רצח מוחמד אבו חדיר: שני קטינים הורשעו, הכרעת דינו של בן חיים נדחתה

בית המשפט המחוזי הרשיע את שני הקטינים בעבירות של חטיפה, התעללות, חבלה ורצח. אך דחה את הכרעת הדין של הבגיר בחבורת הרוצחים, בשל חוות דעת שהגישו פרקליטיו. "זה צחוק, עושים צחוק. הדם שלי נשרף עכשיו, אני לא יכול לדבר אפילו", זעם אביו של הנרצח

Print Friendly

בית המשפט המחוזי בירושלים קבע הבוקר (שני) כי יוסף בן חיים (30) הנאשם המרכזי ברציחת הנער מוחמד אבו חדיר ביולי 2014, ביצע את המעשה אך בשלב זה לא יורשע בשל חוות דעת פסיכיאטרית שהגישו פרקליטיו אשר אוחיון ועו"ד חן הולנדר. מדובר בחוות דעת המעידה על מצבו הנפשי ולשם כך נקבע דיון נוסף שיערך בעוד 20 יום בהם יוכל בית המשפט ללמוד את חוות הדעת בדבר כשירותו הנפשית של בן חיים לעמוד לדין בבית המשפט. השופטים יעקב צבן, רפי כרמל ורבקה פרידמן-פלדמן קבעו פה אחד כי שני הקטינים שהשתתפו במעשה הורשעו ברצח.
ה"רצון לנקום הערבי התגבש אצל הנאשמים", קבעו השופטים וציינו במפורש כי בן חיים "הוא היוזם והדוחף והוא זה ששלל את האפשרות להסתפק בפעולות קודמות ושאף לנקמה של ממש, נטילת נפש". שני הקטינים הנוספים, י' ו- א' בני ה16 הורשעו בעבירות רצח; חטיפה לשם רצח כש-י' הורשע גם עבירות של ניסיון חטיפה לשם כליאה, תקיפה הגורמת חבלה של ממש וכן ניסיון הצתה. בטרם דחיית מועד הכרעת דינו של בן חיים, בית המשפט קבע כי ההחלטה של בן חיים לבצע את החטיפה והרצח קיבלה ביטוי מעשי "ראשית, במעשה הכנה – שינוי חזות, הצטיידות בכלי רכב, אזיקונים, לום, דלק ומצית. שנית, איתור קורבן מתאים, שנבחר כי הוא עלול להיות שהיד, ומכאן שאין מדובר במחשבה מקרית או ספונטנית של השלושה. שלישית, מעשה חטיפה אלים. רביעית, לחץ מתמשך על גרונו של הקורבן לאורך דקות ארוכות. חמישית, שימוש בלום על-ידי נאשם 1 (בן חיים), חבטות עזות בראשו של הקורבן, שפיכת דלק על גופו והצתתו". בהכרעת דינם קבע הרכב השופטים מפורשות כי "השלושה יצאו למסע נקמה כשבן חיים היה ה"נחוש מכולם". "הוא הכתיב את אופי הפעולה, קבע כי יש ליטול נפש והשניים האחרים הסכימו עמו. החל מחצות הלילה הם היו ביחד כל העת וגם אם נאשם 3 ישב ברכב בשעת הכאת המנוח ובזמן הצתתו, הוא (בן חיים) היה בזירת העבירה ונטל חלק בתוכנית העבריינית. נאשם 2 עמד ליד הקורבן, שפך עליו דלק ובוודאי ובוודאי שהיה לו חלק בתוכנית העבריינית והקטלנית". בית המשפט מסכם סופית קובע כי "על סמך כל האמור לעיל, יש לקבוע כי נאשם מס' 1 (בן חיים) ביצע העבירות המיוחסות לו בכתב האישום: רצח; חטיפה לשם רצח; ניסיון חטיפה לשם כליאה, תקיפה הגורמת חבלה של ממש; ניסיון הצתה".

נרצח באכזריות חייתית - מוחמד אבו חדיר

נרצח באכזריות חייתית - מוחמד אבו חדיר

עם זאת, בית המשפט שקיבל מהסנגורים את חוות הדעת הפסיכיאטרית על מצבו הנפשי של בן חיים לפני מספר ימים, בחר לעיין בה היטב ובלבד שלא יינתן לפרקליטים לטעון בעליון על עיוות המדק וקבע כי "בניגוד להתנהלות תקינה וראויה, הוכנה חוות דעת מטעם נאשם 1 על מצבו הנפשי ימים ספורים בלבד טרם מתן הכרעת הדין. למרות זאת אנו נמנעים, בשלב זה, מהרשעת נאשם 1 ועניין זה יידון בהמשך".
בפתח דבריהם אמרו השופטים כי למרות כל זאת, הרי שהתייחסותם להודאת בן חיים במיוחס לו היא כי "הוא הודה בכל מעשיו". בית המשפט ציין זאת על סמך שכבר בעת חקירתו בשב"כ הודיע פרקליטו "שאומנם הנאשם 1 לא יכול היום באמת לזכור כל הפרטים אך מקבל אחריות על המעשה באופן כללי, קשה לו מאוד לחזור לזה, אך הוא מקבל שכל הדברים שנאמרו על ידו בחקירותיו, יש לנו מנדט להתנהל על-פי הדברים האלה ולא לחלוק עליהם". בכך בעצם קבעו השופטים כי יקשה מאוד על הסניגוריה לטעון כי מרשם איננו יכול להישפט בשל מצבו הנפשי".

זוועת הרצח
מכתב האישום והכרעת הדין עולה תיאור מזעזע של 3 מפלצות שביקשו לבצע ובצעו מעשה התעללות ורצח בחף מפשע, רק עקב עובדת היותו ערבי. על פי כתב האישום, ב-1 ביולי השנה, על רקע חטיפתם של הנערים נפתלי פרנקל, גיל-עד שער ואייל יפרח, שנחטפו ונרצחו בפיגוע לאומני, יצאו הבגיר ואחד הקטינים ל"פעולת נקם" בחפים מפשע, במסגרתה ניסו לחטוף את מוסא ז'לום, בן 7.5 משועפט, מידיה של אמו בשעה שהלכה בעיר עם ילדיה הקטינים כשהיא דוחפת עגלת תינוק, ופגעו פיזית בקטין ובאמו. בהמשך אותו לילה, ניסו השניים לשרוף מכוניות של ערבים בשכונת צור באהר. למחרת היום ב-1 ביולי בעת שהיו בחנותו של בן חיים אמר להם בן חיים כי עליהם לבצע פיגוע נקם נוסף. הם הבינו ודיברו על ה אפשרות לחטוף ערבי ולרצחו. כדי להסוות זהותם היהודית וכלקח, ביקש נאשם י' מבן חיים שייתן לו עדשות מגע במקום משקפיים וזה סיפק לשני הנערים, י' ו-א' 3 עדשות מגע. הם התכוננו לפעולת הרצח וסיכמו כי הקטינים ילבשו בגדים אשר ישוו להם חזות חילונית או ערבית, קבעו סימנים מוסכמים ושימוש בשמות ערביים. א' ובן חיים נסעו לבתו של בן חיים בהתנחלות "אדם" ולאחר מכן נפגשו שלושתם כששני הקטנים החליפו בגדים והסירו כיפות. בשלב זה החלו השלושה בנסיעה למצוא קורבן. במהלך הנסיעה נאשמים י' ו-א' 3 ירדו מדי פעם מהרכב כדי לאתר כזה, הם עברו באזור שער שכם, ואדי ג'וז, שם ראו ילדים בני 10, נאשם 3 אף שוחח עם אחד מהם וחזר לרכב. השלושה המשיכו בחיפוש אחר קורבן ואף נעצרו ליד קבוצת ילדים, שוחחו עמם, אך החליטו שאין בידם למצות את ניסיון החטיפה נגד ילדים אלה, ואחר כך התווכחו והביעו כעס על שלא ביצעו את החטיפה. בסביבות השעה 02:00 נסעו שלושת הנאשמים לבית חנינא לאתר קורבן מתאים, קנו משקאות אנרגיה וסיגריות, המשיכו לתור אחר קורבן. במהלך הנסיעה בן חיים פסל אפשרות לחטוף אדם מבוגר. בהמשך הבחינו הנאשמים בנער מחמד אבו חדיר, כשהוא לבדו, ואז י' ו-א' ירדו מהרכב במטרה לחוטפו, בן חיים המשיך בנסיעה במטרה להגיע אליהם. תוך כך הבחין בן חיים בקורבן פוטנציאלי אחר, אך זה נעלם, ואז בשעה 03:45 הבחינו השלושה שוב במחמד אבו חדיר. י' ו-א' ירדו מהרכב, שוחחו עמו כדי לוודא שהוא ערבי ומשזה החל לחשוד, הכה א'. מחמד החל לצעוק, אך י/ ו-א' משכו אותו בכוח לעבר הרכב כש-א' סוכר את פיו. א' נכנס לרכב בו נהג בן חיים, כשהוא מושך אחריו את מחמד הקורבן בכוח עם י'. הקורבן ניסה להתנגד, אך הנאשמים נאבקו בו, הקורבן החל לזעוק מרה ואף בעט בראשו של א'. הנאשמים התגברו על התנגדותו ו-א' הצליח לסגור את דלת הרכב. בן חיים נעל מיד את דלתות הרכב ופתח בנסיעה מהירה לכיוון יער ירושלים. מחמד המשיך להילחם על חייו, א' המשיך לאחוז בו ו-ב' עלה על מחמד בגופו, שוב סכר את פיו. בשלב זה צעק בן חיים צעק אל א': "תגמור אותו". א' נענה לקריאה וחנק את הקורבן בהחזיקו בגרוגרתו והמשיך לחנוק את מחמד בכך שלחץ בכוח על צווארו עם מרפקו, כשידו השנייה דוחפת את המרפק. הוא התעייף , י' סייע לו בכך שלחץ על מרפקו של א'.
בשלב זה מחמד חדל מניסיונותיו לצעוק, הכרתו התערפלה עד שאבדה. סמוך ליער ירושלים אמר פנה בן חיים ל-י' שהביע חשש ממעשה נרצח עצמו, ואמר לו כי אם אינו מסוגל לכך, אינו חייב להשתתף בפעולות לקטילת חייו של מחמד ולשריפתו.
בשעה 04:00 לערך הגיעו שלישית הרוצחים לתוך יער ירושלים, י' יצא מהרכב ואז ראשו של מחמד נשמט מחוץ לכלי הרכב והוא השמיע קולות חרחור. י' נכנס חזרה לרכב, הסב מבטו מגופו של מחמד וממעשי חבריו. א' שהיה מותש מהמאמץ אמר לבן חיים כי ידיו כואבות וכי הוא עצמו ו-י' עושים את כל העבודה, והוא אינו עושה דבר. בתגובה ביקש בן חיים להעביר לידיו את הלום, הניפו והכה בראשו של מחמד שתי מכות כשהוא צועק: "זה בשביל משפחת פוגל וזה בשביל שלהבת פס". מהמכות שתת דם מראשו של מחמד ושני כתמי דם פשטו על כובעו. בן חיים משך את גופו של מחמד מחוץ לרכב, בעט בו שלוש פעמים בשביל שלושת הנערים שנחטפו ונרצחו ואז הוא הסביר ל-י' כי עליהם לשרוף את הקורבן. י' וא' שפכו דלק מהבקבוקים על כל גופו של מחמד שהיה מחוסר הכרה ולאחר מכן הצית בן חיים את גופו של מחמד באמצעות מצית. מחמד אבו חדיר נשרף למוות בעודו מחוסר הכרה.
לאחר הזוועה הזו נסעו השלושה לגן סאקר, בן חיים יצא מהרכב עם גיטרה והתרחק מעט בעוד -א' ו-י' שרפו את נעלי הקורבן ואת הלום. השלושה נסעו לחניון סמוך, ניקו את הרכב, לקחו חלק מבגדיהם ושרפו אותם. לאחר מכן נסעו הנאשמים לביתו של בן חיים בהתנחלות אדם, שם ניגנו בגיטרות והלכו לישון.

עושים מאיתנו צחוק - חוסין אבו חדיר (צילום מסך)

עושים מאיתנו צחוק - חוסין אבו חדיר (צילום מסך)

חוסין אבו חדיר: "עושים צחוק. הדם שלי נשרף"

אביו של מחמד, חוסיין אבו חדיר, זעם ואמר אחרי ההחלטה בבית המשפט: "הפשע הזה לא יכול לחכות בבית המשפט שנה וחצי ויומיים לפני הוא מביא חוות דעת שהוא משוגע. איפה הוא היה לפני שנה? אני מפחד שבית המשפט יזכה אותו. כמו שאמר קהלת שלכם, הכל הבל הבלים. אני פוחד שיצאו עוד בן דוד כאלה אם בית המשפט לא מרתיע. אני רוצה שיהרסו את הבתים שלהם כדי שאנשים אחרים לא יעשו כזה דבר, כמו ששרפו את מוחמד. אנחנו לא ישנים מאז ששרפו אותו". לדבריו, משפחתו איבדה תקווה למשפט הוגן. "אין אמון במערכת המשפט. אם זה נשאר ככה, אין אמון. למה מחכים? חודשיים בין בית משפט לבית משפט? זה צחוק, עושים צחוק. הדם שלי נשרף עכשיו, אני לא יכול לדבר אפילו. הדם שלי נשרף מבית המשפט".

Print Friendly

על אודות אליק מאור

ראש דסק חדשות - עיתונאי בעל וותק מעל 35 שנה.
פוסט זה פורסם בקטגוריה א, אקטואליה, בארץ, בטחוני, חדשות בארץ, פליליים, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.