החבורה מברלין / ארנסט האפנר  לזמן קצר עוד חששתי שהנה מדובר בעוד אחד מאותם מקרים בהם הסיפור שמאחורי הספר גדול מהדבר עצמו אך לשמחתי הסתבר שחששתי לשווא. "החבורה מברלין" ראה אור בגרמניה בשנת 1932 על ידי האפנר שהיה עיתונאי ועובד סוציאלי, שני עיסוקים שהשפעתם ניכרת על הספר. הימים הם ימיה הקשים של ברלין בתחילת שנות השלושים (אם כי עוד יגיעו ימים קשים יותר..) כאשר העולם כולו מצוי תחת משבר כלכלי כבד ורחובותיה של העיר הגרמנית מוצפים בחסרי בית המחולקים לחבורות חבורות שחלקן נשלט על ידי נערים צעירים, כמעט ילדים. "החבורה מברלין" הוא סיפורה של חבורת "אחים בדם" וחבריה המנסים לשרוד תחת עוני ומחסור בלתי אפשריים. שנה בלבד לאחר יציאתו לאור של הספר ולאחר שהתקבל בהתלהבות רבה הוא נאסר להפצה על ידי המשטר הנאצי שעלה לשלטון ב 1933 ואף "זכה" להיכלל ברשימת הספרים שהוצאו לשריפות המוניות. כמה שנים מאוחר יותר, עם פרוץ מלחמת העולם השניה נעלם הסופר ועקבותיו לא נודעו מעולם. 81 שנה מאוחר יותר, בשנת 2013 הוא זוכה לתחיה מחודשת כאשר הוא יוצא מחדש מגרמניה וזוכה כמו בראשונה, להצלחה רבה.

החבורה מברלין מאת ארנסט האפנר, הוצאת אחוזת בית, תרגמה מגרמנית: יוספיה סימון, 192 עמ'

העולם עד אתמול / ג'ארד דיימונד  הנה משהו שחובבי נח הררי (כמעט כולם על פי נתוני המכירות) שזה מכבר סיימו לגמוע את ספרו האחרון ("ההיסטוריה של המחר") יעוטו עליו בשמחה רבה. דיימונד, פרופסור לגאוגרפיה הוא אחד הכותבים המוכרים והנקראים בתחום המדע הפופולרי וספרו "רובים חיידקים ופלדה" אף זיכה אותו בפרס פוליצר.

בספרו החדש "העולם עד אתמול", מסכם דיימונד כ-40 שנות מחקר ומבקש באמצעות התבוננות על חברות מסורתיות שהצליחו להימנע ממגע עם הציביליזציה ללמוד מהם דבר או שניים. דיימונד מביא דוגמאות מיחסן של חברות כאלה, מאפריקה ועד אוסטרליה, ליחסן לאלימות, לחלש, לכסף למיניות ולדת, ובעצם כמעט לכל תחום בחייו של האדם המודרני.

אין ספק שספרו של הגיאוגרף האמריקני מלא בתובנות ובעובדות מחכימות וחובבי ספרי מדע פופולרי מסוגו ימצאו שהוא מן הטובים בתחומו, כל עוד לא יבקשו לראות בו מדריך לחיים נכונים, משהו שישפיע השפעה ניכרת על חייהם, בדיוק כשם שלא הפכו לאנשים טובים יותר לאחר שקראו את "העץ הנדיב".

העולם עד אתמול מאת ג'ארד דיימונד, הוצאת עם עובד, תרגמה מאנגלית: עתליה זילבר 469 עמ'

מלחמה ושלום / לב טולסטוי  אולי הרומן היחיד שאין דבר שטרם נכתב ונאמר עליו, זה שהופיע הכי הרבה פעמים ברשימת מאה הספרים הגדולים בכל הזמנים או ברשימת חמישים הספרים שחייבים לקרוא לפני שמתים ועוד כאלה. אז כעת הוא רואה אור במהדורה חדשה ועל אף שלא מדובר בתרגום חדש בכל זאת מדובר בחגיגה קטנה מכמה סיבות. ראשית, התרגום הנפלא של לאה גולדברג עדיין נפלא גם בחלוף השנים וזוכה כאן לעריכה מינורית ברוח הזמן. בנוסף, העטיפה הנהדרת הנושאת ציור של הצייר הגרמני אדם אלברכט משנת 1841(חצי ממנו על כל אחד מן הכרכים), ולסיום, הפתעה נעימה תמתין לכם כשתרימו את שני הכרכים הנושאים למעלה מחמש מאות עמודים כל אחד ותגלו כמה הם קלים הודות לשימוש (ההולך וצובר תאוצה) בנייר ממוחזר, ממש כמו זה האמריקני.

ואחרי כל זה נראה אתכם גומעים את הרומן המאתגר הזה המביא את סיפורן של שורה ארוכה של דמויות על רקע פלישת נפוליאון לרוסיה בראשית המאה ה-19, חלקן בדיוניות וחלקן אמיתיות ומרתקות דוגמת נפוליאון הצרפתי וקוטוזוב הרוסי.

מלחמה ושלום מאת לב טולסטוי, ספריית פועלים, תרגמה מרוסית: לאה גולדברג, 1060 עמ'

אמה / ג'יין אוסטן  והנה עוד קלאסיקה אחת, יש שיאמרו גדולה יותר מזו מלמעלה. שי סנדיק ששמן הטוב של עבודות התרגום שלו כבר הולך לפניו החליט לזכות את הגדולה ביצירותיה של אוסטן, "אמה", בתרגום חדש לעברית, וכל זאת לכבוד מאתיים השנים שחלפו מאז ראתה לאור לראשונה (סנדיק תרגם גם את "תבונה ורגישות" בשנת 2014, הספר הראשון אשר ראה אור ב"סנדיק ספרים" מה שמלמד בוודאי על אהבתו של המתרגם והמוציא לאור לסופרת הבריטית). "אמה" הוא סיפורה של העלמה וודהאוז בת ה-21, המוצלחת מכל הבחינות אשר מחליטה למרוד בסביבה הבריטית השמרנית ולא למהר להתחתן. על הדרך היא גם אומרת מה דעתה על מערכות יחסים, ממון מעמד וכל מה שחשוב לבריטי הממצוע במאה ה-19. לפני מספר חודשים ראה אור "העלמה מקזאן" של מאיה ערד אשר הושפע עמוקות מ"אמה" ורוחה של אוסטן מרחף מעליו כל העת. חשבתי על עידית, הגיבורה של ערד שבעיני היא אולי הגיבורה המאוסה בספרות העברית של השנים האחרונות ונזכרתי באוסטן,שאמרה עם צאתו לאור של "אמה" שהיא הולכת ליצור גיבורה שאף אחד לא יחבב. לפחות מן הבחינה הזאת עלתה ערד על אוסטן בכמה וכמה דרגות..

אמה מאת ג'יין אוסטן, הוצאות אהבות וסנדיק ספרים, תרגם מאנגלית: שי סנדיק, 553 עמ'