Skip to content

ילד אסור, ילד מותר

הערב הוקרן בערוץ 10 סרט דוקומנטרי בשם 'של מי אני', אותו ביימה נועה מימן, על ילדים שנהרו על ידי נשים לא נשואות בעזרת תרומת זרע. ילדים אלה באו לעולם בחסות תורם אנונימי לתוך משפחה שאין בה אבא. מה זה עושה לילדים, לאם ולחברה שמסביב?
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

ישראל היא חברה משפחתית מאין כמוה. לנשים רבות שאינן נישאות יש צורך נפשי עז, לעתים קרובות, בשל הלחצים של החברה שלנו, להביא ילדים לעולם. לנשים אלה יש מבחר אופציות: לעשות ילד עם גבר שמעוניין בבת זוג לגידול ילד (בדרך כלל הומוסקסואל), עם מכר או בעזרת בנק הזרע. נשים שבוחרות במוצא זה הן בדרך כלל כאלה שיכולות להרשות לעצמן, רגשית וכלכלית, לגדל ילד לבד.

כצפוי, ילדים שהובאו לעולם על ידי תרומת זרע מייחסים לא מעט תופעות בחייהם למחסור בדמות אב. עם זאת, כשמתבוננים בסרט, ניתן להבין שכמו בכל דבר אחר בחיים, ההסתכלות מושפעת מאופי ואישיות. יש את האופטימיים שרואים את החיים מזווית חיובית. הם נוטים להתייחס יותר לאנשים המשמעותיים בחייהם ואת תרומתם. כמה אמא השקיעה, עבור שניים. ואם היו סבים נוכחים, מעריכים גם את תרומתם, הרבה יותר ממחסורו של האב. אחרים יכולים להסתכל על הדברים מזווית אופטימית פחות, לבוא בטענות על אימא שבחרה להביא ילד לעולם ללא אב, ללא אחים ואחיות, וגרמה לילד לגדול במסגרת משפחתית מצומצמת מדי, כזאת שגורמת לבדידות. הכל עניין של זווית הראייה שאדם בוחר בה.

באותה מידה ניתן לראות גם את האמהות, אלה שבחרו להביא ילד מתרומת זרע. יש את האמירה החד משמעית, כך בחרתי וזה הטוב ביותר, ויש את ההתנצלויות. לא מפתיע לראות שכאשר האם מרגישה שעשתה את הצעד הנכון ביותר, כמו פרופ' תמר ספרא המרשימה, היא משדרת שלא קיפחה אלא נתנה חיים ואפשרויות טובות ביותר, גם הילד מרגיש כך, והוא מאושר בחלקו וחי טוב עם עצמו.  וכמובן להפך. כשהמסרים של האמהות אינם חד משמעיים ובטוחים, גם הילדים מתקשים לקבל את מצבם.

 

מעניין לציין שהילדים הללו לא מרגישים שהחברה דוחה אותם, למרות נטייתם לראות בכל המשפחות האחרות משפחות נורמטיביות (הסקרים האחרונים מראים ששיעור המשפחות הלא נורמטיביות בחברה הישראלית הולך ועולה).

שאלה מעניינת שעולה היא: איך אני אדע שאני לא שוכבת עם אחי? החוק בישראל מגן, מן הסתם בצדק, על הגברים, תורמי הזרע. עם זאת יש צורך במנגנון כלשהו שיאפשר לילדי תרומת הזרע לוודא שאכן אינם נכנסים למערכת יחסים עם קרוב משפחתם. המערכות כיום אינן מספיק מתוחכמות. מן הסתם, אם התופעה תהפוך לרחבה הרבה יותר, גם זה יתפתח.

שאלה שלא נידונה בסרט: איך מרגיש גבר שתרם זרע לפני עשרים שנה, נאמר, ופתאום מודיעים לו שיש לו ילדים ביולוגיים? מה קורה כשאדם זר כזה רוצה להיכנס לחייו? זה הרי משהו שהיה יכול לקחת בחשבון. עם זאת, מן הסתם, זהו מקור להלם טוטאלי.

 

1 Comment

  1. כתבה חשובה ומעניינת
    11 בפברואר 2016 @ 21:55

    כתבה חשובה ומעניינת. תודה על המידע ועל תוכנית הטלוויזיה

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן