לראשונה: שעון אטומי כחול-לבן ישוגר לכוכב-הלכת צדק

"זו הפעם הראשונה שמכשיר שנבנה בישראל ייצא אל מעבר למסלולי הלוויינים סביב כדור-הארץ", אומר ד"ר יוחאי כספי מהמחלקה למדעי כדור-הארץ וכוכבי-הלכת במכון ויצמן למדע

Print Friendly

שעון אטומי כחול לבן, שיהיה מדויק עד כדי סטייה של שנייה אחת בכל 100,000 שנים, ישוגר למסלול סביב כוכב הלכת יופיטר (צדק). השעון יוכל לשרוד את שמונה שנות המסע ולתפקד בתנאים הקשים אליהם ייחשף בחלל.

צדק צדק תרדוף. השעון האטומי הישראלי יגיע לכוכב הלכת הגדול ביותר (צילום: (ויקיפדיה)

צדק צדק תרדוף. השעון האטומי הישראלי יגיע לכוכב הלכת הגדול ביותר (צילום: (ויקיפדיה)

בשנת 2030 יתחילו מדענים מכל העולם לקבל נתונים שיישלחו מחללית מחקר שתנוע במסלול סביב כוכב-הלכת צדק. מדובר בחללית המחקר JUICE, שתשוגר בשנת 2022 ותגיע לכוכב-הלכת המרוחק במסגרת משימה של סוכנות החלל האירופית (ESA). המשימה נועדה לחקור את תכונותיו של כוכב-הלכת הגדול ביותר במערכת השמש, ואחדים מירחיו. על החללית יימצא גם מכשיר מדידה שיזמו והגדירו מדעני מכון ויצמן למדע, ואשר בנתה החברה הישראלית Accubeat , במימון משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל.

"זו הפעם הראשונה שמכשיר שנבנה בישראל ייצא אל מעבר למסלולי הלוויינים סביב כדור-הארץ", אומר ד"ר יוחאי כספי מהמחלקה למדעי כדור-הארץ וכוכבי-הלכת במכון ויצמן למדע. ד"ר כספי מוביל את הפרויקט, הקרוי 3GM, בשיתוף עם קבוצת מחקר איטלקית מאוניברסיטת רומא. התרומה הישראלית לפרויקט היא שעון אטומי, שיהיה מסוגל למדוד תנודות מזעריות בקרן רדיו – אותה תשדר החללית. לצורך כך פנה ד"ר כספי לחברה AccuBeat, המייצרת שעונים עבור כלי טיס מתקדמים. קבוצת המחקר של ד"ר כספי – שכללה את ד"ר אלי גלנטי ואת ד"ר מרציה פריסי – בשיתוף עם מהנדסי AccuBeat, השקיעו עד כה שתי שנות עבודה במחקר ובפיתוח של המכשיר, שיהיה מדויק עד כדי סטייה של שניה אחת בכל 100,000 שנים, ושיוכל לשרוד את שמונה שנות המסע, ולתפקד בתנאים הקשים אליהם ייחשף בחלל.

חברי קבוצת המחקר יחקרו את האטמוספרה של צדק באמצעות יירוט גלי הרדיו הנעים בגז של כוכב-הלכת, תיזמונם ומדידת הזווית שבה הגלים מתנגשים וחוזרים. מדידות אלה יאפשרו לקבוצה לפענח את מאפייני האטמוספרה של כוכב-הלכת הגזי.

במסלולה המתוכנן, תעבור החללית בסמוך לשלושה מירחיו של צדק – אירופה, גנימד וקליסטו – שם יחפשו המדענים תנודות בשדה הכבידה של הירחים הנובעות מכוחות גאות ושפל שמפעיל כוכב-הלכת. בעבר כבר נרשמו תנודות כאלה, המרמזות על כך שהמאסה הגדולה של צדק גורמת לגאות באוקיינוסים המצויים מתחת למעטפת הקפואה שעל פני השטח של הירחים. באמצעות מדידת השינויים בכבידה, מקווים המדענים ללמוד מה גודלם של אוקיינוסים אלה, ממה הם עשויים, והאם ייתכן שהתנאים בהם מתאימים לקיום חיים על ירחיו של צדק.

צוות המחקר שבונה את החללית JUICE מתכונן לשיגור, שיתבצע בעוד שש שנים. בינתיים יהיה על חברי קבוצת 3GM לסיים את העבודה על מערכות המחקר, להתקין אותן בחללית ולבצע בקרת איכות מחמירה. בשמונה השנים שלאחר מכן – הזמן שיחלוף בין שיגור החללית לבין הגעתה לצדק – מתכננים ד"ר כספי וחברי קבוצתו לפתח מודלים פיסיקליים בעזרתם יפענחו המדענים את הנתונים שיאספו במכשירים שעל סיפון החללית.

Print Friendly

על אודות צבי זינגר

יליד ישראל, 1952, עיתונאי מאז 1970 (שבועון "במחנה", עיתון הסטודנטים "פי האתון", "הארץ", "מעריב", "ידיעות אחרונות") אב לשלוש בנות
פוסט זה פורסם בקטגוריה א, אקטואליה, בארץ, בעולם, טכנולוגיה, מדע. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.