרט בונד סביר לחלוטין אשר יעשה את העבודה. בנוסף, זה תמיד נחמד (גם אם לא מקורי) לראות אותו לחזור לטריטוריה מוכרת וממוחזרת, כמו מרדפי שלג או נסיעה עירונית פראית בחסות המכונית אסטון מרטין.

הבעיות בסרט נובעות מהתסריט, שבו זמנית נכתב מעט מדי ובקטעים מסוימים יותר מדי. מצד אחד, הוא מנסה לשמור על קסם קל הדעת מג'יימס בונדים בדימוס, אבל זה לא ממש עובד בתפאורה מודרנית. חלק מהכיף בסרטי בונד הוא דמויות ארכיטיפיות, כמו רשעים ועושי דבריהם הדביליים. אולם שאר הסרט משתדל לאחוז במציאות, וזה לא ממש שוטף את העיניים ומסבר אוזניים.

נוסף על כך, "ספקטר" ממשיך לנסות לקשור דברים יחד יותר מדי, לטוות את מגמת העלייה לאורך כהונתו של קרייג בתפקיד. הבעיה היא שלא רק שזה הופך מגוחך בכל מה שקשור לבונד, אלא שהקהל אינו מחפש בונד שמתבגר קולנועית. אחרת, בונד יחדל להיות אלכוהוליסט, רודף נשים ומתנקש פסיכופת, שכולנו מכירים ואוהבים.

יש תחושה שפיתוח יתר של בונד יהרוס את האופי שלו, וסופו של דבר לחסל את הזיכיון, כאשר סרטים בעתיד לא יניבו את מיליארד הדולר, והמפיקים יצטרכו להסתפק ב-400 מיליון דולר בלבד. "סקייפול" היה יוצא דופן וצריך להתייחס אליו כך, ולא מומלץ שכל בונד מעתה יימדד על פי הצלחתו לסרט הקודם.

בסופו של דבר, "ספקטר" מספיק טוב ואפשר לראותו, למרות שהוא מתאמץ יותר מדי לחבר בין הסרטים הקודמים, תוך שהוא משאיר לא מעט חורים בתסריט הנוכחי. אני מצפה ליום שבו בונד ייצא למשימה שמסתיימת באותו הסרט, ולא תמרח לסרטי המשך, במטרה לפייס מבקרים ממורמרים וקהל צופים, שמעולם לא אהב את 50 השנים הראשונות של ג'יימס בונד.

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן