מה מונע מן השמאל-מרכז לשוב אל קדמת הבמה של חיינו הציבוריים?

שתי סיבות עיקריות מונעות מבעד השמאל-מרכז בישראל לשוב אל קדמת הבמה של חיינו הציבוריים במדינה. מכאן, שבכל תרחיש שאיננו בחזקת הפתעה בהיסטוריה, אם נתניהו ייפול הימין ישוב וינצח והשמאל ידחק עוד ועוד לשולי חיינו.

Print Friendly

שתי סיבות עיקריות מונעות מבעד השמאל-מרכז בישראל לשוב אל קדמת הבמה של חיינו הציבוריים במדינה. מכאן, שבכל תרחיש שאיננו בחזקת הפתעה בהיסטוריה, אם נתניהו ייפול הימין ישוב וינצח והשמאל ידחק עוד ועוד לשולי חיינו.

הסיבה הראשונה, נעוצה בכך שאין לשמאל כיום סיפור טוב לספרו לציבור (נארטיב) וגם לא אתוס לאומי חדש מלכד ומגייס. הוא ארכאי וסובל קשות מהטיית יתר ערכית ואידאולוגית, המונעת ממנו לקרוא נכון את המציאות ולעצב כלים חדשים להתמודדות עם אתגרי העתיד.

הסיבה השנייה, נגזרת מכך שאנו כולנו מתעלמים מן הצורך האקוטי המלווה את חיינו הציבוריים לכונן בתוכנו מערכת פוליטית חדשה, הנשענת על שתי מפלגות הגמוניות חדשות, ועל רפורמות גדולות בתרבותן ובדרכי התנהלותן. שעלינו להתמקד בקידום אורחות חיינו הציבוריים במדינה. להבטיח את איכותם ואת טיב פעולתם של מוסדותינו ומערכות חיינו. על כך אני כותב בהרחבה בספרי על הפוליטיקה הישראלית "לקראת פרדיגמה חדשה".

עלינו לחולל תמורות גדולות במערכת הפוליטית שלנו

לצערי, אינני מזהה כל תובנה שכזו בקרב הפוליטיקאים שלנו ובציבור בכללותו. לפיכך, נמשיך להתבוסס במדמנה ולספוג הפסדים עצומים למדינה ולחברה בה בגין חולשתן היסודית של מערכותינו הציבוריות, ובראשם המערכת הפוליטית והמערכת השלטונית.

השמאל חייב להבין שפוליטיקה איננה מסתכמת בנאומים חוצבי להבות בכנסת וגם לא בוויכוחים אידאולוגיים אין סופיים. כדי שנוכל להגשים את מהוויינו אנו נדרשים לפנות מקום בראשינו גם באשר לאורחותינו. במערכות לא טובות אפילו השיח הציבורי על ערכים ואידאולוגיות הוא בחזקת כאילו ערכים וכאילו אידאולוגיות.

פיתוח עוצמה של חיים דמוקרטיים

עלינו להבין שהפוליטיקה היא ישות אוטונומית שלה תפקיד מאוד חשוב בקונספט הדמוקרטי. היא מהווה את זירת חיינו הדמוקרטיים העיקרית, והיא מופקדת על 'פיתוח עוצמה של חיים דמוקרטיים' במדינה. ללא עוצמה דמוקרטית לא נוכל לייצר בתוכנו הסכמות לאומיות רחבות ולעצב כראוי את רעיונותינו ואת דרכי פעולותינו ולהוציאם אל הפועל, שיאפשרו לנו להתמודד עם אתגרי התקופה והעתיד.

בעוד שבכל תחום אחר בחיינו, כצו חיים, אנו פועלים כל העת להשתכלל ולהשתפר, במקום אחד בארץ הזו, הדבר הכול כך שגור הזה איננו מתקיים כלל, והיא הפוליטיקה. ההסבר לכך הוא מורכב ורב צדדים, אך ניתן לכנות תופעה זו כחולשה דורית, ולהצביע על כשלים תרבותיים, חברתיים והתנהלותיים למיניהם.

כל עוד הפוליטיקה נתפסת כהתקשקשות אין סופית על השלום והביטחון וחברה וכלכלה, כל עוד זה המצב למעשה אין מתקיימים בתוכנו חיים פוליטיים של ממש. מספיק שאמרת משהו בעניינים אלה וכבר הנך עוסק בפוליטיקה, ולא היא. זה לא עובד ככה.

כדי לטפל בפרובלמטיקה הזו ולעצב מציאות חדשה עלינו להשקיע מאמצים גדולים בחשיבת עומק ובעיון והגות. הדברים חורגים בהרבה מאיזה תיקון טכני כזה או אחר. או הברקה שיש למישהו ואפילו פטנט.
השמאל יכול להאשים את כל העולם ואשתו ולהטיח דברים נוראים בימין, אך עליו לדעת שבחולשתו הוא רק מחזק את הימין עוד יותר.

משיח קורבני לשיח ריבוני

ראשית דבר, יהיה עלינו לעבור משיח קורבני לשיח ריבוני, כפי שכותב ד"ר אלון דן בספרו "קורבנותם – אומנותם". להבין שאנו ריבונים לעצמנו, שיש לנו רצון חופשי, שאנו מצווים ליוזמה ואחריות אישית וציבורית, ושתיקון עולם הוא לא רק ערך ביהדות אלא חלק מאותה חירות שניתנה לנו כבני אדם, חלק מתפיסת ההומניזם שהוא לב ליבה של הדמוקרטיה.

אני מוכן לתת את ידי כדי לעודד בקרב הציבור ונבחריו את המהלך הדורי הגדול של שינוי פני הפוליטיקה בישראל. אשמח להיפגש עם כל גורם רלוונטי כדי להתחיל במשימה הלאומית החשובה הזו של יצירת הפלטפורמה שעליה תקום המפלגה ההגמונית הדמוקרטית החדשה. אוכל לסייע גם בניסוח הסיפורים המעצבים של מפלגה זו, ושל האתוסים המגייסים והמלכדים שלה, וגם באשר להחלת רפורמות גדולות בתרבותן וערכיהן של המפלגות ובדרכי התנהלותן.

Print Friendly
פוסט זה פורסם בקטגוריה מאמרי עמדה, מדיני-פוליטי, עם התגים , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.