האופוזיציה צפויה לעתור לבג"צ, נגד מתווה הגז, מיד לאחר שראש הממשלה, בנימין נתניהו, יחתום על המתווה, על פי סעיף 52. בסיומו של דיון סוער, שהתנהל בוועדת הכלכלה של הכנסת, הביעו נציגי האופוזיציה את אי שביעות רצונם מתשובותיו של ראש הממשלה.  חברת הכנסת שלי יחימוביץ' אף אמרה כי "חובת ההיוועצות לא התקיימה בוועדת הכנסת. שמענו נאומים מפי ראש הממשלה –  לא תשובות".

ראש הממשלה ושר הכלכלה, בנימין נתניהו, נשען בעיקר על הנימוק הביטחוני, בהגינו על מתווה הגז. הוא טען כי המתווה חיוני לביטחון ישראל כיוון שבלעדיו "לא נוכל לחמם את הבתים בחורף" –  וחשף שארגוני הטרור ירו בעבר רקטות לכיוון אסדות ותחנות כוח. "המקום הזה, כמו כמה תחנות אחרות, ספגו טילים ירי של טילים מכוון", אמר נתניהו, "הדבר הכי פגיע הוא אסדות הגז – הרבה יותר פגיע מצינור והרבה יותר פגיע משדה הגז מתחת. זה מטרה. לכן כדי להגן את זה אנחנו לוקחים את ההגנה האקטיבית"

נתניהו טען עוד כי העיכוב באישור המתווה מבריח משקיעים מישראל וגילה כי מתנהלים מגעים על יצוא גז עם טורקיה וכי סיכם אתמול עם ממשלת מצרים כי ישלח לקהיר שליח מיוחד כדי לפתור את  המשבר שנוצר במשא-ומתן אתה. "אני מאמין שיושג פתרון, לנוכח האינטרסים המשותפים של שני הצדדים", אמר. "לגבי טורקיה, אני יכול לעדכן אתכם שהרבה לפני הדיון הזה היו מגעים עם טורקיה ומגע של נציג אישי שלי עם נציג בכיר מאוד בממשלת טורקיה, ועלתה אפשרות של ייצוא גז לטורקיה וגם דרך טורקיה. לא ייצרנו את הדברים האלה לטובת הדיון הזה".

"הבטחת אספקת הגז חיונית לא רק לתפקוד המדינה אלא להבטחת קיומה הסדיר", אמר ראש הממשלה. הוא הוסיף כי נושאי הביטחון נדונו עוד בנובמבר 2013, אז קיבל הקבינט החלטה לאבטח את המים הכלכליים של ישראל בהשקעה של שלושה מיליארד שקל. "אנחנו לא עושים הגנה כזו בשום מקום אחר במדינה", אמר נתניהו בהדגישו כי פגיעה במקור האנרגיה הזה יכולה להביא לקריסתה של המדינה.

"אסדות הגז הם הדבר הפגיע ביותר ויש להגן עליהן", אמר נתניהו. "הגנה נוספת היא באמצעות יתירות. לכן בעיני המתווה הזה הוא הדרך היחידה לייצר יתירות מכמה שדות, ולא להתכווץ לשדה אחד מאוים". ראש הממשלה טען כי כי האסדות יכולות להיפגע לא רק מטילים, אלא גם מתקיפות סייבר. "אספקת הגז חיונית לאורך זמן להבטחת קיומה הסדיר של המדינה. מדינות בעידן המודרני לא יכולות לחטוב עצים ביער", אמר. לטענתו, בניגוד לפרסומים בתקשורת, משרד הביטחון העביר את עמדתו למטה לביטחון לאומי, באפריל השנה, לפיה "בראיית עדיפות לאומית יש חשיבות לפיתוח לווייתן בהקדם האפשרי".

ראש הממשלה התייחס גם לסוגיית היצוא, וטען כי מדינה שמייצאת אנרגיה יש לה חסינה הרבה יותר מחרמות וחזקה יותר. "קראתי את ארגון 'אל חאק'. אני לא נוטה להסכים אתו, אבל הוא אומר שהכוונה של המצרים, הירדנים והאירופאים לקנות גז מישראל ללא ספק תחזק את מדינת ישראל ולטענתם זה דבר אסוני ורע. בוודאי שאספקת גז למדינות האלה מוסיפה נדבך של יציבות שהוא אינטרס שלנו ובוודאי גם שלהם", אמר נתניהו.

יו"ר האופוזיציה יצחק הרצוג (המחנה הציוני) תקף בחריפות את ראש הממשלה. "ברור לכולם שההתנהלות שלך היא חובבנות במקרה הטוב והפקרות במקרה הרע", אמר. "אתה עוקף את הרגולטורים והחוקים מטעמים של ביטחון המדינה ויחסי החוץ שלה, ולא ברור איך זה קשור למחיר ליחידת חום אחת לצרכן, שנקבע במו"מ של הממשלה או בהסכמים של חברת החשמל שהיום יודעים שהם שערורייתיים, לכן עולה שאלה אם אין פה נשיאת שם הביטחון לשווא".
הרצוג אמר עוד: "אם כבר נקבע שיש מונופול כי נתתם את הרשיון לספק אחד מן הראוי לבוא ולהגיד 'אני הריבון'. הממשלה היתה צריכה לבוא לספקים ולהגיד 'אנו נפעיל פיקוח על המחיר ונפקח'. על מי אתה מגן? יש כל הזמן הפגנות כי הציבור מבין שהמחיר לצרכן עלול להיות מופקע".

שר האנרגיה, ח"כ יובל שטייניץ (הליכוד) ציין כי מתווה הגז "טוב בכל השוואה בינלאומית. רוב גורמי הממשלה המקצועיים, כמעט כולם, סבורים כך". הוא אמר עוד כי עם כניסתו לתפקיד התברר לו שהוא אינו יכול לדאוג לביטחון האנרגטי של מדינת ישראל כל עוד 50% ומעלה מהחשמל שלנו מיוצר על ידי גז שמגיע רק משדה אחד, שדה תמר, בצנרת אחת. "אין מתווה אחר ריאלי מלבד המתווה הזה. כמי שגיבש את המתווה, והכנסנו בו שיפורים לאחר שימוע ציבורי".

יו"ר הוועדה, ח"כ איתן כבל (המחנה הציוני), שפתח את הישיבה, תקף בנאום הפתיחה, את מתווה הגז, בחריפות. "התברר לנו כי נתונים לא מעטים, ששימשו יסוד ומשמשים עד היום כהנחות יסוד בסיסיות למתווה, אינם מדויקים אם לומר זאת בעדינות. מונופול הגז הטבעי איננו מונופול טבעי, הרווחים כבר לא יהיו 60% אלא כפי שהבהירה פה הנגידה, אלא 47%, ולא יגיעו לכדי טריליון שקל, אלא על הרבה פחות מכך – כ-280 מיליארד שקל. זהו סכום מאוד מכובד, אבל בוודאי לא כמו מה שתיארת בתחילה", אמר כבל.

היו"ר כבל התייחס לסוגיה הביטחונית מדינית, ואמר: "כשבאים לפגוע בערך יסוד כמו תחרות, הרי נקודת הארכימדס במתווה העקום הזה הוא השימוש הנלוז ממש בהפעלת סעיף 52, שאמור להיות מופעל אך ורק בנסיבות שבהן עלול להיגרם נזק מדיני ובטחוני דרמטי וקריטי למדינת ישראל. ואדוני זה לא המצב, ואפילו לא קרוב לכך. ועד כדי כך הטיעון המדיני בטחוני קלוש ומופרך שעם הודעת שר הנפט המצרי בעקבות תוצאות הבוררות עם חברת החשמל לא היסס שר האנרגיה שלנו כבר לייצא גז ליוון ואפילו לארדואן, ידידנו הקרוב והאהוב. אם בתחילת הדיונים הייתי בתוכי מלא בספקות, הרי בסיומם של הדיונים אני אומר בפה מלא שחובה לעשות את כל אשר נדרש כדי לעצור את המתווה העקום והרע לאזרחי ישראל. אני מבקש ממך אדוני ראש הממשלה, למען השם, לא לשאת את  שם הביטחון לשווא. אין לך שום צידוק אמיתי לעשות שימוש בסעיף 52. לך לחקיקה ראשית או לבית הדין להגבלים עסקיים, ואל תיתן ידך למה שנראה כקומבינה עקומה".

ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת) שאל את ראש הממשלה על דחיית פיתוח לווייתן ועל הוויתור על הצינור השני. "אתה מסכים שנהייה בני ערובה בידי המונופול ומסתמן שאתם מפקירים את הביטחון האנרגטי ונותנים ביטחון לרווחים של שותפויות הגז", אמר. ראש הממשלה השיב כי יתירות באסדות חשובה יותר מיתירות בצינורות. לדבריו, במתווה יש אבני דרך שנותנים סיכוי אמיתי לפיתוח לווייתן, תנין וכריש.

ח"כ שלי יחימוביץ' (המחנה הציוני), ממובילות ההתנגדות למתווה הגז, אמרה כי "כל המתווה היה מבוסס על מצרים, והשבוע קיבלנו סטירה מצלצלת ממצרים שלא רוצה את הגז שלנו עד שלא יסתיים עניין הבוררות". יחימוביץ' שאלה את ראש הממשלה האם הוא לא רוצה לעדכן את חוות הדעת ונתניהו השיב כי חברות לא מגיעות לישראל מאחר שהרגולציה בה הפכה למכבידה ולא מאפשרת פיתות תשתית עסקית, בשל שינוי ההליכים וההחלטות. ח"כ יחימוביץ' העירה כי היא לא קיבלה תשובות לשאלותיה וח"כ חנין הצטרף לדברים.

ח"כ שלי יחימוביץ' תקפה את נתניהו ושאלה :"למה אתה אומר שהגז באדמה. הוא זורם שנתיים משדה תמר ומספיק ל-15 שנה. הגז זורם יפה מאוד. לאיזה מדינות הגז נתקע באדמה? גם לשיטתך, כי המתווה משרת את הוצאת הגז מהאדמה, מדוע אין בו חובת בניית צינור נוסף?".

ח"כ דוד ביטן (הליכוד) אמר כי זה לא ילך כמו שח"כ יחימוביץ' רוצה. הוא הוסיף כי השתתף בדיונים, שמע את המומחים והגיע למסקנה שונה. "לצערי נציגי האופוזיציה, שיש להם רוב בוועדה, הגיעו עם אטמי אוזניים, כי המסקנה הברורה ממה שאמרו המומחים זה לתמוך במתווה", אמר. ח"כ יעקב פרי (יש עתיד) מחה על הדברים וכינה אותם "אמירה מתנשא, חוצפנית ולא נכונה".

במהלך הדיון התרעמו כמה מחברי הכנסת כי אינם מקבלים תשובות לשאלותיהם. ח"כ שלי יחימוביץ' העירה כי "חובת ההיוועצות לא מתקיימת בחדר הזה, אנחנו רק שומעים נאומים וח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) תהתה למה נשאלות שאלות אם לא מתקבלות תשובות. היו"ר כבל אמר כי אפשר להגיד את זה על כל דבר ולהתפזר, והוסיף: "אנחנו כאן כי ההליך לא נגמר כאן. ראש הממשלה אומר את דעתו, ויצטרך מי שיצטרך להחליט אם הוא ענה".

בתום הדיון סיכם היו"ר כבל את הדברים ואמר: "אדוני ראש הממשלה, בכובעך כשר הכלכלה, אין ספק שלדבר אתה יודע, רק שאת התשובות שאנחנו ביקשנו במסגרת ההתייעצות הזו לא קיבלנו". ראש הממשלה נתניהו השיב ואמר: "אנחנו יודעים לדבר ויודעים גם לעשות. אנחנו מוציאים את הגז. הזמנתם אותי לדבר על צרכי הביטחון והחוץ שלנו – זה חיוני לביטחון ישראל שיהיו לנו עוד שדות וזה מה שהמתווה הזה עושה".