נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, ידון בקרוב עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, על המצב במזרח התיכון. כך אמר פוטין לנשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין, עם תחילת פגישתם המדינית בקרמלין במוסקבה, שהיא פגישה ראשונה של נשיא רוסיה עם מנהיג מערבי, מאז הודיע על תחילת יציאת חלק מכוחות הצבא הרוסיה מסוריה.

בפתח פגישתם נשאו השניים דברי ברכה. הנשיא פוטין פתח והודה לישראל על מקומות קדושים של הכנסיה הרוסית בישראל, שהוחזרו לידי רוסיה. "כבוד הנשיא אני מברך אותך מכל הלב על הגעתך לרוסיה", אמר פוטין. "אני שמח לקבל את נשיא מדינת ישראל ברוסיה. ליחסי ישראל- רוסיה היסטוריה ארוכה.  בישראל חיים למעלה ממיליון וחצי יוצאי ברה"מ לשעבר, דוברי השפה הרוסית בעלי תרבות ומנטליות רוסית.  הם שומרים על קשרים עם ידידים ובני משפחה שנותרו ברוסיה וזה מעניק טעם מיוחד ליחסים. בנוסף מספר הצליינים הרוסיים המבקרים בישראל הולך וגדל כל שנה. אנחנו מודים לישראל המחזירה לנו  מקומות קדושים שפעם היו בידינו".

פוטין הדגיש: "יש מגוון סוגיות נוספות בהם נדון בפגישתנו כמו שיתוף הפעולה במסחר וביטחון האזור. שוחחנו טלפונית גם עם ראש ממשלת ישראל  וקבענו לדון עוד בנושאים".

בתגובה אמר הנשיא ריבלין :"כבוד הנשיא, תודה לך על קבלת הפנים החמה. זהו כבוד עבורי להיות כאן איתך בארצך היפה. לרוסיה ולישראל היסטוריה ארוכת שנים. אנו יודעים שיתוף פעולה במגוון תחומים ואנו יודעים גם מהי התמודדות עם טרור ופונדמנטליזם. כיהודי אני רוצה לומר, שאנו לא נשכח אף פעם את העם הרוסי ואת הצבא האדום בניצחונו על הנאצים. רבים מניצולי השואה בעולם כולו זוכרים תמיד כי החייל הראשון שפגשו בשחרור היה חייל של הצבא האדום. אני שוב מודה לך על ההזמנה ומצפה לפגישתנו, יש לנו נושאים רבים לדיון חשוב."

את יומו ברוסיה פתח נשיא המדינה ריבלין בהנחת זר על אנדרטת החייל האלמוני במוסקבה. משמר כבוד קיבל את פניו של נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין, אשר צעד אל עבר האנדרטה מלווה בפמלייתו, שם הניח זר בצבעי דגל ישראל ועליו נס הנשיא. התזמורת הצבאית נגנה את ה״תקווה״ בעוד משמר הכבוד חלף על פני הנשיא בתום הטקס.

משם, המשיך הנשיא יחד עם רעייתו נחמה לביקור בספרייה הממלכתית של רוסיה שם חזה בכתבים מקוריים מהמאה ה-15 וה-16, סידורי תפילה וכתבי קודש. הנשיא ביקר גם במרתף הספרייה בו עובד צוות הספרייה על אחזקת הספרים ושימורם. הנשיא הדגיש כי אנו בישראל נכונים לסייע בכל הנדרש על מנת לטפח את האוסף ולשמרו.

הצוות הודה לנשיא על הגעתו לאזור שמור זה אליו נחשפים בודדים בלבד. הנשיא בתגובה הודה להם על שמירת האוסף ותחזוקתו למען הדורות הבאים.

מקור הכתבים שהוצגו לנשיא באוסף גינזבורג הנמצא בספרייה על שם לנין מאז 1919. משפחת האצולה היהודית-רוסית גינזבורג רכשה את האוסף שלה במשך שלושה דורות, מאז אמצע שנות הארבעים של המאה ה-19. האוסף כולל 14 אלף ספרים, 45 אינקונבולות (ספרים שהודפסו במאה ה-15 בתחילת עידן הדפוס), מעל אלפיים כתבי יד עבריים ועוד כאלף כתבי יד בערבית, ונחשב לשני בגודלו בעולם של ספרות עברית עתיקה, אחרי ספריית הבודליאנה באוניברסיטת אוקספורד.

במאי 1917 נתחם חוזה לרכישת האוסף בין הרוסים לבית הספרים הלאומי בירושלים תמורת חצי מיליון רובל בעזרתם של פעילים ציונים ובמימון כספי תרומות, אך בשל מלחמת העולם הראשונה התעכב המשלוח. עם פרוץ המהפכה הבולשביקית הולאמו הספרים על ידי השלטונות הסובייטיים והועברו לספריית לנין במוסקבה.

מאז נעשו ניסיונות רבים להביא את האוסף לארץ, בין השאר ע"י אלברט איינשטיין והנשיא הראשון חיים ויצמן, אך כולם נתקלו בסירוב. בשנות התשעים, צילמו הרוסים חלק גדול מכתבי היד והספרים שבאוסף, ואפשרו לחוקרים לעיין בהם. ספריית לנין אף בנתה מבנה מפואר במוסקבה לשימור האוסף. בתקופה האחרונה מתקיימים מגעים להצגת האוסף בישראל.

״האוסף המרגש הזה הוא היסוד והבסיס לנוסחים ומסורות רבות ביהדות. העם הרוסי הבין את האוצר הבלום הנמצא באוסף ומה שראיתי כאן היום הוא רק דוגמא לדרכים בה הופצה למשל חכמת הקבלה. עבורי למשל, זו פעם ראשונה שבה זכיתי לחזות בזה באופן ישיר כל כך. אנחנו נשמח אם אוסף גינזבורג, כמו אוספים רבים, יושאל לנו באופן קבוע. הם מבינים את חשיבות האוסף ונמצאים בקשר מרשים עם האוניברסיטה העברית בירושלים ואני מקווה שנזכה לראות את האוסף גם בירושלים. אין מחלוקת על כך שבעבר הוא הורש לנו ואני שמח לראות כיצד פה מכבדים את המקורות ומטפלים בהם בהתאם.״

הנשיא חתם בספר האורחים של הספרייה שם כתב: ״כנשיא מדינתו של 'עם הספר' גאווה לבקר ולראות את אוספי משפחת גינצבורג ואוספי שניאורסון בחלקו. אברך ברכת תהילים: 'שאלו שלום ירושלים, ישליו אוהביך'".