החשבון חרג בשקל והוראת הקבע חזרה – א.ט (54) אלמנה תושבת הקריות משלמת מזה שנים באמצעות הוראת קבע חודשית את דמי החיבור והשירות לחברת Yes דרך חשבונה שבבנק הדואר.
היות ו-א.ט מקבלת לחשבונה בבנק את שכרה החודשי מהחברה בה היא עובדת וגם את קצבת השארים המשולמת לה כאלמנה, קבעה האישה את תאריך תשלום הוראת הקבע ל-Yes למועד של 3 ימים לאחר קבלת שכרה לחשבונה בבנק הדואר. למעלה מעשר שנים הכול התנהל על מי מנוחות, אך בתחילת החודש (נובמבר) הודיעה לה חברת DBS כי החודש היא תחויב בשני תשלומים.
האישה הנדהמת מיהרה לברר מדוע היא תחויב בתשלום כפול ולתדהמתה הובהר לה כי בנק הדואר לא כיבד את הוראת הקבע האחרונה. א.ט שידעה כי הותירה כמידי חודש סכום המספיק לכיסוי הוראת הקבע, מיהרה לבדוק את חשבונה ומשם עלה כי ביום התשלום עמד חשבונה על הסך הנדרש. אלא שהיות ומשכה ביום ההוא מזומנים, בנק הדואר קיזז מחשבונה 6.9 ₪ עמלה ואגרה, ופעולה זו העמידה את חשבונה לאחר חיוב חשבונה בגין הוראת הקבע בחובה של שקל אחד. במילים פשטות: הבנק גרם לחוסר בן שקל אחד בחשבונה. את בנק הדואר זה לא עניין וכאמור הוא החזיר את הוראת הקבע בלי להסס.

"נדהמתי לגלות שבגלל שקל נגרם לי נזק כזה", אומרת האלמנה, "בעבר כבר היו מקרים שהבנק חייב אותי באגרות ועמלות וחשבוני עמד על 2-3 שקלים בחובה, אני מדברת על חיוב בגין עמלות שוטפות. הפעם לא הייתי מודעת לגובה העמלה שתגבה והעמלה הזו שהבנק לא היסס לגבותה, גרמה לבנק לסרב ולכבד את הוראת הקבע. אבל לעומת זאת הבנק ידע היטב לחייב את חשבוני מיד בכמעט 20 שקל עבור דמי החזרת הוראת הקבע"
מבנק הדואר נמסר כי "על פי חוק, חשבון בנק הדואר אינו יכול להיות ביתרת חובה בכל סכום. בנק הדואר נמצא תחת פיקוח הדוק שאינו מאפשר גמישות כלל בנושא זה". בבנק הדואר לא הסבירו כיצד הם אפשרו יתרת חובה בחשבונה של א.ט כאשר הוא נוצר מעמלות ופעולות שוטפות. "כשזה מגיע להם", אומרת א.ט, החשבון יכול לעמוד ביתרת חוב והם תמיד ידעו לקזז ממני את היתרה הזו בהמשך".

בבנק הדואר מסבירים: "במקרה הנוכחי משכה הלקוחה מזומנים מחשבונה, שיצרו יתרת חובה בחשבונה, ונגבתה על כך עמלה כחוק. חיוב ההרשאה שהוצג בחשבון הלקוח למחרת גרם ליתרת חובה מינימלית שגרר גביית החזר. עם זאת, לפנים משורת הדין ומאחר שמקורה של היתרה הוא בטעות חישוב זניחה של הלקוחה, נבצע זיכוי מידי של העמלה". בבנק הדואר מבקשים לציין "כי בנק הדואר מאפשר ללקוחותיו לקבל שירות חריגה זמנית עד 100 ₪ ע"י גוף חיצוני וזאת על מנת למנוע מקרים מצערים מסוג זה, בעלות השירות הינה שקל + מע"מ בחודש בלבד. במקרה זה הלקוחה לא הייתה מנויה לשירות זה". "אינני עשירה", נאנחת האלמנה, "שאם כן, היתי תובעת את הבנק על עוגמת הלב, הכספים הקנס שנאלצתי לשלם לחברה לה הוחזרה הוראת הקבע ועוד, אבל ככה זה, האנשים הקטנים משלמים את המחיר".