ארגון ה-OECD: העוני בישראל מגיע ל-18%. רק במקסיקו העוני גדול יותר

הדו"ח קובע עוד כי ישראל היא שיאנית במחירי הדיור הגבוהים, המהווים נטל על מעמד הביניים. עפ"י הדו"ח מחירי הדירות מאז 2003 עלו בישראל בשיעור של כ-55%, בעוד שבמדינות ה-OECD המחירים עלו בשיעור ממוצע של כ-10% בלבד. ההוצאה על חינוך לתלמיד נותרה נמוכה יחסית להכנסה לנפש בהשוואה לרוב מדינות ה-OECD. הדו"ח מצביע גם על כך שהשקעה לא מספקת בתשתיות, בעיקר בתחבורה, פוגעת ביעילות המגזר הפרטי

Print Friendly

כלכלת ישראל חזקה – אך העוני והפערים באוכלוסייה גדלים. כך קובע דו"ח של ארגון ה-OECD, המאגד את המדינות בעלות הכלכלות המובילות בעולם. מזכ"ל ארגון ה-OECD, אנחל גורייה, הגיש הבוקר את הדו"ח המיוחד לראש הממשלה, בנימין נתניהו – והציג אותו בפני שרי הממשלה.

הדו"ח קובע כי ישראל מאופיינת בעוני גבוה ופערים גדולים, בפרמטרים השונים של רווחה חברתית. שיעור העוני בישראל מגיע ל-18% ורק מקסיקו נמצאת עם שיעור עוני גדול יותר. העוני גבוה במיוחד בקרב קשישים, בין היתר בגלל פנסיות בסיסיות נמוכות. שיעור התעסוקה בקרב גברים מהמגזר החרדי ונשים מהמגזר הערבי, נותר נמוך.

הדו"ח קובע עוד כי מחירי הדיור הגבוהים מהווים נטל על מעמד הביניים. עפ"י הדו"ח מחירי הדירות מאז 2003 עלו בישראל בשיעור של כ-55%, בעוד שבמדינות ה-OECD המחירים עלו בשיעור ממוצע של כ-10% בלבד. רמת מחירים גבוהה יחסית במשק הישראלי נובעת מתחרות נמוכה, בייחוד בענף המזון, וכתוצאה מכך נכפה מחיר גבוה בקרב קבוצות מוחלשות.

עוד קובע הדו"ח כי נטל המס וההוצאה הציבוריות נמוכים וכתוצאה מכך החלוקה מחדש של ההכנסות מוגבלת. למרות גידול משמעותי בשנים האחרונות, ההוצאה על חינוך לתלמיד נותרה נמוכה יחסית להכנסה לנפש בהשוואה לרוב מדינות ה-OECD. הדו"ח מצביע גם על כך שהשקעה לא מספקת בתשתיות, בעיקר בתחבורה, פוגעת ביעילות המגזר הפרטי. אסטרטגיית צמצום הגרעון תגביל את האפשרויות לממן פרויקטים ציבוריים שימושיים.

הדו"ח קובע עוד כל הכלכלה בישראל חזקה אבל הפריון נמוך. תודות למדיניות המוניטארית והפיסקאלית השקולה, שיעור הצמיחה בישראל גבוה מרוב מדינות ה-OECD, כבר למעלה מעשור. התעסוקה עולה, האינפלציה נמוכה והגרעון הממשלתי במצב סביר. עם זאת, למרות שההכנסה לנפש בישראל משתווה בהדרגה לרמת ההכנסה ברוב המדינות המתקדמות, הפריון עדיין נמוך באופן יחסי.

לצד תעשיות של מוצרים סחירים (ענפים בהם יש תחרות) המתאפיינים בדינמיות, גמישות והתאמה לצורכי השוק. פועלים באופן לא יעיל ענפים מוגנים (בהם אין תחרות) וגוררים מטה את ביצועי המשק. ליקויים בולטים בהסדרת שוק המוצרים והתחרות בו, במיוחד בענף המזון, הבנקאות והחשמל, מחלישים את הפריון ומקטינים את ההכנסות לנפש.

מזכ"ל OECD, אנחל גורייה, מציג את הדו"ח בישיבת הממשלה (צילום: קובי גדעון/לע"מ)

מזכ"ל OECD, אנחל גורייה, מציג את הדו"ח בישיבת הממשלה (צילום: קובי גדעון/לע"מ)

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הגיב בישיבת הממשלה על הדו"ח ואמר כי הוא מציין לחיוב את העוצמה הכלכלית של ישראל, את הצמיחה הגבוהה, האבטלה הנמוכה ואת האחריות התקציבית שאנחנו כמובן גאים בהן. "עם זאת", אמר נתניהו, "הוא גם מצביע על פערים גדולים, פערים בין קבוצות אוכלוסייה, בעיקר בקרב הציבור החרדי והציבור של האזרחים הערבים בישראל – ואם ליתר דיוק אומר, גברים חרדים ונשים ערביות שצריך להכניס אותם לשוק העבודה – הגדלת הפריון, הבעיות הקשות שיש לנו ברגולציית יתר, וכמובן גם בבירוקרטיית יתר. מדינת ישראל, לצערי, בולטת בבעיות הקשות שיש לנו בתחומים הללו, וחובתה של הממשלה להידרש לזה.

"לעומת זאת, ה-OECD מאוד חיובי באשר למתווה הגז", טען נתניהו. "זה נושא, כמובן, אקטואלי, שדנו בו גם בפסגה המיוחדת שהייתה לנו בשבוע שעבר עם מנהיגי יוון וקפריסין. זה חלק חשוב מהציר המדיני והכלכלי של מדינת ישראל, וגם אספקת אנרגיה זולה מובטחת בעשרות השנים הקרובות למדינת ישראל".

שר האוצר, משה כחלון אמר בישיבת הממשלה כי הדו"ח מעיד שוב על איתנותה ויציבותה של הכלכלה הישראלית בראייה גלובלית. "נקודות רבות אשר מופיעות בדו"ח יישמנו כבר הלכה למעשה. הדו"ח מדבר על הבירוקרטיה כגורם מרכזי למשבר הדיור – ריכזנו את כל הסמכויות במשרד האוצר וקיצרנו את הבירוקרטיה. הדו"ח מדבר על העלאת קצבאות הקשישים – לא חיכינו לדו"ח וכבר העלנו אותן במאות שקלים, אותו דבר לגבי מענקי עבודה. הדו"ח מדבר על הריכוזיות בבנקים – אנחנו כבר רצים קדימה, הקמנו את ועדת שטרום ואנחנו כבר נמצאים בהליכי חקיקה. אני ממליץ גם לבנקים לקרוא את הדו"ח. נמשיך להילחם בבירוקרטיה, בריכוזיות וביוקר המחייה בישראל".

מנכ"ל האוצר, שי באב"ד: "שיתוף הפעולה עם ארגון ה- OECD מניב תוצרים חיוביים לרבות הדוח הדו שנתי המציג את החוזקות של הכלכלה הישראלית ואת האתגרים הניצבים לפניה". לדבריו, הדו"ח מלמד כי הארגון תומך במדיניות הכלכלית מעודדת הצמיחה ומצמצת הפערים שמובילים משרד האוצר וקובעי המדיניות בחודשים האחרונים.

בתוך כך, הממשלה אישרה היום את הצעת חוק מוסר התשלומים של ראש הממשלה ושר האוצר, הקובע כי תשלום לספקים צריך להתבצע תוך 30 יום. כיום משלמים משרדי ממשלה ורשויות את שכר נותני השירותים אחרי שלושה ואף ארבעה חודשים.

לפי הצעת החוק, משרדי הממשלה יוגבלו לתשלום של שוטף פלוס 30, והרשויות המקומיות לשוטף פלוס 45. מעבר לכך יצטרכו הרשויות והמשרדים לשלם ריבית על האיחור בתשלום. במקרה של תקציבי פיתוח, מיזמי תשתית גדולים כמו בתי ספר וכבישים – לממשלה יורשה לשלם בשוטף פלוס 70, וברשויות המקומיות – שוטף פלוס 90.

בנוסף לכך, יהיו החרגות לעיריות שתלויות בתקציב שמגיע מהממשלה – במקרה זה הן ישלמו לספקים בתוך עשרה ימים מהעברת הכסף מהממשלה.

שר האוצר, משה כחלון: "אין שום סיבה שהספקים יקרסו תחת העול הכלכלי בזמן שמדינת ישראל שחייבת להם כסף מעכבת להם תשלומים. המדינה צריכה להוות דוגמא ואני בטוח שהמגזר הפרטי ילך בעקבותינו וישפר גם הוא את מוסר התשלומים הנהוג כיום".

ראש הממשלה, בנימין נתניהו: "מדובר בחוק חשוב שיטיב עם העסקים, יחזק אותם ויפתור הרבה ממצוקת האשראי של העסקים במדינה. אחת הבעיות המרכזיות של עסקים קטנים היא לאו דווקא מחסור באשראי – אלא צורך בעודף אשראי בגלל מוסר תשלומים לקוי. היום אנו מחילים את החובה קודם כל – על הממשלה".

Print Friendly

על אודות צבי זינגר

יליד ישראל, 1952, עיתונאי מאז 1970 (שבועון "במחנה", עיתון הסטודנטים "פי האתון", "הארץ", "מעריב", "ידיעות אחרונות") אב לשלוש בנות
פוסט זה פורסם בקטגוריה א, אקטואליה, בארץ, חדשות בארץ, כלכלה, מדיני-פוליטי, עוד בכלכלה. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

4 תגובות על ארגון ה-OECD: העוני בישראל מגיע ל-18%. רק במקסיקו העוני גדול יותר

  1. מאת דן שמחוני‏:

    צריכים הייתם להוסיף קישור לדו"ח עצמו בכדי שכל הרוצה יוכל לקרוא את המקור. דו"חות סטיסטיים צריכים לקרוא במקור. בדו"חות קודמים של ה- OECD, שטרחתי לקרוא, מצאתי שלכותרות שהעיתונות הסיקה מהן אין בסיס בדו"ח עצמו. הבו לנו את המקור!

  2. מאת מחמוד‏:

    להזכירכם הדיור עלה הרבה יותר מ55% יותר מ3 ספרות מאות אחוזים

  3. מאת שבי‏:

    מעניין מה דעתו של נשיא צפון קוריאה על העוני בישראל, – - רק לתשומת לבכם – הסטטיסטיק של ה OECD לא כוללת 50% ערבים שיושבים באירופה, – אני מניח שכולם מיליונרים