Skip to content

שינוי חברתי מתחיל במיטה

בכוחה של האנרגיה המינית הנשית להביא לשלום בעולמנו. האישה יכולה לגרום לשינוי חברתי גורף אם תדע לפעול נכון בתחום המין
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

לפני 2,430 שנה באתונה עייפת המלחמות, בה מעמד הנשים היה קרוב מאד למדרגת שפחה, כתב מחזאי גאון, סאטירה שנונה. גבר, שהבין היטב את עוצמתה של האישה, ואת הכוח הטמון במיניותה. גיבורת המחזה שלו, ליזיסטרטה, מציעה לנשים משני המחנות הניצים, להימנע מיחסי מין, כדי לעצור את המלחמה הממושכת העקובה מדם.

ואכן, בכוחה של האנרגיה המינית הנשית להביא לשלום, אך, לאו דווקא על ידי הימנעות ממין, אלא להיפך. האישה יכולה לגרום לשינוי חברתי גורף אם תדע לפעול נכון בתחום המין.

האנרגיה המינית מיסודה היא אנרגיה של יצירת חיים. בשום צורה שלה היא אינה שייכת לקטילת חיים, לדיכוי, לביזוי, לנחיתות. היא אנרגיה של אהבה, של כבוד הדדי, של קשר עמוק, של ביטוי היופי האנושי ושל יצירתיות. זו אנרגיה שמכילה סודות רוחניים גבוהים. אלא שהאישה, בגלל אלפי שנים של גלות מעצמה, אינה מכירה את האנרגיה המינית שלה היכרות מעמיקה, ואינה מבינה את עוצמתה הרוחנית. כאשר אנו הנשים, נבין את סודה של האנרגיה המינית שלנו, נדע לכבדה ולהעניק לה את מקומה הנכון בחיינו, נצליח ליצור מהפכה תודעתית עמוקה בחברה כולה באמצעות אנרגיה זו.

כנשים איננו עיוורות למצב המעוות של החברה, אך, למרבית הצער, איננו יודעות כי בכוחנו ומתפקידנו לשנותו. רק אם נבין את האחריות שלנו ליצירת השינוי, וניקח על עצמנו את המשימה במלוא הרצינות, נביא להבראתה של האנושות. כל עוד אנו משתפות פעולה עם דיכוי המיניות הנשית וביזויה אנו תורמות לחוסר האיזון בחברה האנושית. חוסר איזון שיוצר את המלחמה בכל רמה שהיא – אם זה בחיי הפרט ואם זה בחיי הקהילה, האומה וכדומה.

אנרגיית המין של החי והצומח היא אנרגיה שמאפשרת את התרבות והמשכת המינים עלי אדמות.  לעומת זאת, האנרגיה המינית האנושית מכילה שני רבדים – את רובד ההתרבות, הבסיסי לכל החיים עלי אדמות, ואת הרובד הרוחני, שמאפיין רק את המין האנושי.

רובד ההתרבות של האנרגיה המינית מכיל בתוכו תחרות ולחימה. חוק הטבע אומר שהחזק שורד, ולכן המיניות ההישרדותית במהותה מכילה מלחמת כוחות. אך הרובד הרוחני של המיניות, שכאמור מצוי אך ורק בבני האדם, ביסודו הוא נטול תחרות ואין בו מלחמתיות כלל.

כשאנו הנשים נמצאות בתקופת הפריון קשה לנו מאד להפריד בין שתי אנרגיות המין, זו ההישרדותית וזו הרוחנית. עוצמתה של האנרגיה ההישרדותית/לוחמנית כה גדולה, עד כי היא מאפילה על כל שאר האנרגיות שלנו ודורשת מאתנו הנשים לדכא את עצמיותנו. כל עוד האישה פורייה היא שמה חלקים רבים מתוכה במקום מוצל. בתקופה מאוחרת יותר, כשהאישה כבר אינה ברת הולדה וילדיה עזבו את הקן, מתרופפת עוצמתה של האנרגיה המינית ההישרדותית, והמיניות הרוחנית, שתמיד הייתה מוחבאת, מתחילה לבצבץ ולהשמיע את קולה. ההתחברות לאנרגיה זו מעלה את היכולת של האישה לשנות את תפישת עולמה מן הקצה לקצה. היא הופכת מאישה המוּנעת על ידי תחרותיות, רצון להוכיח ופחדי נטישה לאישה המונעת על ידי שלמות פנימית ואהבה בין חלקיה.

באגן הנשי מוחבאים אוצרות של ידע ראשוני. שם, במקום בו גדל התינוק, יודעים התאים את המהות האנושית על בוריה. סודו של האדם, כישות קולקטיבית, מניין בא ולאן פניו מועדות, ומהם הפוטנציאלים שלו כנברא, (שעדיין לא התגשם במלואו), מצוי כאנרגיה היולית באברי האגן הנשי. במהותה האנרגיה המינית הרוחנית/נשית היא אנרגיה של ידע עמוק. לכן, כאשר האישה לומדת לקיים יחסי מין מדויקים, והיא ובן זוגה שוקעים תודעתית בעת המשגל אל אזור האגן של האישה, הידע עולה אט אט לתודעתם והופך להיות חלק מהחשיבה היומיומית של בני הזוג.

חשוב לי לציין עובדה עקרונית זו: ההסכמה של הגבר לזהות שהאמת, אותה הוא חיפש כל חייו בקריירה, בכיבושים, במסעות, בספרים או אצל מורים יודעי דבר – מצויה קרוב אליו, כלומר בביתו, תלויה קודם כל בהסכמתה של האישה להתחבר לפוטנציאל הראשוני שלה. האישה אמורה להוביל ולהדריך את הגבר להיות קשוב לאנרגיה המינית שלה. עליה לעשות הכול כדי להסיט אותו מן הרצון לכיבוש ושליטה, ולהובילו, בעת המשכב אל האמת הרוחנית שבמין. אל מהות שוויון הערך, ההרמוניה והאחדות שקיימים באנרגיה המינית כיסודות שלה.

אלא, שלא כליזיסטרטה, שנעזרה בכוח האחדות הנשית, כדי לשנות את תודעת הגברים, הרי שבמהפכה המינית עליה אני מדברת, עומדת כל אישה לבדה חשופה מול הגבר שלה. זוהי התמודדות יחידנית מול קושי עצום. שינוי הרגלי מין שהושרשו אצל בני זוג הוא תהליך שאינו קל כלל וכלל. ובמיוחד כשאין מדובר כאן על שינוי חיצוני בלבד, אלא על שינוי עמוק ומהותי. זהו שינוי בקונספט, בהתייחסות ההדדית, במגע, בשיח, בתנועות הגוף, וכמובן במעשה המיני עצמו.

להשתחרר  מהרגלי חדר המיטות, מפחדים, מעלבונות, מזיכרונות ילדות, מכעסים גלויים וחבויים כלפי בן/בת הזוג כפרט, ובני המין השני בכלל, ממעצורים גופניים, מקיבעונות, מחסימות נפשיות, מדעות קדומות, מתפישות דתיות, ממחויבות לתדמית ועוד זו עבודה עמוקה יסודית ואמיצה מאד.

עיקר השינוי הוא בקשב. בני הזוג אמורים לצאת כל פעם מחדש למסע של הקשבה, לאן, ובאיזה קצב מבקש הגוף של האישה להוליך אותם. כדי שהגבר ידע להקשיב רוב קשב לאנרגיה המינית של בת זוגו, צריכה האישה להעביר את כל תשומת ליבה אל גופה שלה. כל כולה צריכה להיות מזוהה עם הרחם שלה. רק כך יכולים בני הזוג להתחבר אל הידיעה. האובדן העצמי אל תוך הרחם מחייב אמון אדיר, והשתחררות מכל חשש גופני או רגשי. אישה שמנסה לחוות את צרכי בן זוגה, ולרָצותם, או להוכיח את ערכה במיטה, או לשלם על עצם מעמדה כבת זוג, לעולם לא תוכל לגעת בעצמה הסודי הפנימי.

אישה שמבטאה את זעקת רחמה לאהבה ולמלאות, ואת אושרו כשהוא מקבל את מבוקשו, משחררת מתוכו את הידע הכלוא בו. לכן בושה, צנעה, כניעות וצמצום, אינם יכולים להיות שותפים באקט המיני.

לא בכדי נקרא מעשה האהבה בתורה "ידיעה". ואנו הנשים, שמכילות את אוצרות הידע, אם לא נפחד מכוחנו, נוכל להעניק אותם לעולם, ולהפכו להרמוני, קשוב ואוהב.

אירי ישראלי-רושין

האקדמיה לנשיות

למאמרים קודמים

2 Comments

  1. משה הכהן
    8 בינואר 2016 @ 10:12

    אהבתי את המאמר מאוד, ומרגיש רצון להיות חלק מהתנועה בין המינים לעבר הפוטנציאל העולה בכתבה. אני מזדהה עם הפוטנציאל הזה למרות שני דברים, האחד הוא הפער בין איפה שאנו- אני נמצאים עם כל ההרגלים השמרניים ושטיפות המוח לבין הפוטנציאל הקיים והמרחיק לכת, והשני הוא שהצד הזכרי ותרומתו לא קיבלו מספיק ביטוי, לא במובן של להגן על אי שיויון טכני אלא שיויון מהותי. באחדות כל אחד תורם את חלקו לכדי מלאות שהיא מעבר לאני ואנחנו הרגיל וההרגלי הרחוק מלממש את את עצמו. לכן אני רואה את העידן המתחדש כפוסט פמיניסטי. ברובד השויון הרוחני, עליו אנו מדברים הפמיניזם מיותר ואף מחליש את שני הצדדים, את האחד שהוא כולנו את ואני.
    תודה על כתיבתך ותרומתך.

    • אירי
      8 בינואר 2016 @ 18:46

      תודה משה. מסכימה אתך מאד
      אירי

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן