Skip to content

הלשון בשירות הנרטיב

אם הדר נפלה על משמרתה, אזי גם הם נפלו באותו קרב וגם הם לוחמים. וחלילה לערוצי תקשורת לאומיים גאים לראות בפלסטינים הדוקרים והיורים – לוחמים.
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

אין גבול לאינוס השפה העברית בכמה וכמה ערוצי תקשורת מרכזיים.  ערוצים אלה אינם מתביישים לרמוס את כבודם של חיילים וחיילות שנהרגו בחודשי האינתיפאדה השלישית שאנו מצויים בעיצומה. הפעם הייתה זאת לוחמת משמר הגבול הדר כהן שהתגייסה רק לפני חודשיים ומצאה את מותה בפיגוע האכזרי ליד שער שכם.

לוחמת משמר הגבול הדר כהן ז"ל

לוחמת מג"ב נרצחה – חמאס משבח והרש"פ שותקת (קול ישראל, 3.2.06)

בפיגוע המשולב בירושלים נרצחה הדר כהן, שהתגייסה לפני חודשיים למג"ב (Ynet)

חודשיים אחרי גיוסה למג"ב: הדר כהן נרצחה בפיגוע בשער שכם (כלכליסט, 3.2.06)

 קראו שוב את שלוש הידיעות האלה ונחשו מה צורם בניסוח שלהן, מלבד הטרגדיה האיומה במותה של צעירה בת 19. לוחמת נרצחה? הרי זה אוקסימורון. אם הדר שלובשת מדים, נושאת נשק ומייצגת את מדינת ישראל בשער שכם בירושלים, נהרגה תוך מילוי תפקידה כלוחמת, מן הראוי להודיע שנפלה בקרב או נפלה על משמרתה או נפלה במילוי תפקידה. אפשר להוסיף שהדר נפלה כשהגנה על חברתה רוית או על אזרחים שהיו בקרבתה או פשוט נפלה בהגנה על הכיבוש… אבל להודיע שלוחמת נרצחה? אין ספק שהדר ראויה ליותר מזה. מגיע לה הכבוד שמעניקים ללוחמים שנפלו על משמרתם או נפלו בקרב. נוסח הידיעות האלה מקומם בין היתר כי הדר פעלה בגבורה והספיקה לירות בפלסטיני שדקר את חברתה. כך גם לגבי החייל שנהרג בתחנה המרכזית בבאר שבע לפני כמה חודשים לאחר שמחבל חמוש בסכין חטף את נשקו ופתח בירי: חייל צה"ל נרצח ו-9 נפצעו (ערוץ 7). וגם זיו מזרחי, תושב גבעת זאב, נהרג או נפל ולא כמו שדווח: זיו מזרחי הוא הנרצח בפיגוע הדקירה בתחנת הדלק בכביש 443 (חדשות 2). האינתיפאדה הזו זרעה יותר מדי קורבנות אזרחיים גם מבלי שנוסיף עליהם את החיילות והחיילים.

אבל שיבוש השפה בידיעות הללו אינו תוצאה של היסח דעת או רשלנות של עורך. הרי דיווח שהדר הצעירה נפלה בקרב או נפלה על משמרתה היה מכבד לא רק אותה ואת עמיתיה למשמרת אלא גם את האויב – את שלושת הפלסטינים שדקרו וירו ונהרגו גם הם באותו אירוע. אם הדר נפלה, אזי גם הם נפלו באותו קרב וגם הם לוחמים. וחלילה לערוצי תקשורת לאומיים גאים לראות בפלסטינים הדוקרים והיורים – לוחמים. אבל האמת, שלא כל כך נעים להודות בה, היא שללא מדים וללא ארגון צבאי המשגר אותם,אלה הם לוחמי חופש מיואשים ואכזריים שלא כל כך שונים מלוחמי חופש אחרים בהיסטוריה – המחתרת האירית, לוחמי החופש בדרום אפריקה בתקופת האפרטהייד, וגם לוחמי האצ"ל והלח"י לפני קום המדינה. הנערים הפלסטינים האלה לא רק מיואשים ואכזריים הם גם מתאבדים ביודעם שסיכוייהם לחזור הביתה בשלום קלושים מאוד.     

מילון אבן-שושן מגדיר רצח כהריגה בזדון, כמעשה עוול, ועוול כידוע משייכים לאויב. במקרה שלנו לא סתם אויב אלא טרוריסט בודד או כמה טרוריסטים שאינם משתייכים לארגון צבאי (אגב, מלחמות בין צבא לצבא עברו כנראה מן העולם במאה הקודמת). כידוע, למדינה, לכל מדינה, יש מונופול על הפעלת אלימות לגיטימית.  לכן, כשחיילים ולוחמי משמר הגבול הורגים פלסטינים הם אינם רוצחים. הם מחסלים, מנטרלים או "מבצעים ירי" בשעה שהפלסטינים שאין להם מדינה ואין להם לגיטימציה להרוג, תמיד רוצחים, גם חיילים וחיילות נושאי נשק.

1 Comment

  1. גידי
    8 בפברואר 2016 @ 18:54

    התחלת את המאמר באינוס לכן נמשיך באותו קו .יוצא שאם בחורה נאנסת אזי היא אמורה "להנות "כמו האונס.אונס (קרוי גם אינוס) הוא ביצוע אקט מיני תוך כדי כפייה, בניגוד לרצונו של הקורבן. לכן חלילה לאירגוני הנשים ,החוק וסתם אזרחים לראות בנאנסת קורבן גדול יותר מהאונס ,כל זאת בלי להיכנס לשאלה מי נהנה יותר…?!
    השטויות הנ"ל הם בדיוק כמו ההבלים של הכותבת.

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן