עמוק אל תוך שנות שלטונו הבלתי נגמרות של רה"מ נתניהו, החיים על רולטה יומיומית נראים הדבר הוודאי היחיד. אתה יוצא מהבית מחכה לך מחבל עם תת מקלע או סכין, נקמה איראנית או חיזבלאית ממתינה לתורה בהמשך השבוע, אתה נוסע לעבודה ונתקע בעבודות בלתי נגמרות בכביש המרכזי במדינה, עם החורף הקר מתברר לך שהפסקות חשמל מסכנות את חייך וכשאתה מתאשפז בבית חולים הידבקות במחלה קשה היא בינגו ללא הימור. יש לך עכשיו קצת זמן לקרוא…הנה מנהרת רכבת חדשה מתמוטטת, או גשר חדש מפוצץ כדי ל"ייעל" את התנועה בעוד שש שנים לפחות. הפנסיה שלך בסכנה יומיומית וטייקונים משתלטים לך על אוצרות הטבע שהיו אמורים להוציא את כולם מהבוץ. סתם עובדות בשביל המצב רוח.
חיינו הפכו לרולטה בכל תחום. רולטה רוסית למען הדיוק. הימור פרוע על עתיד של שבוע וחצי קדימה ועל חיי בני משפחתך. אתה רוצה לפנות למשרד ממשלתי מתברר לך שכולם מנוהלים בידי אותו אדם, אתה פונה למשטרה…אין תשובה או שהמפקד הבכיר בדיוק מואשם בהטרדת הכפופות לו, אתה חוזר מהעבודה והכביש פקוק בשל עוד פיגוע או חיפושים אחרי מפגע, ובערב אתה בוהה במה שהתרחש בכנסת במשך היום כאשר עוד ועוד חוקי גזע מקבלים ניסוח מכובס ומועלים לעוד הצבעה.
הטרור, מסבירים לך שרים בכירים, פחות מסוכן מתאונות דרכים.
אבל בבחירות האחרונות הגדיר רה"מ את הבעיה העיקרית, כלומר זו שאחרי ההפחדות בעניין הגרעין והטרור, כ"בעיית המשילות".
משילות? האם זו באמת הבעיה של ישראל???

בחינה של תפקוד המערכות בישראל מצביעה על מחלה אחרת לחלוטין. דווקא הממשל עצמו חזק מאוד. גם קואליציית חזן של 61 אצבעות אינה מאוימת בידי אופוזיציה מפולגת ולמעשה השלטון מקבל החלטות ללא הפרעה. אלא שהשלטון בישראל לא יודע לנהל. למשול במובן הבסיסי של ניהול ענייני המדינה באופן מקצועי, לא רק במובן של הכוח למשול.
הטרגדיה של ניהול ענייני המדינה תלויה לחלוטין במבנה ובתרבות הפוליטית. שר מתמנה למשרד ממשלתי לאחר מערכת בחירות והוא ממנה את "נאמניו" או "מקורביו" או "אנשי שלומו" או "אנשי אמונו". איש לא מכריח אותו למנות אנשי מקצוע. אין שום מערכת שמחייבת אותו להעביר את מנכ"ל משרדו דרך פילטר של בדיקת כישוריו המקצועיים לנהל את משרד האוצר, או הכלכלה.
העיתונות מסתכלת על המינויים הללו בעין סלחנית דרכה נבחן האיש רק אם אין לו שלדים בארון. איזו הטרדה מינית עסיסית או העלמת מס או ועדת חקירה מאיזה אירוע צבאי. אבל בחינה אמיתית של כישורי האיש נשארת במסגרת האמון הבסיסי שניתן לשר שמינה. כך מתקבלים אנשים פוליטיים, נאמנים לשר, ללא כישורים לנהל מערכות ציבוריות מורכבות. הכישלונות כבר רשומים בכתב המינוי שלהם. לא רק בגלל חשש לשחיתות ומינוי מקורבים מטעמם, או העברת כספים לקבלני קולות, בני משפחה וחברי מפלגה, אלא פשוט בגלל קבלת החלטות שגויה לא מקצועית מעוותת ולעיתים רבות קטסטרופלית. הכישלונות, אל תדאגו, לא יעצרו את קידומם של האנשים האלה.
לא אחת ההחלטות הללו הן החלטות פופוליסטיות שמוביל השר עצמו ואילו המנכ"ל שלו או אנשיו האחרים, הם רק אנשי הביצוע. הללו כדי לשמור על כיסאם, יבצעו כל מחדל מתחילתו ועד התרסקותו ברעש גדול, ללא ניד עפעף.
כשהכישלון מונח לפתחו של השר או רה"מ, הוא מייד מכריז על בעיית המשילות. על אי יכולתו לנהל בגלל השיטה, על מחסור בכוח ועל ביורוקרטיה בלתי אפשרית (שהוא עצמו אחראי לה). המשילות כמו האקדח ברולטה הרוסית, מכוונת אל הרקה של עצמנו והאצבע הלוחצת על ההדק היא שלנו.