ח"כ אורן חזן מהליכוד מסר למבקר המדינה תצהיר שקר שבו טען כי לא היו לו הכנסות והוצאות במסגרת מערכת הבחירות הפנימיות בליכוד, למעט תשלום דמי רישום למפלגה בסך 7,000 שקלים, ששולמו מהונו האישי. כך קובע מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, בדו"ח המתפרסם היום על הפריימריז במפלגות הבית היהודי, הליכוד, מפלגת העבודה ומרצ.

המבקר קנס את ח"כ חזן ב-5000 שקלים, על הוצאותיו שלא דווחו, המוערכות בסך של כ-25000 שקלים. אולם זו הקטנה בצרותיו של ח"כ חזן – שעלול למצוא עצמו בכלא למשך 3 שנים, אם יועמד לדין ויורשע במסירת תצהיר שקר למבקר המדינה. בסעיף 239  לחוק העונשין נקבע, כי "המוסר ביודעין תצהיר שקר לפני מי שהוסמך לקבל  את התצהיר, דינו מאסר שלוש שנים". הגשת תצהיר שאינו אמת, כדרך שעשה המועמד, היא אפוא גם עבירה פלילית על כל המשתמע מכך.

בבדיקה שערך מבקר המדינה נמצא כי לח"כ חזן, שהיה מועמד לכנסת (ונבחר כזכור במקום ה-30 בליכוד) היו הוצאות הכרוכות בניהול מערכת הבחירות עליהן לא דיווח למבקר המדינה. בניגוד לתצהיר שהגיש, חזן השקיע סכומי כסף משמעותיים בניהול קמפיין, בהדפסת שלטים, בהפצת כרטיסי ביקור, במשלוח גלויות ובחלוקת מדבקות וחולצות.

בהעדר הדיווח לא ניתן היה לערוך ביקורת על חשבונות המועמד ולא ניתן היה לבחון את סך הכנסות והוצאות ואת מקורן וחוקיותן של התרומות שקיבל ששימשו למימון הוצאות הבחירות.

חה"כ חזן טען בפני המבקר, כי הוא לא היה מודע לחובתו לדווח על ההוצאות וההכנסות שכן הייתה זו התמודדותו הראשונה בבחירות מקדימות. חזן אף הוסיף וטען כי המדובר בהוצאות שהוצאו עבורו ישירות על ידי בני משפחתו. טענתו זו נדחתה ע"י מבקר המדינה.

"אין בידי לקבל טענות אלה", כתב מבקר המדינה בדו"ח. "הודעת המועמד למבקר המדינה כמתואר, כי לא היו לו הכנסות והוצאות במסגרת מערכת הבחירות שניהל אינה משקפת את המציאות. באחריות המועמד להגיש דוח כספי שלם ונכון למבקר המדינה בו יובאו לידי ביטוי מלוא הוצאות מערכת הבחירות שנוהלה ומקורות המימון של הוצאות אלה. עוד יצוין כי קבלת תרומות בשווה כסף ותשלום הוצאות בחירות בידי אחר שלא באמצעות חשבון בנק שיוחד לבחירות המקדימות, כדרך שנעשה בקמפיין הבחירות של המועמד האמור, מנוגדים לחוק ולהנחיות. בנוסף על האמור, בהעדר מידע על המקורות ששימשו למימון ההוצאות האמורות של המועמד לא ניתן לקבוע שהתרומות שהתקבלו היו בגבולות שנקבעו בחוק הן מבחינת מקורותיהן והן מבחינת סכומן".

היועץ המשפטי לממשלה, שאליו הועבר הדו"ח כולו, הוא שיצטרך להכריע בעניינו של ח"כ חזן, החשוד לכאורה בעבירה פלילית.

ח"כ אורן חזן מסר בתגובה: "כח"כ צעיר וחדש, שזו לו מערכת הבחירות הראשונה אליה הצטרפתי ברגע האחרון, בכוונתי ללמוד את הדוח ולתקן את הדרוש".

בתוך כך וללא קשר החליטה היום ועדת האתיקה של הכנסת להשעות את ח"כ אורן חזן לחודש ימים מהשתתפות בישיבות מליאת הכנסת ומהשתתפות בישיבות ועדות הכנסת. החלטת הוועדה באה בעקבות סדרת תלונות שהוגשו לוועדת האתיקה נגד חה"כ חזן, בעיקר בפרשת השתלחותו בחברת הכנסת קארין אלהרר. ח"כ חזן יורשה להיכנס לאולם רק לצורך הצבעות.

ממצא בולט נוסף העלה המבקר בעניינו של השר נפתלי בנט – שנקנס בסך 30,000 שקלים. המבקר מצא כי הוצאותיו של בנט חרגו מתקרת ההוצאות שקבע חוק וההכנסות חרגו מהאיסורים והמגבלות הקבועים חוק.

עפ"י ממצאי המבקר בנט לא ניהל את חשבונותיו לפי הוראות החוק והנחיות מבקר המדינה. "המועמד נפתלי בנט חרג מתקרת ההוצאות וההכנסות המותרת בחוק וקיבל תרומות אסורות מחמת סכומן", קבע המבקר. עפ"י הממצאים, הוצאותיו של בנט חרגו מתקרת ההוצאות שנקבעה על פי החוק. הכנסות המועמד חרגו מהאיסורים והמגבלות הקבועים בחוק. הדבר התבטא בכך שלא צירף אסמכתאות בגין שירותים שקיבל במסגרת מערכת הבחירות – ולכן לא ניתן היה לקבוע אם הסכום שציין בדוח שהגיש, שיקף נכונה את התמורה הראויה בגין שירותים אלה, ואם השירותים האמורים קשורים למערכת הבחירות.

עוד קבע מבקר המדינה כי ההוצאות של בנט עבור הפריימריס – שהסתכמו בכ-1.2 מיליון שקלים, ושפנו לקהל יעד רחב ולאו דווקא לחברי המפלגה – אינן חוקיות. המבקר קבע כי מסע הפרסום של השר בנט, כמועמד בבחירות המקדימות, שימש גם את המפלגה כחלק מהתעמולה שלה בבחירות לכנסת.

המבקר קבע כי מסע הפרסום, אשר רובו המכריע מומן מכספי תורמים מחו"ל, נהגה מראש כך שיוכל לשמש הן את מערכת הבחירות של המועמד והן את מערכת הבחירות של המפלגה לכנסת. מבקר המדינה קבע כי אי הפרדה בין ההוצאות בבחירות המקדימות לבין מימון הבחירות לכנסת היא הפרה של הוראות החוק וההנחיות הרלוונטיות וכי היא מנוגדת לתכלית החקיקה ועלולה ליצור פגיעה של ממש בעקרון השוויון בין המפלגות.

ח"כ לשעבר משה פייגלין, שהתמודד מול בנימין נתניהו על ראשות הליכוד, נקנס בסך של 10,000 שקלים.

הוצאות מערכות הבחירות המקדימות של פייגלין הסתכמו ביותר ממיליון שקלים, כאשר הגירעון שלו הגיע ליותר מ-400,000 שקל. הוא חרג מהחוק בהכנסות שגייס – הדבר התבטא בכך שקיבל תרומות בסכום העולה על המותר. עוד נמצא כי הוא לא ניהל את חשבונותיו על פי החוק והנחיות מבקר המדינה – ובין השאר לא צירף אסמכתאות כנדרש וכן כיסה גירעון ממערכת הבחירות הקודמת שלא בהתאם להוראות החוק.

ממצאים חמורים מעלה המבקר בפרק הדן ב"שימוש  במשאבי התעשייה האווירית לצורך הבחירות המקדימות" – הדן בעניינו של השר חיים כץ. בפרק זה נכתב בין השאר כי לפי דוח רשות החברות הממשלתיות נצפו עובדים מגיעים לקלפיות בכלי רכב המוצמדים לעובדי החברה. ההגעה לקלפיות הייתה בכל פעם בקבוצות קטנות של 10-5 עובדים. כמו כן צוין בדוח הרשות כי הנחיית מנהל הרשות מ-29.12.14 כלל לא נמסרה לעובדי תע"א ולמנהליה.

ביום הבחירות המקדימות בליכוד ביקרו עובדי משרד מבקר המדינה בקלפיות השונות. 10 מ-115 הקלפיות ברחבי הארץ שימשו גם קלפיות אזוריות, אשר בהן היה רשאי כל חבר מפלגה להצביע, ללא קשר למקום מגוריו. שתיים מתוך עשר הקלפיות האזוריות מוקמו בסמוך למשרדי התעשיה האווירית ולמפעליה. בחלק מהקלפיות, ובייחוד בקלפיות האזוריות האמורות, נצפו מצביעים רבים שהם עובדי התעשיה האווירית. מהתצפיות וכן משיחות שקיימו עובדי משרד מבקר המדינה עם חלק ממצביעים אלה הועלה כי הגעתם לקלפיות ממקום עבודתם הייתה מתוזמנת, וכי הסעתם לקלפיות והחזרתם לתע"א באמצעות כלי הרכב האמורים הוסדרו מראש.

מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, קורא למחוקק להחיל אחריות פלילית גם על מי שהיה מופקד על נכסי ציבור, שבהם נעשה שימוש פסול בבחירות מקדימות – בדומה לנקבע לגבי הבחירות לכנסת והבחירות לרשויות המקומיות.

פרק אחר – "תרומות בשווה כסף" – מתייחס בין השאר, לשרה מירי רגב. מדובר בסוגיה עקרונית – קבלת מוצרים ושירותים לצורך מערכת הבחירות, כך שלא ניתן לקיים פיקוח על ערכה של התרומה ועל זהות התורם ולא ניתן לקבוע את חוקיותה.

השרה רגב דיווחה על תרומות בשווה כסף בסכומים ניכרים, המהווים כ-20% מסך הכנסותיה, בגין מוצרים ושירותים אותם קיבלה ואשר מומנו ישירות ע"י תורמים מכספם. אמנם במסגרת הדוח הכספי של המועמדת ניתן גילוי לעצם קיומן של תרומות בשווה כסף ונרשמו הוצאות כנגד תרומות אלה, אך מהאסמכתאות שצורפו לא ניתן לבחון אם התרומות עמדו בגבולות שנקבעו בחוק, לרבות מבחינת מקורן ושווין. בהמשך להערות הביקורת, היא הציגה תיעוד נוסף ממנו ניתן היה בחלק מהמקרים ללמוד על שווי התרומות ועל זהות התורמים ולאמת את חוקיותן.

המבקר החליט הפעם להסתפק באזהרה בלבד בלי סנקציה כספית.

לדו"ח מצורפים גם נתונים על התרומות שקיבלו המועמדים לתפקיד יו"ר מפלגה ונתונים על התרומות שקיבלו מועמדים לתפקיד חבר כנסת. ממצא מעניין, אם כי לא חדש, הוא שראש הממשלה, בנימין נתניהו, קיבל את כל תרומותיו – בסך 1,081,011 שקלים – מחו"ל. מן הארץ לא קיבל נתניהו אפילו תרומה של שקל אחד.

המבקר מצא כי המועמדים לראשות המפלגות – שמעון אור, אורי אריאל, זהבה גלאון, דני דנון ובנימין נתניהו – קיימו את הוראות החוק ואת הנחיות מבקר המדינה. בביקורת חשבונותיהם של המועמדים נפתלי בנט ומשה פייגלין נמצאו, כאמור, ליקויים בנוגע לקיום הוראות החוק וההנחיות.

דוחות שליליים וקנסות נגזרו גם על המועמדים אבי וורצמן, ניסן סלומיאנסקי, ושמעון ריקלין מהבית היהודי; השרה גילה גמליאל, וז'קי לוי מהליכוד; אראל מרגלית ואיילת ורבין נחמיאס ממפלגת העבודה.