2 Comments

1. כדור שלג מתגלגל
   28 בדצמבר 2015 @ 20:31

   פגיעת שב"כ בדמוקרטיה עקב "טרור יהודי" תחולל קטסטרופה
   |
   התעללות בעצירים בעילה של "טרור יהודי" שוללת זכויות אזרח, חשובות ביותר, מכל היהודים הדתיים וקפוחם לעומת כל היהודים החלוניים, ואולי גם תחילתן של תגובות של מקופחים ע"י פעולות זעם שיובילו שוב לחקירות בשיטות לא דמוקרטיות לגלוי הטרוריסטים וחוזר חלילה במעגל רשע מתחזק והולך עד למלחמת אזרחים שתוביל אף לשואה למזה"ת כולו, ח"ו.
   ||
   ראשית, אזכיר שהתעללות בעצירים שאשמתם לא הוכחה, תוצאתה ההכרחית היא שבמעוט המקרים ההתעללות תקריב קרבנות שהם חשודים חפים מפשע, מעוט מהחשודים הפלסטינים הם חפים וכן יהיו מעוט מהחשודים היהודים.
   |
   שנית, אזכיר שהתעללות בעציר פוגעת לא רק בו. כל האזרחים שנראים לצבור כחשודים בכח (דתיים, למשל, או רק מהמתנחלים, כמוסבר לקמן) נשללות מהם לפחות הזכות לבטחון אישי מפגיעה והזכות להגנה מגביית הודאות שוא מפלילות.
   יתר על כן, הזכות למתוח בקורת על השלטון (היא הזכות שנותנת תקף מחיב לתוצאות הבחירות ועליה נאמר בבג"ץ שהיא חשובה מכל זכות אזרח אחרת) למרות חשיבותה המיוחדת, אף היא נשללת מהם, בעקבות הפרת האסור להתעלל בעצירים, שהרי אזרח חף מפשע שרוצה לחשוף עוולה שלטונית (כמו גם לנהל משפט נגד ידיד של שב"כניק), ומודע לכך שהשב"כ לעולם יוכל לתחבל ולהציג "ממצאים מחשידים", הדבר היחיד שאמור להבטיחו מפני נקמה שלטונית/שב"כית, בו או במקורבו, הוא האסור שחל על השב"כ להתעלל בחפים, שהוא, למעשה, האסור להתעלל בנחקר כלשהוא.
   |
   שלישית, אני מניח שהתעללות בעציר בעילה (גם אם מבוססת) של "טרור יהודי" אינה מאימת על חלוניים ואינה שוללת מהם זכויות אזרח כנ"ל, רק היהודים הדתיים (או למצער, מתנחלים) יאלצו לחיות תחת שוט מונף זה.
   זאת, בגלל שהחוקרים מודעים לכך שאם תתגלה חפותו של קרבן שהוא חלוני אז הצבור יחשוד שהמעצר נעשה כאמתלה לנקמה בחף מפשע, ממניעים זרים, ויופעל לחץ צבורי לחקור ולטפל בחוקרים,
   לעומת זאת, אם הקרבן יהיה מן הדתיים (סטודנט למשפטים דתי מהרצליה, למשל) אז תהינה ידיהם של החוקרים המתעללים חפשיות, גם אם אינן נקיות, בגלל מודעותם לכך שגם כשישוחרר אותו דתי ללא אשום לא יתעורר חשד כזה ולא תתחולל סערה צבורית, קל וחומר אם המעונה יהיה נער בן מתנחלים.
   ||
   ——— לדעתי, אסור לחצות את קו ההפרדה הנוכחי שמפלה בין חשודים ישראלים לבין חשודים זרים (פלסטינים) בענין התעללות בנחקרים (בהכרח גם בחפים, כאמור),
   זאת בגלל שלש סבות ——-
   ||
   סבה אחת היא האזון הנכון בין זכותם של בני אדם לבטחון מפני טרוריסטים לבין זכותם לבטחון מפני חוקרים:
   בהיות הפלסטינים זרים לעמנו, חסרי קשר אישי ליהודים, אין מקום לחשוד באנשי השב"כ שהם מתעללים בפלסטינים מסבות של נקמנות אישית או כדי לנקום ביריבים אישיים של ידידים אישיים שלהם או ביריבים של פוליטיקאים, אלא סביר שכל מטרתה של ההתעללות בעציר היא להציל מפעולות טרור.
   ודאי שסבה זו להתרת ההתעללות אינה תקפה כשמדובר באזרחים ישראלים, כיון שלהם יש קשר עם יהודים, ולכן יש לחשוד במניעים זרים כנ"ל של המתעללים בעצירים.
   |
   סבה שניה היא שמירת האמון של אזרחי המדינה בכך שהשלטון נבחר באופן דמוקרטי:
   אין לתוצאות הבחירות תקף מחיב, מוסרית, אלא אם הבחירות היו חפשיות, כולל חפש המידע על מעשיהם של נבחרים ושל מועמדים; ממילא מתחיב החפש למתוח בקורת על פוליטיקאים ולחשוף עוולות שלטוניות, ובגלל זה מתחיב בטחון של כל אזרח מפני התעללות של אנשי שב"כ בחפים שלוקחים חלק בבקורת כלפי השלטון ומוצגים לצבור כאילו נחשדו מסבות מוצדקות.
   גם סבה זאת תקפה רק להתעללות בנחקרים אשר להם זכות להשתתף בתהליך הדמוקרטי, ולא להתעללות בנחקרים זרים.
   |
   סבה שלישית היא מניעת קטסטרופה:
   פגיעה בחפים פלסטינים אמנם גורמת לפלסטינים תחושות פחד וקפוח, אבל הן לא יגרמו לפתיחה במלחמה בינינו לבין הפלסטינים, שהרי המלחמה אתם קימת בין כך ובין כך,
   לעומת זאת, מלחמת אזרחים בין היהודים החלוניים לבין היהודים הדתיים (או המתנחלים) טרם נפתחה, ושלילת זכויות אזרח מהיהודים הדתיים (או רק מהמתנחלים) לפני שנשללו גם מהיהודים החלוניים (כמוסבר לעיל) עשויה לעורר תחושות פחד וקפוח שבעקבותיהן תתחולל מלחמת אזרחים, לא בטווח הקצר, אלא בסופו של מעגל רשע של תגובות מרדניות ותגובות נגד של השלטון, בהסלמה מתמשכת.
   מלחמת אזרחים תגרור החלשה של המדינה עד לשמוש ב"בררת שמשון" ושואה של המזה"ת כולו.
   כך צפוי בפרט כשמבססים את שלילת זכויות האזרח מדתיים או ממתנחלים על הטעון ה"הומניסטי" שהאסור להפלות בין אדם לזולתו מחיב להשוות את מעמדם של היהודים הדתיים (או רק של המתנחלים) לזה של הפלסטינים, בני עם האויב, ולפגוע גם בזכויות האדם של הראשונים; לדעתי, אם מתיחסים לקבוצת אוכלוסייה כאל אויב אז צפוי שבמשך הזמן תחושת ההדרה תגרום לכך שהיא תגיב כאויב.
   |
   ממליץ לקרא את הפוסט "הכל מתקתק" של יוסי גורביץ בבלוגו "החברים של ג'ורג'" (שמאלני, אבל לעניננו הוא מאלף) ובמיוחד את הקטע על השופטים עצומי העיניים שרומו ע"י אנשי השב"כ בנסיונם לנקום בחיים פרלמן על שהעז להגחיך את מפעילו כשהיה "מודיע" של השב"כ.

2. בג"ץ העינויים מ 1999
   28 בדצמבר 2015 @ 20:29

   "פעילות השב"כ – על פי חוק בפיקוח בתי המשפט" מה האמת?
   |
   "פעילות השב"כ – על פי חוק בפיקוח בתי המשפט".
   מלות הרגעה אלה מסתירות ישראבלוף רב שנים.
   לפי החוק אסור לחוקרי שב"כ לענות נחקרים.
   לאחר שנים רבות שבמהלכן חוקרי השב"כ הפרו את החוק (רק כמה עשרות אלפי פעמים, "בפקוח משפטי", שהתבסס על עדויותיהם, אשר ספק רב אם עד 1987 אפילו אחת מהן היתה עדות אמת) פסק בג"ץ ב 9/1999 שהחוק ופרשנותו ישארו כמות שהם ואסור לשום גורם לתת התר מראש לעבור עליו, אבל בדיעבד, לאחר שהחוקרים יענו נחקר במצב שהוא כ"פצצה מתקתקת", ורק במצב זה, הם יוכלו להפטר מהרשעה בטענה של "הגנת הצורך" (ס' 34יא לחוק העונשין) המאפשרת לכל אדם לעבור על כמעט כל סעיף בחק הפלילי בהתקים תנאים מסוימים (בעקר "מעשה שהיה דרוש באופן מיידי להצלת … מ… פגיעה חמורה … ולא היתה לו דרך אחרת") . בפרקטיקה, פסיקה זאת השתלבה בהוראת חוק נוספת לפיה החלטה אם להעמיד לדין את החוקר אם לאו נתונה בידיו של היועמ"ש לממשלה ללא אפשרות מעשית לערער על החלטתו (כי בג"ץ הכריז מספר פעמים שרק במקרים נדירים יתערב בהחלטת היועמ"ש לפטור מהעמדה לדין), וכך היועמ"ש משמש מחסה בלתי חדיר לחוקרים שמענים בתאום אתו: הנוהג הוא שקודם לענוי מבקשים החוקרים מהיועמ"ש את הסכמתו מראש לפוטרם בדיעבד מהעמדה לדין. הפטור לכל מעונה ספציפי מתבסס על הודעת השב"כ שמדובר ב"פצצה מתקתקת". הבסיס העובדתי להודעת השב"כ אינו נתון לאמות חיצוני. "בעקבות תלונות רבות של נחקרים …הוגשה בקשת ביזיון לבג"ץ על אי קיום פסק דינו, אך … סירב להיענות לה, תוך קביעה שהליך ביזיון אינו מתאים לבחינת השאלות" (-מאמר המערכת "הארץ" 23.12.15).
   |
   בפרשת דומא התקשורת גם הציגה בפני הצבור תמונה (לא בהכרח כוזבת) לפיה שופטים (שמתפקידם להגן על העצירים מפני התעללות לא חוקית) שמשו כחותמת גומי בפרשת דומא, ולא בררו את הבסיס לטענת "הפצצה המתקתקת", אם כן, השופטים, מן הסתם, המשיכו נוהג שהיה עליו קונצנזוס צבורי כשהיה מדובר במעונים פלסטינים ועתה השופטים אינם רוצים לנהוג אחרת כי אינם רוצים להרגיש "גזענים", אבל, בסופו של דבר, זוהי מסורת משפטית שגורמת ענויים גם לחפים מפשע. האם השוויון בין ישראלים לפלסטינים הוא חזות הכל?
   |
   ממליץ לקרא את הפוסט "הכל מתקתק" של יוסי גורביץ בבלוגו "החברים של ג'ורג'" (שמאלני, אבל לעניננו הוא מאלף) ובמיוחד הקטע על השופטים עצומי העיניים שרומו ע"י אנשי השב"כ בנסיונם לנקום בחיים פרלמן על שהעז להגחיך את מפעילו כשהיה "מודיע" של השב"כ.