Skip to content

כישלון יתום

בשבוע הבא שוב יוארכו חייה של רשות השידור בפירוק. שוב יוארך פרק הזמן שיינתן לתאגיד השידור החדש כדי שיעמוד על רגליו. שנתיים מאז אותה מסיבת עיתונאים של לפיד וארדן (הווו איפה המחיקון כשצריך אותו???) בה הכריזו על ביטול האגרה ועל קבורת רשות השידור והקמת תאגיד חדש " מקצועי, הגון, אחראי, עצמאי, ביקורתי, נטול פניות ואמין.." […]
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

בשבוע הבא שוב יוארכו חייה של רשות השידור בפירוק. שוב יוארך פרק הזמן שיינתן לתאגיד השידור החדש כדי שיעמוד על רגליו. שנתיים מאז אותה מסיבת עיתונאים של לפיד וארדן (הווו איפה המחיקון כשצריך אותו???) בה הכריזו על ביטול האגרה ועל קבורת רשות השידור והקמת תאגיד חדש " מקצועי, הגון, אחראי, עצמאי, ביקורתי, נטול פניות ואמין.." וכולי, עומדת מדינת ישראל והציבור בישראל באותה נקודה ארכימדית – ממשלת ישראל לא יודעת לנהל שום דבר ובוודאי שאינה יודעת להקים גוף שידור מקצועי ציבורי דמוקרטי יעיל. לכן אם לא יאפשרו לאנשי מקצוע להקים את הגוף הוא יחזור שוב ושוב ויתגלגל לנקודת ההתחלה.
ממשלת ישראל נכשלה בהכרזותיה על הורדת יוקר המחיה והוזלת הדיור, נכשלה בהכרזותיה על חיסול החמאס, נכשלה במאבקה הקולני הפומבי מול ארה"ב על סוגיית הגרעין האיראני, נכשלה בתחום המאבק בתאונות הדרכים, נכשלה בתחום המאבק בטרור הסכינים ובטרור הפלשתיני בכלל, נכשלה בסוגיית מתווה הגז והיא נכשלת גם בסוגיית הקמת תאגיד שידור ציבורי חדש.
אלא שיש מי שממשיך להאשים בעניין את כולם חוץ מאת האשמים העיקריים. נתי טוקר למשל כותב (דה מרקר 24.2.16 עמוד 8) :"בפועל אגרת רשות השידור בוטלה אכן במארס 2015 והשלמות התקציב של הרשות מגיעות כיום ישירות מתקציב המדינה…".

ובכן טעות או שקר או אי הבנה.
העובדה היא שהאוצר לא מקיים את החוק ולא מעביר לרשוה"ש את התקציבים שהיה אמור להעביר לרשות עפ"י החוק כדי ש…"תפעיל את השידורים, בהיקף שהיה נהוג ערב יום הפרסום" ולמעשה משרד האוצר פועל בניגוד לחוק ומייבש את רשוה"ש. גם לאחר פרישה כפויה של 450 עובדים ממשיכים פקידי האוצר להפר את החוק ואינם מעבירים תקציב לרשוה"ש. הנושא כבר הובהר להם בישיבות ועדת הכלכלה ועל ידי היועצים המשפטיים, אך הם בשלהם.
הרשות הייתה אמורה להמשיך לרכוש תכנים מיוצרים חיצוניים בהיקף שנקבע בבג"צ היוצרים (בבג"ץ 9607/11 ) בהיקף של למעלה מ 90 מיליון ש"ח …אבל כבר שנה וחצי אינה רוכשת כלום. הכסף לא מוזרם והרשות משותקת בתחום העיקרי שלשמו הוקמה.
טוקר ממשיך במסע ההסתה וכותב "בינתיים המשך פעילותה של רשוה"ש הישנה במשך שנה יעלה 600-700 מיליון ש"ח מבלי שהרשות מייצרת ערך מתאים". זהו כמובן משפט כוללני. עפ"י החוק החדש התאגיד ימומן בסכום הזה מתקציב המדינה ומתקציב משרד התחבורה ואגרת הרדיו ברכב. אז למה לומר ש"הרשות הישנה.. תעלה" למדינה???
ומה פירוש ערך מתאים?
הנה מספר תכנים שמופקים בימים אלה ברשוה"ש הישנה: סדרה על הרמטכ"לים, סדרה על הביוגרפיה של חנוך לוין, סדרה על מאבקן של נשים שמנות בתדמית בתקשורת ובמקומות עבודה, סדרה על הרמב"ם, סדרה על הרב קוק, סדרה על תולדות העלייה מאתיופיה, סדרה על תולדות ארץ ישראל ועוד . אבל טוקר בסיסמאות מחסל את הערך המתאים של הרשות הישנה.
ומי מפריע לממשלת ישראל להקים את התאגיד שלמענו היא חוקקה חוק והודיעה על ביטול האגרה וסגירת הרשות הישנה?? אל תתאמצו. אצל טוקר תמיד אלה העובדים. לא כישלון של הממשלה ולא העובדה שראש הממשלה לא אישר את מינוי חברי הדירקטוריון שעליהם המליצה ועדת האיתור לפי החוק, לא העובדה שאין עדין מקום מתאים לתאגיד וכי הוא טרם מינה שרשרת ניהול, לא ניסח נהלים ולא שכר עובדים ולא כלום. גם תוכן חדש לשדר אין לו. ואיך יהיה לו?
נעזוב לרגע את כל הסוגיות הקשורות למעבר עובדים מהרשות הישנה לחדשה ואת סוגיית הנדל"ן והתקציב ונתמקד רק בתוכן. הרי לשם כך מוקם תאגיד חדש.
מאז אוגוסט 2014, חודש לאחר חקיקת חוק התאגיד, לא פורסם קול קורא לסרטי תעודה וסדרות דרמה. למעשה הלכו לאיבוד כבר שלש שנות הפקה ותקציבים. כיוון שהליך סינון ההצעות, בחירתן, חתימה על חוזים ויציאה להפקה לוקח במקרה הטוב כשמונה חודשים והפקת סרט תעודה בודד כשנה וסדרה כשנתיים, אין ספק שלא יהיה תוכן לתאגיד החדש לפני שנת 2018.
אבל פילבר ובאב"ד וארדן ולפיד ונתניהו הרי יודעים יותר טוב מכל איש מקצוע בתחום התקשורת כיצד מפיקים תוכן ולכן הם קבעו בתחילת הדרך, בחוק, שהתאגיד יוקם בתוך שמונה חודשים!, כי הרי הם מקימים בסך הכל ספין בחירות ולא תאגיד שידור ציבורי. אלא שאחר כך הם נאלצו כמובן להאריך את מועד ההקמה שוב ושוב עד הלום. כיוון שלא בוצעו כל הפעולות המקצועיות האחרות המתחייבות כדי לגרום להקמת התאגיד, אין שום ערך למועד הקמה חדש, שכן הזמן לבדו לא מקים תאגיד. צריך עובדים מקצועיים והנהלה ותקציבים וחוזים להפקות ופיקוח על הבאתן לשידור ולכל אלה הרי התאגיד לא מוכן.
"העיכוב ברפורמה יתקע את שוק השידורים" כותב טוקר. הוא מצטט את פילבר שיזם הקלות בתוכן לערוצים המסחריים על בסיס ההנחה שהשידור הציבורי ישא ברוב המחוייבויות. זוהי כמובן ירייה בראשם של היוצרים ובעצם קיומה של תעשיית הטלוויזיה והקולנוע בישראל. שוב החלטות הזויות לא מקצועיות שנועדו לכאורה להקל על הציבור או על הזכיינים אך בפועל גורמות לפגיעה חמורה גם בציבור וגם ביוצרים. אבל מי אשם במהלך הזה ובמחדל המתמשך של אי הקמת התאגיד?
טוקר ממשיך להאשים את העובדים בכך שלא נקלטו עובדים חדשים בתאגיד ואת האופוזיציה בכך שהיא לוחצת…ורק השמש והירח לא אשמים והממשלה ושר התקשורת והאוצר כמובן לא אשמים בשום דבר. הם הרי השמש והירח של הביקורת על אי הקמת התאגיד בזמן.
אילו כל זה לא היה נוגע לחייהם של מאות עובדים ואלפי יוצרים חיצוניים, היינו מתגלגלים מצחוק. אילו כל זה לא היה קשור לאבדן וחיסול אבן יסוד בקיומה של הדמוקרטיה הישראלית…אפשר היה להעביר דף ולעטוף דגים בדף הקודם. אבל אי אפשר.

 

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן