Skip to content

אח! איזו חגיגה

ליהוק משובח ובימוי עתיר דמיון הפכו את ההפקה של לה צ'נרנטולה – לחגיגה אמיתית של קצב וצבע. האופרה הישראלית מעלה את לה צ'נרנטולה מאת רוסיני לליברית של ג'קומו פרטי, בעקבות סנדריון מאת שרל פרו, המשכן לאמנויות הבמה, 21.3.2016
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

 

למן הרגע הראשון כשעלה המסך זרוע הכוכבים והמשאלות ממנו גלשו נצנצים זוהרים נוסח סרט של וולט דיסני – היה ברור לצופים שהפעם מדובר בסיפור בו מודגש הפן הבימתי הקומי ולא בסיפור טראגי סוחט דמעות בו מבכה "לכלוכית" את מר גורלה. אמנם גם אצל רוסיני לכלוכית – הלא היא אנג'לינה – מרחמת על הקבצן שהוא המלך בתחפושת. גם כאן רודות בה שתי אחיותיה המרושעות. אך אצל רוסיני אין אימא חורגת רעה ופיה טובה הגואלת את סינדרלה מייסוריה, אלא דווקא אב המתנכר ברשעות לבתו אפילו כשהיא עומדת לצדו. אין נעל זכוכית אלא צמיד זהב שנותנת סינדרלה לנסיך – כשהיא זו המצפה ממנו למצוא אותה. יש משחקי תחפושות ושפע אריות קולורטורה תובעניות.

האחיות המרושעות - צילום: יוסי צבקר

בגרסה המעובדת לפרטי פרטים מלאי קסם של צמד הבמאים ססיל רוסה וז'וליאן לובק–תלמידיו של הפנטומימאי מרסל מרסו– השניים הם הכול: כוריאוגרפים, ומעצבי התפאורה, התאורה והתלבושות. בעיבודם – אין רגע אחד מת: הבמה המסתובבת מוסיפה לקצב המסחרר של שפע הרעיונות הבימתיים שזורמים בקצב, כתיבת קסמים ממנה נשלפות הפתעות כמו יונים מכובע של קוסם, – לעתים כדי לחזק את מהלך העלילה או להוסיף לה נופך גיחוך, ולרוב כדי לאייר את הטקסט המושר.שלמות עיבוד הפרטים היא ההופכת הפקה זו לייחודית. למשל, – כשסינדרלה צריכה לשוב מהנשף – זזים קדימה ואחורה מחוגי שעונים רבים במחול; תחת דלעת ההופכת לכרכרה, יש כדור פורח העשוי מקש, נס של בקבוקי יין מתרבים, ובעיקר שש "שוליות" – רקדניות גמישות בשחור שהגיעו מליאז' שבבלגיה ו"גנבו את ההצגה". הן היו הפרשניות של הטקסט המושר. עיקר העיקרים בהפקה זו היה העונג הצרוף משלל הרעיונות הגאוניים וההברקות של הבימוי. לרגע לא חדל הקהל להתפעם ולצחוק מגינת ארמון שוקק חיים שהיא גלגולו של חדר עלוב בביתו של האב דון מניפיקו. מיונים בשובך המעטרות את סלסולי האריה של אנג'לינה (היינו מלאכית – או בלשון אחרת – סינדרלה). בהפקה זו הייתה ידו של הדמיון על העליונה כאשר הבמה מסתובבת מאולם "נשפים" שבו חולש המשרת דנדינו, מחופש בכובעו האדום לנפוליון, ומכרסו העגלגלת "נשפך" שטיח אדום.

כדור פורח החליף כרכרה עם סוסים, קרדיט יוסי צבקר
כדור פורח החליף כרכרה עם סוסים, קרדיט יוסי צבקר

לכל אחד מגיבוריו מקדיש רוסיני אריות של בל קנטו מלאות ברק וירטואוזי וקלילות. במיוחד תובעני תפקיד סלסולי הקולורטורה של סינדדלה עצמה. זמרת המצו-סופרן אנאליזה סטרופה עמדה בגבורה במשימה-, והרשימה ביכולת משחקה. כובש בגמישות קולו ובכישרון משחקו היה הבס ההונגרי מיקלוש סבסטיאן בתפקיד האב, דון מניפיקו. אלידורו – הפילוסוף ה"מחנך" של הנסיך רומירו – הוא המושך בחוטים הנהנה מהקומדיה שיצר. בפאות ג'ינגי'יות משעשעות על צדעיו ובשירתו המרשימה הצליח הבס הוגו גווירדו לשבות את לב הקהל. הבריטון כריסטיאן זן בתפקיד המשרת דנדיני – שר בחופשיות משוחררת. דווקא לנסיך עצמו, – דון רמירו –הטנור האמריקאי קנת טארוור – היה קול קטן מדי לתפקידו. משעשעת בכישרון משחקה הייתה הסופרן יעל לויטה בתפקיד קלורינדה, האחות המרושעת.

מי שאכזב היה דווקא המנצח דניאל כהן שעורר ציפיות רבות בשמו ההולך לפניו. התזמורת הייתה חסרת אנרגיה וניגנה בחוסר לכידות והעדר סנכרון עם שירת הסולנים והמקהלה. זו האחרונה – כיסתה את שירת הסולנים המצוינים.

ובכל זאת הייתה זו חגיגה פורימית ססגונית וכובשת לב בעושר צבעיה ודמיונה הסוחף.

                                                                           ★★★★

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן