שלושה ימים אחרי אירועי ה-28 באפריל ושוב אנחנו ברחובות. המצעד המסורתי של האחד במאי ממנו נעדרו, לא כל כך במפתיע, רוב האיגודים המקצועיים והנציגות של הגדול שבהם ה- CGT המסונף למפלגה הקומוניסטית היתה מזערית. מי שכן היה במקום הם אנשי המחאה ומשתתפי ה"נווי דבו" (Nuit Debout).
אירועי ה- 28 באפריל היו אלימים במיוחד כשהמשטרה אחראית לרובם. הנסיון היה להראות כוח כדי לחסל את המוטיבציה של הצעירים. במקביל צצו כתבות רבות בעיתונות שתיארו את המפגינים בכל רחבי צרפת כשמאלנים קיצוניים (מוכר לכם מהיכן שהוא?). האירועים האלימים הניבו 124 מעצרים ש-57 מהם נערכו במארסיי ורובם של צעירים מתחת לגיל 18.
למצעד הבוקר נערכה המשטרה בצורה שונה, היא חסמה את הגישה אל נקודת המפגש וכל העוברים והשבים עברו בדיקות גופניות לחיפוש , כביכול, של אמצעי לחימה. במקביל ערכו שוטרי ה- BAC (היחידה ללוחמה בפשע) בלבוש אזרחי חיפוש בין ההמונים שהתאספו במקום. שבעה מעצרים נערכו עוד בטרם החל המצעד כשהיעד הוא בעיקר חבר הפדרציה האנטי פשיסטית, כל מי שלבש שחורים, או נשא דגל אדום שחור.
המצעד דמה יותר למסע בהמות במתקן כליאה כשמאות שוטרים חוסמים את המסלול חזרה וכל נתיב יציאה אפשרי אחר. כצפוי בתום המסלול הרשמי פרשו חברי ה-CGT, הם את שלהם עשו ומי שנשאר לצעוד בדרך אותה הכתיבה המשטרה היו חברי האיגוד האנטי קפיטליסטי, האיגוד הלוחמני ה- SUD חברי הפדרציה האנטי פשיסטית וכמובן התיכוניסטים שהצליחו להצטרף למצעד מאוחר יותר בהתגנבות יחידים.
כשהמשטרה נושפת בגבם המשיכו המפגינים שלא התפזרו דרך תחנת הרכבת הישר אל מפקדת המשטרה הארצית ושם נעצרו והתייצבו מול חומת שוטרים בדרישה לשחרור העצורים מההפגנה הקודמת.
למי שלא עקב אחרי האירועים להלן תקציר: ממשלת פרנסואה הולנד מנסה להעביר בימים אלו חוק עבודה חדש שיפגע קשות בעובדים ויתן כוח וסמכות שלא היו כמותם למעסיקים. וכל זאת על חשבון קוד העבודה עליו נלחמו העובדים בצרפת 150 שנה. החוק המוצע הוציא לרחובות מעל מיליון איש כשבראשם תלמידי התיכון שעתידם הוא זה שמוטל בספק. ההפגנות נגררו לאלימות, מעצרים, כדורי גומי וגז מדמיע, דבר מהללו לא הרתיע את הצעירים שהפסיקו לבקש אישורים להפגנות מהמשטרה ובכל הפגנה חורגים מהמסלול שהמשטרה מנסה להקצות להם. כל אירוע כזה מסתיים בעצורים וגז מדמיע. במקביל למחאה הפיזית קמה מחאה רעיונית והיא ה"נווי דבו" או אם תרצו "עמידת לילה", מעין פורום רעיוני ציבורי, ללא אישור כמובן, בו נושאים אזרחים דבריהם. כל הללו קורים בכל רחבי צרפת במקביל.ה- 28 באפריל יום השביתה הכללית הפך את רחובות ערי צרפת לשדה קרב והמשטרה נקטה באלימות ללא כל טריגר מצד המפגינים. התוצאה פצועים משני הצדדים ו-124 עצורים.
כל סיבוב מעצרים גורר אחריו הפגנות והסלמה, גם אמצעי הלחימה הקיצוניים בהם עושים שימוש שוטרי ה- CRS היא היחידה לפיזור הפגנות הידועה לשימצה לא מרתיעים את הצעירים. הממשלה מתעלמת, העיתונות גוייסה להילחם ב"שמאלנים הקיצוניים"
המפגינים אל מול מפקדת המשטרה – צילום: עמית מנדלזון
היריה האחרונה לא נורתה זה ברור. נראה כאילו מדובר במלחמה ניטשת בין הממשלה לדור הצעיר. כשהממשלה נותנת למשטרה יד חופשי להפעיל אלימות ובמקביל מתעלמת מהמחאה כאילו לא היתה קיימת, המדיה לעומת זאת איננה יכולה להתעלם ותמרונות העשן, הגז המדמיע ניבטות מכל עמודי העיתונות בצרפת ובעולם כולו (חוץ מאשר ישראל).
גידי
2 במאי 2016 @ 18:31
עמית לא נעים לי לקלקל את "החגיגה" אבל יש יותר ויותר ידיעות שמדברות על ההפגנות כשל אנרכיסטים ומוסלמים…?
עמית מנדלזון
2 במאי 2016 @ 22:54
אם אתה מאמין לזה אז למה לך לקרוא את מה שאני כותב הרי אני בסך הכל מסתובב עם המפגינים בכל ההפגנות. 10 שנים אני חי כאן ומעולם לא ראיתי הפגנה של מוסלמים. אנרכיסטים דווקא כן והרבה ואכן אנרכיסטים יש הרבה. אבל מה רע בזה? או שאתה לא בדקת שוב במילון מה פירוש המילה אנארכיה באמת. ואני מתכוון לפירוש המקורי.
עמית מנדלזון
2 במאי 2016 @ 23:39
רבאק גידי תסתכל על התמונות ותחליט אתה. כמה מוסלמים אתה רואה ?
גידי
3 במאי 2016 @ 11:52
עמית ,לא נראים מוסלמים או מהגרים, לא בגלל מוסלמים בגלל המטרה אני אוהב הפגנות כאלה.
גידי
3 במאי 2016 @ 11:56
צ"ל ,לא בגלל שאין מוסלמים
עמית מנדלזון
3 במאי 2016 @ 17:58
אכן מדובר בדור צעיר עם מודעות סוציאלית, אם כי אני חייב להודות שהם די נאיביים לגבי מה שהממשלה עושה להם… אבל הם עדיין ברחובות