הגדה חילונית חדשה, "הגדת מודיעין", ראתה אור בימים אלה. הגדה זו משמרת את המסר המרכזי של חג הפסח – יציאה מעבדות לחרות בעונת האביב – ומחדדת אותו באמצעות טקסטים ומובאות של הוגים, יוצרים, סופרים ומדינאים בני זמננו. אבל תפקידו של אלוהים בטקסט הזה הוא מאוד מינורי. שמה של ההגדה ניתן לה בשל הוצאתה לאור בעיר מודיעין, מקום מגוריו של הכותב והעורך, אורי קציר; ומקום עבודתו של המעצב הגרפי, דוד קסירר.

"בניגוד למה שסבורים רבים, הטקסט שאנו קוראים מדי חג ליד שולחן הסדר אינו טקסט מקודש", מסביר אורי קציר, מחבר ההגדה, "הוא אסופה של פלפולים של אנשי דת מלפני מאות שנים, שחלקם ממש אינם רלוונטיים למציאות זמננו – וכנראה שגם לא הייתה רלוונטית למציאות זמנם הם. למשל, ההתפלפלות בשאלה כמה מכות לקו המצרים על היבשה וכמה על הים – מתמטיקה חסרת היגיון ועניין שאינה קשורה כלל למסר השחרור של הסיפור המרכזי. כל כולה אינה אלא תחרות בין רבנים בשאלה מי ידבר יותר ויותר בשבח כוחו של האלוהים. קטעים מסוג זה אינם נכללים בהגדה החילונית החדשה.

"חילונים, הגדרתית, אינם רואים באלוהים את מרכז עולמם והווייתם", ממשיך קציר, "ולכן, ההגדה היא סיפורו של עם הנאבק על שחרורו מול עם אחר, ומצליח במשימתו זו. אנו מאמינים ששחרור מעבדות הוא חלק מדינמיקה אנושית ולא ענין להתערבות מיסטית של כוחות בלתי מוסברים. אנו מאמינים שהאדם אחראי לעיצוב דרכו במציאות שבה הוא חי ופועל, ולא שמישהו אחר – ולו גם אל – עושה זאת עבורו".

הגדת מודיעין מחולקת לארבעה שערים, כנגד ארבעת הבנים שבהגדה המסורתית: שער האביב, ואחריו שלושה שערים המנציחים שלוש יציאות לחירות – יציאת מצרים, שיבת ציון והציונות ומדינת ישראל.  בהגדת מודיעין המסר בהיר מאוד. היא כוללת שירים עבריים פרי עטם של נתן אלתרמן ("נון", "על אם הדרך") ונעמי שמר ("שירו של אבא") ולאה גולדברג ("משירי ארץ אהבתי") ומאיר אריאל ("חברנו את פרעה"); וטקסטים של בן גוריון, ז'בוטינסקי, הרצל, אימבר, ברל כצנלסון – וגם של הסופרת ג'ורג' אליוט. מובאים גם ציטוטים מהתנ"ך ומההגדה המסורתית, במידה והמסר המשתמע מהם מחזק את המסר המרכזי של החג. כך, לא זו בלבד שהגדת מודיעין מספרת ביציאת מצרים, אלא שהיא אף כוללת את סיפורן של שתי התחדשויות לאומיות אחרות – האחת, שיבת ציון; והאחרת, עידן הציונות ומדינת ישראל. כי גם אלה מייצגות יציאה משעבוד לחרות. כך יוצא שבהגדה המסורתית מדובר על יציאה אחת לחירות, ואילו בהגדת מודיעין – על שלוש.

העיצוב הצבעוני והנקי של ההגדה זוכה לשבחים מכל עבר. "הקו המנחה היה עיצוב נקי, מינימליסטי ומודרני", מסביר דוד קסירר, מעצב ההגדה, "עיצוב כזה שיוכל לעמוד במבחן הזמן ובה במידה הוא גם חדשני ונועז, צבעוני, מסקרן ומזמין. נעשה שימוש בטיפוגרפיה דינאמית ובתוכן הגרפי נשתלו התייחסויות, קריצות, בדיחות ליודעי ח״ן ורמיזות שונות כדי שגם במבט שני ושלישי יתגלו לקורא דברים חדשים".

קציר וקסירר החלו להפיץ את ההגדה ברשת כבר לפני מספר ימים. לפי דיווחים ראשוניים, ההתלהבות עצומה. מאות פונים הגיעו לאתר ההגדה  והתעניינו בה. עד כה הודיעו למעלה משלושים משפחות כי בכוונתן לקיים את ליל הסדר כשהן קוראות אותה במעמד החג.