Skip to content

הלשכה לסיוע במשרד המשפטים עתרה לעליון: בצה"ל קיימת אפליה חמורה של חיילים יוצאי אתיופיה

בעתירה חמורה שהגישו עורכות דין מהלשכה המשפטית לסיוע במשרד המשפטים, עולה סיפור מזעזע של חייל ממוצא אתיופי שחלה קשות בעת השירות אבל שוחרר בגלל "התנהגות רעה". מהעתירה עולה סיפור של עיוות תאריכים ועובדות, סירוב למסור מסמכים רפואיים ותיק משמעת אישי לפרקליטותיו. אך לא פחות קשה וחמור: "נדהמנו לגלות נתונים המעידים כי יש בצה"ל אפליה קשה […]
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

צעיר ממוצא אתיופי שאובחן כחולה במחלה נוירולוגית קשה בעודו בשירות חובה כחייל קרבי והומלץ לשחררו מסיבה רפואית, שוחרר למרות כך מצה"ל עקב "התנהגות רעה".
מפרטי עתירה שהוגשה היום (שני) לבית המשפט הגבוה לצדק, עולה תמונה מדהימה של יחס מזלזל, התעלמות ממצוקות עד רמת התעללות ולבסוף לאחר שאנשי הרפואה דרשו לשחררו מהצבא עקב מחלתו הקשה, בחרו מפקדיו לשחררו מחמת: "התנהגות רעה". עובדה שתמנע ממנו הכרה כנכה צה"ל, קבלת פיצוי ושיקום ותקשה עליו למצוא עבודה מאחר ושוחרר עקב 'התנהגותו רעה'.

הצעיר א' כיום בן 23, התגייס בחודש אוקטובר 2011 לחטיבת גולני ושירת שם לאחר טירונות כעשרה חודשים. בשלב זה החל החייל לסבול מכאבים עזים ברגליו. למרות שהתלונן באוזני מפקדיו, אלו האיצו בו להמשיך להתאמן עד "אשר קרס מרוב כאבים בריצת אימון", כך בלשון הנוירולוגית שבדקה אותו. לאחר מכן, הורד לא' הפרופיל הצבאי, אך הוא נותר בבסיס יחידתו הסגור שבצפון, מבלי שתהיה לו נגישות גבוהה לטיפולים הרפואיים להם נזקק. בכל תקופת שהייתו בבסיס הסגור בתקופה הזו נאלץ החייל להמתין בחוסר מעש להעברתו למרכז מבלי שיינתן לו מענה הולם לצרכיו הרפואיים וללא כל תעסוקה מתאימה וגם על מנת שיכל לעזור, לעבוד ולסייע בכלכלת הבית, עקב מצבה הכלכלי הקשה של אמו. הוא חזר ופנה וביקש לעבור למרכז, הסביר את בעיותיו הרפואיות והדגיש את מצבה הכלכלי הקשה של אמו וביקש לסייע לה תוך כך, אך בצה"ל לא התייחסו לבקשותיו ולדבריו אף סבל מיחס מתנכר מצד מפקדיו, בין השאר על רקע בקשותיו בענייניו הרפואיים.

קצין משמעת: " יתכן שהתנהגות אחרת מצדנו הייתה מביאה לתוצאה אחרת"

"תחת נסיבות אלה" מסבירות הפרקליטות, "א' נפקד מספר פעמים מן השירות ולא חזר לבסיס". בצה"ל ככול הנראה לא ביררו לעומק מדוע חייל שב וחוזר על נפקדות בגינם הועמד לדין במסגרת הצבא. כך גם לא שמו לב בצבא להערת קצין שיפוט שזיכה את החייל מעבירת הנפקדות שיוחסה לו. בדיון משמעתי שנערך לחייל בספטמבר 2013, ציין קצין המשמעת שזיכה את החייל: "להתרשמותי מדובר בחייל חכם אשר התעקש יתר על המידה ויתכן שהתנהגות אחרת מצדנו הייתה מביאה לתוצאה אחרת". הערה זו לא זכתה משום מה לתשומת לב מפקדיו ומפקדי תנאי השירות בצבא ו-א' מיואש וחולה המשיך לבקש סיוע רפואי והעברה למרכז.
בסופו של דבר, ב- 8 בינואר 2014 לאחר סבב בדיקות רפואיות שנערכו לו, נקבע על ידי רופאה נוירולוגית ועל ידי חברי הועדה הרפואית כי יש לשחררו לאלתר משירות צבאי וזאת לאור מצבו הרפואי. א' חשב שכעת יוכל לטפל בעצמו טוב יותר ולהחל בשיקום חייו, אך על אף ההמלצה החד משמעית לשחררו מסיבות רפואיות, הוא הופתע לגלות כי בתעודת השחרור שלו נקבע כי שוחרר עקב "אי התאמה-התנהגות רעה" ולא בגלל מחלתו.

החייל ביקש תפקיד תואם מגבלותיו ולהישאר בצה"ל – בצה"ל לא הקשיבו

קודם לשחרורו הוזמן א' להופיע בפני וועדת התאמה של הצבא, בין השאר כדי להתאים לו תפקיד חדש התואם את הפרופיל הצבאי החדש שלו, פרופיל 45 במקום הפרופיל הקרבי. אולם, לדבריו, אף שהוועדה הציעה לו תפקידים שונים, לא הייתה כל התייחסות למצבו הרפואי, כך למשל הוא נאלץ לסרב כאשר הוצע לו תפקיד של טבח, תפקיד המצריך עמידה ממושכת. "העותר נאלץ לסרב לתפקידים אלה לנוכח מגבלותיו הרפואיות", נכתב בעתירה ועוד: "יצוין כי העותר הדגיש בפני הוועדה כי הוא מעוניין להמשיך בשירותו הצבאי, אך ביקש כי אופי המשך השירות יותאם למצבו הרפואי, וכן ביקש לקבל הקלות בשירותו הצבאי על מנת שיוכל גם לעבוד ולעזור בכלכלת הבית".

קומי ארץ והזדעזעי (צילום ארכיון: רפי מיכאלי)
קומי ארץ והזדעזעי (צילום ארכיון: רפי מיכאלי)

אבסורד: תעודת השחרור קובעת – א' שוחרר לפני שהומלץ לשחררו

פרט נוסף מפתיע עולה מנתוני תאריך השחרור של א' מצה"ל. בעוד שבתעודת השחרור שלו רשום במפורש כי הוא שוחרר מצה"ל ב-31 בדצמבר 2013. הרי שזהו תאריך שחרור דמיוני שמנוגד לעובדות. ממסמכי הוועדה הרפואית עולה כי המלצת הרופאה לשחררו מצה"ל התקבלה בצה"ל מספר ימים לאחר שהוא "שוחרר" כביכול מהצבא. כלומר, לדעת צה"ל החייל שוחרר כאשר הוא עצמו עוד שירת כחייל במסגרת שירותו הצבאי ובטרם הוחלט סופית לשחררו. צריך לזכור כי ההחלטה לשחררו התקבלה אך ורק לאחר המלצת הרופאה הנוירולוגית בוועדה הרפואית. ממסמכי השחרור עולה כי רק "ביום 8.1.2014 הומלץ לשחררו מסיבה רפואית, ובאותו היום בשעה 15:40 הוצאה הודעה למפקד / ק. קישור על 'קביעת פרופיל 21/24' ". כלומר – 9 ימים לפני שהוחלט סופית על שחרורו והורדת פרופילו הרפואי, תקופה בה נדרש החייל לעבור בדיקות נוספות המגובות במסמכים, הרי שלדעת אגף כוח האדם בצה"ל החייל ששירת, כבר שוחרר. אין ספק כי בצה"ל יצטרכו להסביר גם עובדה מוזרה זו בבית המשפט.

שוחררת על "התנהגות רעה" לכן לא תקבל את מענק השחרור והפיקדון

בצה"ל לא הסתפקו במסכת תלאות הצעיר וכבונוס קבל א' הודעה על שלילת ההטבות המגיעות לו כחייל משוחרר, לרבות מענק שחרור ופיקדון. קצת פחות מחודשיים לאחר שחרורו, בשני בדצמבר 2014, קיבל החייל המשוחרר מכתב ולפיו החליט סגן ראש אגף כוח אדם בצה"ל לשלול את זכאותו למענק שחרור ופיקדון, שכן שוחרר מצה"ל על רקע אי התאמה (התנהגות רעה א.מ).
א' ההמום פנה לקצין קבילות חיילים בבקשה שזה יפעל לתיקון סיבת שחרורו. ביום 5.3.2014 התקבלה תשובת קצין קבילות חיילים כי הוא אינו הגורם המתאים להורות על שינוי סיבת השחרור, וכי על ההחלטה לשלילת ההטבות רשאי העותר לערער ללשכת ראש המטה הכללי. במילים פשוטות, רק הרמטכ"ל יעזור לך.

סוף אפריל 2015 די לאפליה - מחאת יוצאי אתיופיה (צילום ארכיון: ציפי מנשה)
סוף אפריל 2015 די לאפליה - מחאת יוצאי אתיופיה (צילום ארכיון: ציפי מנשה)

הלשכה לסיוע: אפליה – סעיף ה"התנהגות רעה" מופעל במיוחד כלפי יוצאי אתיופיה

בצר לו פנה א' לעזרת הסיוע המשפטי במשרד המשפטים הניתן לחסרי יכולת לממן לעצמם עזרה משפטית. שלוש עורכות דין, לימור גולדנברג-חדד, מלכה ורוצלבסקי ודקלה צרפתי-דלג'ו, מהאגף לסיוע משפטי במחוז תל אביב נענו לבקשתו. שלושתן החליטו בשלב הראשון לבדוק את נתוני השחרור של יוצאי אתיופיה מצה"ל ולתדהמתן מבדיקתן עלה כי "השימוש בסיבת השחרור "אי התאמה – התנהגות רעה" שכיח בעיקר בקרב חיילים המשוחררים שחרור מוקדם יוצאי אתיופיה לעומת אוכלוסיית החיילים האחרת ובכך הדבר "מביא לאפלייתו ולהדרתו של מגזר שלם מהשתלבות בחברה הישראלית" הן כותבות בעתירה. זאת ועוד: "כך למשל בדו"ח מבקר המדינה משנת 2011 צוין כי 66% מבין יוצאי אתיופיה אשר שוחררו שחרור מוקדם משירות צבאי ב2010, שוחררו עקב 'התנהגות רעה' ". נכתב בעתירה לעליון. הווה אומר שכמעט כול חייל שביעי ממוצא אתיופי ששוחר מצה"ל טרם המועד שוחרר על בסיס 'התנהגות רעה'. "סעיף שחרור על בסיס 'התנהגות רעה', מעבר להיותו כתם קבוע על עתידו האזרחי, המקצועי והכלכלי של א', מערים קשיים על קבלת הטבות מביטוח לאומי, ובמקרה של א' גם מבטל את זכאותו למענק שחרור ולפיקדון צבאי", מסבירות הפרקליטות לבית המשפט העליון ומדגישות בחומרה כי "יש בנתונים אלה כדי להעיד על הפיכתה של "ההתנהגות הרעה" לגורם מפלה לכל הפחות בכל הקשור לטיפול באוכלוסייה ממוצא אתיופי, מצופה מצה"ל לבחון מגמות קיימות העלולות ליצור עוול מתמשך לחיילים משוחררים ולפעול להסרתן בהקדם.", כך בעתירה לבית המשפט.

מתוך כתב העתירה לעליון
מתוך כתב העתירה לעליון

נורת אזהרה – מדיניות מפלה כלפי חיילים משוחררים יוצאי אתיופיה

לדברי עו"ד גלעד סממה, מנהל האגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים: "עקב שלל הסיבות הללו החליטו באגף להגיש עתירה נגד הרמטכ"ל וראש אגף כוח אדם (אכ"א), על מנת לסייע לא' לתקן את העוול אשר נגרם לו מחד, ומאידך, על מנת להעלות על נס את הצורך בבחינה מחודשת של סעיף השחרור מסיבת "התנהגות רעה", והאופן שנעשה בו שימוש נגד בני העדה האתיופית". אומר סממה.
"בפועל המדיניות של אגף כוח אדם בצה"ל להשתמש בסיבת השחרור "התנהגות רעה וחמורה" היא מדיניות מפלה כלפי חיילים משוחררים יוצאי אתיופיה, ויש בה כדי להביא בהמשך להדרתם של חיילים אלה מהשתלבות בחברה הישראלית", נכתב בעתירה.
ועוד: "יודגש כבר עתה וכפי שיפורט להלן, כי עתירה זו היא בעלת השלכות רוחב החורגות מהמקרה הפרטני של העותר, באשר יש בה כדי להדליק נורת אזהרה חברתית לגבי אופן מידת השימוש בסיבת השחרור "התנהגות רעה וחמורה" לצורך שחרור מוקדם של חיילים יוצאי אתיופיה, כפי מוצאו של העותר" נכתב בעתירה החמורה, כשעורכות הדין מדגישות כי "השימוש בסיבת השחרור "התנהגות רעה וחמורה" שכיח במיוחד בקרב חיילים משוחררים יוצאי אתיופיה, וגבוה באוכלוסייה זו לעומת החיילים האחרים המשוחררים מסיבה זו".

העותר: מדוע לא יבוטל השימוש בעילה "התנהגות רעה"?

תוך כך מבקשות עורכות הדין מצה"ל להסביר מדוע לא יבוטל השימוש של צה"ל בעילת השחרור "אי התאמה – התנהגות רעה", לשחרור מוקדם של חיילים מצה"ל ומדוע צה"ל לא ימנע מציון סיבת השחרור וההערכה המילולית של המפקד הישיר על חייל בתעודת השחרור מצה"ל. זאת על מנת שהדבר לא יפגע בו בעתידו באזרחות.
צה"ל העדיף לא לשתף פעולה ולא העביר מסמכים נדרשים כחוק
"כאן המקום להעיר", נכתב בעתירה, "כי למרות בקשות חוזרות מצד הלשכה לסיוע משפטי למחוז ת"א והמרכז של האגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים המייצגת את העותר לפי חוק הסיוע המשפטי, לא התקבל עד למועד הגשת עתירה זו כל החומר הרלוונטי מצה"ל, לרבות הגיליון האישי / משמעתי של העותר, וכן פקודות מטכ"ל רלוונטיות".
לפיכך, הסתכו עורכות הדין במידה רבה על "גרסת החייל ועל מסמכים רפואיים וצבאיים שהמציא, וכן על תכתובת הלשכה עם גורמים שונים בצה"ל". לסיום טענה זו מפגינות שלושת הפרקליטות אי אמון בצה"ל וכותבות: "בהעדר חלק משמעותי מהמסמכים הכתובים כאמור, שומר לעצמו העותר את הזכות להעלות טענות חדשות, ככל שיידרש, לאחר קבלת המסמכים, אם בכלל, מצד המשיבים".
תגובת דובר צה"ל – ״כל מקרה של שחרור מן הצבא נבחן בקפידה תוך ייחוס משקל רב לנסיבותיו האישיות של החייל ומתוך הכרה בכבודו ובערך השירות. העתירה התקבלה בימים האחרונים, היא תילמד והתשובה לעתירה תוגש לבג״ץ. לגופו של עניין, החייל אכן שוחרר בשל התנהגות רעה וחמורה ומטעמי צנעת הפרט התהליך שהוביל לכך לא יפורט. במקביל התנהל תהליך הקשור לבחינת היבטים רפואיים, אך החייל שוחרר מן השירות קודם לסיום ההליך הרפואי. צה״ל מקפיד על יחס הולם ואחראי כלפי החיילים המשרתים בו.״

1 Comment

  1. יז
    7 בדצמבר 2015 @ 22:52

    הדרך לנחלה בדרכי נועם. לא הפגנות

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן