Skip to content

על סאטירה, עלבון וראש ריבוע אחד

המאמר הזה איננו לאניני טעם בעיקר בגלל שהוא נכתב בכדי לנסות ולהסביר לאראל סגל מה ההבדל בין סאטירה לעלבון. אז תסלחו לי... הייתי חייב
פחות מדקהזמן קריאה: דקות
אראל סגל ולהקת הפנטזיות - איור: עמית מנדלזון

את אראל סגל אני לא אוהב, זה לא חדש ואני לא הראשון. עם השנים נוכחתי לדעת שלסגל אין שום דיעה של ממש. הוא זורם. צף על מים עכורים וזורם אל הים דרך צינורות הביוב. אין לו אידיאולוגיה אין לו רעיונות מקוריים אין לו אמונה בכלום והוא מאוהב קשות ב…אראל סגל.

אבל כל זה לא נורא, רבים וטובים ממנו עשו קריירה מאופורטוניזם לולייני, קשרים לא רעים וניצול מצב פוליטי מעורער כדי להתנחל במקומות, שמה לעשות, קצת גדולים עליהם. אבל אראל סגל כל כך חריג שהוא מנסה למכור לנו  את דברי הבלע שלו מול כל עם ישראל (טוב רק אלו שהמורשת היהודית המפוקפקת מעניינת אותם) כסאטירה.

בוא סגל בו ונשחק קצת בסאטירה? אחרי הכל נראה לי שאתה לא ממש מבין מה זה בכלל.

אז ככה,ראש ריבוע, (כן אני יודע שזו לא אשמתך, כן אני יודע שזו גנטיקה, וכולי תקווה שסוף סוף ימצאו את זה שהוריש לך את הגן הזה) אתה בטח יודע שסתיו שפיר היא חברת הכנסת היחידה שנלחמת בשחיתות השלטונית, שחיתות שמן הסתם אתה מרוויח ממנה יותר מאחרים. כמובן שגם היא איננה חסינה לביקורת. אבל אופניים בלי מושב??? מה זה אמור להיות? ומדוע אתה חושב שזה מצחיק מישהו? איזה ביקורת יש בזה, איפה הסאטירה? אהה, זו הפנטזיה המינית שלך? מה קרה, אמא הפסיקה ללטף לך את הפאות?

נניח שהיית פונה אל סתיו שפיר באופן פרטי ואומר לה " הייתי רוצה לראות אותך רוכבת על אופניים בלי מושב" אחרי הסטירה שהייתה חוטף בפיאה הימנית. היית מוצא את עצמך עם תלונה על הטרדה מינית. אז מה קיבינימט גורם לך לחשוב שהטרדה מינית פומבית תחשב כסאטירה?.

הייתי אומר איבדת את זה אבל, כמו שכבר הבנת אני חושב שמעולם לא היה לך.

בוא נכנס לרגע לפנטזיה המינית שלך. פנטזיות מיניות הן דבר לגיטימי וגם לך יש את הזכות להחזיק בכמה ואני בטוח לא אשפוט את המוזרות שלה. ואתה יודע למה? כי אני לא אמור לדעת מה היא. ואם למנהלי ערוץ מורשת נראה לנכון שמנחה שלהם יציג קבל עם ועידה לא רק את הפנטזיה המינית שלו אלה גם את מושאה, אז זו מורשת די בעייתית עבור העם היהודי. אבל בעידן נפתלי בנט ומירי גרב הכל אפשרי.

ועם כבר במירי גרב עסקינן: אז מה סגל? רק טוב עושה לך התקופה העכורה הזו. אפילו לאונן מול עם ישראל נתנו לך אישור.

אני מקווה שתפסת את העיקרון: כשההומור המלוכלך שלך מופנה כלפי קבוצה כללית, הוא נחשב סאטירה, (רעה אבל עדיין סאטירה) אבל כשהוא מופנה לאדם בודד ישירות בלי נסיון להסתיר את התיעוב (כמו זה שאני חש כלפיך) הרי שאין מדובר בסאטירה אלא בעלבון אישי. וכשהוא מלווה ברמיזות מיניות (רמיזות אעלק) הרי שמדובר בהטרדה מינית פומבית.

יש מבין סגל? אני מקווה שאכן תפסת את העניין אם כי אני לא מצפה ממך לכלום, ואת השלולית שהשארת אחריך באותו ערב באולפן בטח ניקה מישהו אחר.

 

 

4 Comments

  1. גידי
    7 במרץ 2016 @ 20:36

    עמית
    זה אתה…?

    • עמית מנדלזון
      8 במרץ 2016 @ 11:05

      כן זה אני… הכותב… באיור זה אראל סגל 🙂

      • גידי
        8 במרץ 2016 @ 19:55

        מותר להשתגע לפעמים …

        • גורן
          10 במרץ 2016 @ 8:37

          גידי יש כאלה המחרבנים על דגל ישראל ויש כאלה התוקעים את הדגל לתחת מותר לפעמים להשתגע

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן