Skip to content

"הנערה הדנית": טראנס לשם האמנות וההיסטוריה

"הנערה הדנית" מתחמק מלטפל בנושאים הגדולים, כשמערכת היחסים המרכזית בין זוג הציירים היא שנושאת את קהל הצופים בסיפור. עם זאת, גישה יותר פריכה ומאתגרת הייתה הופכת את הסרט לבלתי נשכח
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

בסרט "הנערה הדנית", הבמאי טום הופר מפגין את אותו סגנון קולנועי שהוא פרש בסרט "נאום המלך", אם כי כאן, האווירה הרבה יותר קודרת, בתיאור האדם הראשון שהסכים לעבור ניתוח לשינוי מין.

"הנערה הדנית": אדי רדמיין מעולה במעבר מאיינר ללילי

זהו שילוב מוזר בין אלמנטים חזותיים יפהפיים אל מול התפתחות מאתגרת נפשית של אירועים, שיתכן ודורשים אחיזה קצת יותר מעוגנת במציאות. אולם הסיפור עצמו מרתק, וצוות שחקנים מעולה, מספק הופעות ממולחות, החושפות את השחור והכואב מתחת לפני השטח היפה.

"הנערה הדנית" נפתח בקופנהגן בשנת 1926, כאשר הצייר, איינר וגנר (אדי רדמיין, "התיאוריה של הכל", "עלייתה של ג'ופיטר") ואשתו, גרדה וגנר (אלישיה ויקנדר, "שם קוד מ.ל.א.ך.", "משחק באש"), מקווים להקים משפחה בעודם בונים את הקריירה שלהם. יום אחד, גרדה משכנעת את איינר להתלבש בשמלה מתוך מטרה לדגמן עבור אחד מציורה, אולם הניסיון מעורר געגועים מודחקים מילדותו. גרדה וחברתם, אולה (אמבר הרד, "פרנויה", "מג'יק מייק 2"), מעודדים אותו להשתתף במסיבה בבגדי דראג, ואז נולדת לילי אלבה – האלטר אגו הנשי של איינר, המושך את תשומת לבו של אדם מוכה אהבה, הנריק (בן ווישו, "ספקטר", "הדב פדינגטון").

לאחר שזוג הציירים עובר לפריז, הם מוצאים חבר אחר, הסוכן של גרדה – האנס (מתיאס שונראטס, "חלודה ועצם", "סוויטה צרפתית"), שהיה חבר ילדות של איינר. בעוד הרופאים הצרפתיים חושבים שאיינר מטורף או חולה נפש, גרדה מסכימה כי איינר יעבור ניתוח מהפכני המוצע על ידי רופא, ד"ר ורנקרוס (סבסטיאן קוך, "חיים של אחרים", "מתוך הצללים") בגרמניה.

קישוטי הבימוי הרגילים של הופר כוללים קומפוזיציות דמויות וחפצים שאינם ממוקדים במרכז התמונה, תפאורה שלקוחה מציורי התקופה המתוארת וכמובן תקריבים רגשיים של הדמויות, המביאים למסך את המאבקים הפנימיים של הדמויות בדרכים יפות. אולם זו גם נטייה לפשט את הסיפור המורכב. בהגדשת הקונפליקטים החברתיים במלודרמה, נותרת עלילת הסרט כמכלול דקה, ולא ממש מתמודדת עם היבטים יותר פרובוקטיביים או מטרידים שבסוגיות שעל הפרק. יש רמזים למקומות שבהם הבמאי בחר שלא להיכנס או לפרט כיוון שהם כבדים מדי.

למרבה המזל, רדמיין מספק ביצוע ללא דופי, ולוכד בחוכמה את השינוי העדין שבו לילי מוצאת את קולה, ואיינר מתחיל להיעלם. הסרט גם מעניק לויקנדר תפקיד בשרני כאישה המתאבלת על אובדן בעלה, אפילו שהיא מעריצה את לילי. בעוד גם שחקני המשנה מעולים, המשחק שבין משיכה לאהבה שבין איינר וגרדה הוא שמעניק לסרט את הנשמה.

XXXXX

אז אמנם "הנערה הדנית" מתחמק מלטפל בנושאים הגדולים, כשמערכת היחסים המרכזית בין זוג הציירים היא שנושאת את קהל הצופים בסיפור. עם זאת, גישה יותר פריכה ומאתגרת הייתה הופכת את הסרט לבלתי נשכח.

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן