החומרים שהועברו ע"י מבקר המדינה ליועץ המשפטי לממשלה, מחשש לפלילים, לא נכללו בדו"ח המתפרסם היום. החשד לפלילים נוגע ל"סוגיות הנוגעות לחשש למימונים כפולים, הסטת מימונים וכן לגבי אי בהירות לגבי התחשבנות עם חברת אל על בגין שימוש של משפחת נתניהו בנקודות בונוס של המדינה שנוצלו לכאורה לנסיעות פרטיות"
פחות מדקהזמן קריאה: דקות
למרות שהיועץ המשפטי הקודם, יהודה ויינשטיין, קבע בספטמבר 2014 כי "לא נמצא שיש מקום לפתוח בחקירה, בחשד לביצוע עבירה פלילית מצידו של מר נתניהו" – מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, העביר לבדיקת היועץ המשפטי לממשלה חומרים נוספים המעלים חשש לעבירות פליליות.
בהודעה לעיתונות שפרסמה לשכת מבקר המדינה, לקראת פרסום הדו"ח בפרשה המכונה "ביביטורס", מובלעת ביקורת מרומזת גם לגבי היועץ המשפטי לממשלה (שסיים בינתיים את תפקידו), יהודה ויינשטיין. בהודעה נאמר כי לאחר שבספטמבר 2014, הודיע היועץ המשפטי לממשלה יהודה ויינשטיין ש"לא נמצא שיש מקום לפתוח בחקירה בחשד לביצוע עבירה פלילית מצידו של מר נתניהו" – המשיך מבקר המדינה מצידו את הביקורת "ובמהלכה עלו סוגיות נוספות והתחדדו סוגיות קיימות המעלות חשש לפלילים". לפיכך העביר מבקר המדינה שוב בחודש מאי ובחודש דצמבר 2015 חומרים לבדיקת היועץ המשפטי לממשלה.
עפ"י הודעת המבקר, החשד לפלילים נוגע ל"סוגיות הנוגעות לחשש למימונים כפולים, הסטת מימונים וכן לגבי אי בהירות לגבי התחשבנות עם חברת אל על בגין שימוש של משפחת נתניהו בנקודות בונוס של המדינה שנוצלו לכאורה לנסיעות פרטיות". החשדות מתמקדים במימון נסיעות נתניהו, רעייתו ובניו, בתקופת כהונתו של נתניהו בתפקיד שר האוצר, בימי ממשלת שרון, בשנים 2005-2003.
הסוגיות שנמסרו לאחרונה לבדיקת היועץ המשפטי לממשלה לא נכללו במסגרת דו"ח מבקר המדינה על פרשת "ביביטורס".
יו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה, ח"כ קארין אלהרר, אומרת כי כבר "בזמן הקרוב והמיידי", היא תקבל עדכון מהמשנה לפרקליט המדינה, מה ייעשה בחומרים שנמסרו ליועץ המשפטי לממשלה בפרשת "ביביטורס".
"חוק מבקר המדינה קובע כי היועמ"ש מחויב בדיווח בתוך שישה חודשים ליו"ר הועדה לביקורת המדינה על החלטתו האם לפתוח בחקירה פלילית או שהחומר חוזר למבקר המדינה", אמרה ח"כ אלהרר. "בעקבות כך, פניתי ליועמ"ש הנוכחי, בדרישה לקבל דיווח לגביי החלטתו על חקירה פלילית בפרשת ביבטורס. אני יכולה להודיע שאמש התבשרתי על ידי לשכת היועמ"ש כי בזמן הקרוב והמיידי אקבל עדכון על ידי המשנה לפרקליט המדינה האמון על התחום הפלילי".
ח"כ אלהרר הוסיפה: "אני סמוכה ובטוחה כי היועמ"ש יעשה את עבודתו במהרה ובצורה עניינית. לאזרחי ישראל מגיע לדעת שראש הממשלה חף מכל התנהלות פלילית. אזרחי ישראל חייבים לדעת שהגורמים האמונים על שלטון החוק עושים את עבודתם ללא משוא פנים, מקפידים על החוק בחרדת קודש ונותנים דין וחשבון לציבור.
"במידה ותתקבל החלטה שאין כאן היבט פלילי, אדרוש ממבקר המדינה לפרסם לציבור את כל החלקים שלא נכנסנו לדו"ח שיפורסם היום", הדגישה ח"כ אלהרר. "אני רוצה להדגיש, אין כאן עניין פרסונלי. יש כאן נושא עקרוני וערכי בעל עניין ציבורי חשוב – כולם שווים בפני החוק, גם אם מדובר בראש ממשלת ישראל".
על הנושאים שכן נבדקו ע"י המבקר נאמר בדו"ח: "נסיעותיו של מר בנימין נתניהו ובני משפחתו, במימון גורמים חיצוניים בתקופת היותו שר האוצר, חרגו מהכללים החלים בנושא, והדבר עלול ליצור מראית עין של קבלת טובת הנאה או של ניגוד עניינים". המבקר מצא כי במשך כל אותה תקופה, לא פנה נתניהו לוועדת המתנות או לוועדה למתן היתרים כדי שתבחן אם יש בקבלת המימון החיצוני משום קבלת טובת הנאה או מתנה אסורה.
בביקורת עלה כי נסיעות לחו"ל בתפקיד של נתניהו מומנו על ידי גורמים חיצוניים, בהם ממשלות של מדינות אחרות, הבונדס, גופים ציבוריים, אנשי עסקים ואנשים פרטיים בעלי קשרים שונים לשר האוצר דאז או למשק הישראלי. מימון זה נעשה ללא בחינה משפטית של האפשרות שהוא מעמיד את נתניהו בניגוד עניינים בינו לבין הגורם המממן או שהוא בגדר מתנה האסורה לפי חוק המתנות. יצוין כי כך נהגו גם שרים אחרים באותה תקופה.
למרבית נסיעותיו של נתניהו בתפקיד התלוותה רעייתו. חלק מנסיעותיה מומנו על ידי גורם חיצוני; בחלק מן המקרים הגורם החיצוני שמימן את נסיעתה של רעיית השר היה אחר מזה שמימן את נסיעת השר, ולא היה לו קשר לנסיעה; במקרה מסוים התלווה ילדו של נתניהו לנסיעה, והוצאותיו מומנו במימון חיצוני. גם מימונים אלה נעשו ללא בחינה משפטית של האפשרות שהמימון הוא בגדר מתנה אסורה לשר או שהוא מעמיד אותו בניגוד עניינים.
בתקופת היותו שר האוצר טס נתניהו 15 טיסות לחו"ל שעליהן דווח למזכירות הממשלה כנסיעות בתפקיד. רק 7 מהן היו במימון משרד האוצר, והיתר – יותר ממחצית הנסיעות בתפקיד – מומנו בידי גורם חיצוני: 1.5 טיסות היו במימון ממשלה זרה,שתי טיסות היו במימון ארגונים יהודיים, 3.5 טיסות במימון הבונדס (מספר זה אינו כולל נסיעות שבהן מימן הבונדס רק את הוצאות השהייה ואף לא נסיעה פרטית במימון הבונדס) וטיסה אחת במימון ארגון בין-לאומי אחר.
כך, למשל, ב-21.1.05 נסע נתניהו לארצות הברית ולאנגליה. עלות שהותם של בני הזוג נתניהו ובנם במלון בלונדון בסכום של 8,568 לירות שטרלינג שולמה על ידי איש עסקים הפעיל בקרב ארגונים יהודיים בלונדון. לאיש העסקים הזה מיזמים בארץ בתחומי הנדל"ן והתיירות ועוד; ב-4.3.05 נסעו נתניהו ורעייתו לבלגיה במימון מוסד חינוכי בבלגיה בסך 2,747 דולר; ב-23.6.05 נסע נתניהו לארצות הברית במימון ארגון ששילם את ההוצאות בסך 11,920 דולר.
המבקר מצא כי נתניהו נסע גם מספר פעמים לארה"ב ולאנגליה במימון הבונדס. באוקטובר 2004 נסע נתניהו לארה"ב נסיעה פרטית – ולמרות זאת מימן הבונדס את שהותו במלון בניו יורק בסכום של 2,164.39 דולר. במסמך שהתקבל מהבונדס נרשם לגבי מימון זה: "N.Y. Business Meeting". משרד מבקר המדינה העיר על כך: "יש טעם לפגם כאשר נתניהו מקבל מימון ללא היתר עבור השהות בחו"ל מהבונדס לנסיעה שהגדיר פרטית, גם אם הוא משלב במהלכה פעילות עבור ארגון זה".
בנסיעה פרטית של נתניהו לארצות הברית בזמן היותו שר האוצר, מימן הבונדס את שהותו במלון; בנסיעה בתפקיד לאנגליה במימון ממשלתי, מימן הבונדס את השהות שלו ושל רעייתו במלון; בשתי נסיעות בתפקיד שרעייתו הצטרפה אליהן, מימן הבונדס את הוצאותיה אף על פי שהוצאות נתניהו לא מומנו על ידו.
ממצא אחר נוגע ליחיאל לייטר, ראש לשכת שר האוצר דאז, ששילם בכרטיס האשראי האישי שלו הוצאות שונות הקשורות לאחת מנסיעותיו של נתניהו בתפקיד, בכללן עלות כרטיסי הטיסה לאנגליה של שני בניו של נתניהו בסך של 2,880 דולר.
בפגישה של נציג משרד מבקר המדינה עם יחיאל לייטר בספטמבר 2011, מסר לייטר כי אינו זוכר את המקרה ואת התשלום, וכי "הדבר מאד מפתיע אותו בגלל גודל הסכום". בתגובתו מאוגוסט 2015 על טיוטת דוח הביקורת ציין לייטר כי השתמש בכרטיס האשראי שלו לתשלום הוצאות נלוות לנסיעות נתניהו או בני משפחתו לחו"ל, והתשלום הוחזר לו על ידי נתניהו. בפגישת שימוע עם מבקר המדינה ונציגי משרדו בינואר 2016 ציין נתניהו כי בכל מקרה שבו שילם לייטר, הושב לו התשלום במזומן.
המבקר מצא עוד כי השרים שכיהנו בעת היותו של נתניהו שר האוצר, ובכללם נתניהו עצמו, הגישו לממשלה או לראש הממשלה בקשות לאישור נסיעותיהם בתפקיד אשר לא כללו פרטים בדבר הנסיעות, מטרתן, נחיצותן, הצטרפות בני משפחה והגורם המממן את הוצאותיהם. משמעות הדבר היא כי בפועל אישור הממשלה נעשה באופן אוטומטי ללא כל בחינה והיה בגדר "חותמת גומי" בלבד.
הבדיקה העלתה גם כי בטופס הבקשה לאישור נסיעת שר לחו"ל בתפקיד, שהוא נספח לתקנון עבודת הממשלה, אין דרישה לציין מי הגורם המממן את הנסיעה. כפועל יוצא מכך, הממשלה לא ידעה אם מדובר בנסיעה במימון ממשלתי או במימון חיצוני.
אומר המבקר: "ביסוד קיומו ופעולתו של השירות הציבורי עומד אמון הציבור. איש ציבור נאמן הציבור הוא; לא לעצמו הוא פועל, אלא למען ענייניו של הציבור.
"השתתפותם של שרים במכלול של פעילויות במדינות העולם נדרשת למילוי תפקידם. הביקורת העלתה כי הכללים המחייבים את כל עובדי המדינה שעניינם תקרת ההוצאות בנוגע לנסיעות לחו"ל, לא הוחלו על שרי הממשלה.
"נסיעות של שרים לחו"ל ובעיקר נסיעות שהוצאותיהן ממומנות שלא מתקציב המדינה אלא על ידי גורמים חיצוניים – מחייבות אותם לתשומת לב מיוחדת והקפדה יתרה על הכללים בנושא קבלת טובות הנאה ומתנות ומניעת ניגודי עניינים, אשר חלים עליהם מכוח חוק.
"הביקורת העלתה כי נסיעותיו של בנימין נתניהו ובני משפחתו במימון גורמים חיצוניים בתקופת היותו שר האוצר חרגו מהכללים החלים בנושא, והדבר עלול ליצור מראית עין של קבלת טובת הנאה או של ניגוד עניינים. יצוין כי בכל אותם מקרים, בדומה לשרים אחרים באותה תקופה, לא פנה נתניהו לוועדת המתנות או לוועדה למתן היתרים כדי שתבחן אם יש בקבלת המימון החיצוני משום קבלת טובת הנאה או מתנה אסורה".
המבקר קובע כי על השרים להקפיד על קיום הדרישה היסודית שכל נסיעה של שר לחו"ל במימון של גורם חיצוני שאינו ממשלתי תיבחן על ידי גורם משפטי מוסמך. "בחינה זו חייבת להיעשות באופן יסודי ועל סמך מידע מפורט. באופן זה ניתן יהיה להבטיח הנהגת מדיניות בחינה ואישור אחידה. יודגש כי בחינה זו אינה מסירה מן השרים את האחריות האישית הרובצת עליהם להימנע מקבלת מתנה אסורה ומחשש לניגוד עניינים או מראית עין של אלה".
כאמור, במהלך עבודת הביקורת הועברו לאחרונה, ליועץ המשפטי לממשלה, חומרים נוספים הנוגעים לפרשת "ביביטורס". חומרים אלה לא נכללו בדו"ח.
מטעמו של ראש הממשלה בנימין נתניהו נמסר בתגובה: "אחרי שנים של כותרות מפוצצות ופרסומים בהיקף אדיר מתברר שההר הוליד עכבר. בנסיעותיו של מר נתניהו לא היה שום ניגוד עניינים, שום מימון כפול ושום דבר בלתי חוקי.
"היועץ המשפטי לממשלה כבר בדק את החומר שהעביר אליו המבקר ב-2013 וקבע שאין שום סיבה לפתוח בחקירה. אנו משוכנעים שכך יהיה גם עם הספיח שהועבר אליו ב-2015.
"מבקר המדינה קובע שנתניהו נהג בדיוק כמו שרים אחרים ושבאותה תקופה עדיין לא נקבעו הכללים לנסיעות שרים.
"הכללים לגבי נסיעות שרים נקבעו רק ב-2008, בעוד שהדוח מתייחס לתקופה עד 2005. הניסיון להחיל רטרואקטיבית על נתניהו, ורק על נתניהו, כללים שנקבעו אחר כך אינו ראוי. התחושה היא שמדובר בדין מיוחד לנתניהו, ודין אחר לכל היתר.
"גברת נתניהו הצטרפה לנסיעותיו של בעלה כמקובל לגבי רעיות ראשי ממשלה לשעבר ולעתים גם לרעיות שרים. הגופים החיצוניים שהזמינו את נתניהו הם גופים ציבוריים כמו הבונדס, השדולה לטובת ישראל בבריטניה, מוסדות חינוך וכדומה.
"נסיעות אלה היו חשובות למדינת ישראל. במהלכן גייס מר נתניהו עשרות מיליוני שקלים לטובת המדינה, התראיין עשרות פעמים בתקשורת הבינלאומית והופיע בפני גופים ציבוריים רבים לטובת ההסברה הישראלית.
"משך שנים ארוכות סורקים את נתניהו ורעייתו במסרקות ברזל ולא מוצאים כלום – כי אין כלום".
תגובות אחרות:
התנועה לאיכות השלטון: "יש להצר על כך שדוח חשוב כל כך יוצא כמעט 5 שנים תמימות לאחר שהחל להכתב, ולמעלה מעשור לאחר שהתרחשו האירועים אותם הוא בודק.
"הדוח מצייר תמונה מטרידה ביותר של נבחר ציבור אשר התעלם באופן עקבי ושיטתי מנורמות שלטוניות רצויות המצופות ממנו גם בהעדר אסדרה ברורה, תוך שהוא נמצא במצב של חשש לניגוד עניינים, ולו למראית עין, בהעדר שקיפות ותוך התעלמות מחובות הדיווח החלות עליו כשר בממשלה.
התנהלות זו, גם אם נמצא שאינה פלילית, לאחר בחינה ארוכה ומסורבלת של היועץ המשפטי הקודם, הינה בוודאי לא התנהלות המצופה מנבחר ציבור בתפקיד הבכיר של שר. לא כל מה שלא אסור במפורש – מותר.
התנועה למען איכות השלטון דורשת מהיועץ המשפטי לממשלה כי לנוכח חלוף הזמן וחומרת המעשים המיוחסים, יאיץ את בחינת החומרים אשר העביר לו מבקר המדינה, ויפרסם בהקדם את תוצאותיה של הבדיקה הפלילית."
ח"כ מיקי רוזנטל: הטיוח מתחיל מפיטורי נחום לוי, חוקר המשטרה שחקר את התיק במשרד המבקר וחיבר מסמך הקובע כי נפל חשד לפגיעה בטוהר המידות בהתנהלות בני הזוג נתניהו. לאחר מכן, משך היועמ"ש וינשטיין זמן. הוא ידע שעל העבירות המיוחסות לנתניהו תחול התיישנות. לכן, הוא מורה למשטרה לבדוק (לא לחקור) ״הבדיקה״ נמשכת כמעט שלוש שנים בסופה מחליט היועץ המשפטי לסגור את התיק בטענה שחלף זמן רב ועל חלק מהעבירות חלה התיישנות. מי שמרח את הזמן נזכיר, הוא וינשטיין עצמו".
לדברי ח"כ רוזנטל: "המבקר שפירא יודע כי על החומרים חלה התיישנות ואין טעם לפתוח בעוד חקירה – ובכל זאת עיקר את הדו״ח שהוא מפרסם היום לא כולל בו ממצאים חמורים על המימון הכפול של נסיעות נתניהו ומשפחתו שהוא עצמו מצא. את תפוח האדמה הלוהט הזה הוא מעביר ליועץ, שיקבור את הסיפור סופית".
ח"כ אראל מרגלית: "פעם היו ראשי ממשלה שהקריבו את עצמם למען המדינה, נתניהו ראש ממשלה שמקריב את המדינה למען עצמו. כך בענייניו האישיים, כך בקריסת שירותי החוץ של ישראל, המתנהלים ללא שר בשל האינטרסים הפוליטיים של נתניהו,ובכל תחום אחר. עשר שנות כהונה של נתניהו הפכו את ישראל למדינה עם נמק מוסרי ההולך ומתפשט בכל הגוף".
יו״ר סיעת מרצ, אילן גילאון: ״נתניהו מייצג בהתנהגותו את פרת הבשן הישראלית, שאינה יודעת שובע ואינה יודעת די, ואין לה בושה או יושרה ציבורית. הדו״ח הזה, בין אם יהיו השלכותיו פליליות ובין אם לאו, מצייר דיוקן של מנהיג בעל נורמות מושחתות, נהנתניות וחסרות אחריות״.
״הציבור זוכה לקבל את דו״ח החרפה הזה בסמיכות ליום הרצל, באופן אירוני כדי להראות כמה רחוק לקח נתניהו את ישראל מהחזון ההוא. נותר רק לקוות כי בשונה מהיועץ המשפטי הקודם, ויינשטיין, ישכיל היועמ״ש הנוכחי לפעול בנחישות להוצאתן של המסקנות אל הפועל.״
גילאון הוסיף: ״לו נכתבו הדברים על כל אדם סביר אחר, הוא היה האחרון מתחפר מתחת לאדמה ולא יוצא מפאת הבושה. ואילו ראש הממשלה שאינו מסוגל לומר מילה אחת אמת, מבצר את שלטונו אל פיסגת מאוואיו: להיות ארדואן הישראלי״.
סגן יו"ר הכנסת ח"כ יואל חסון, תקף את היועץ המשפטי לשעבר, יהודה ויינשטיין ושיגר אליו מכתב חריף ובו קרא לו האשים אותו כי "מרח" את דו"ח המבקר כדי להוביל למצב משפטי של התיישנות. "כמי שהיה מעורב כמוך בבדיקה מיומה הראשון של הפרשה בוועדה לביקורת המדינה, ידוע לי כיצד נעשו מאמצים מאחורי הקלעים לטיוח הפרשה, לגרירת רגליים ולחבלה בעבודת המבקר על מנת להגיע להתיישנות", טען ח"כ חסון. "כעת נטל ההוכחה רובץ עליך להראות שלא פעלת במחשכים יחד עם מקרובי ראש הממשלה על מנת לסכל את הבדיקה. אני דורש לחשוף באופן מלא כיצד התנהלת בפרשה ולהסיר כל עננה מעל החש הכבדים שהוצגו בפניך".
* * *
הדו"ח בפרשת "ביביטורס" נכלל בתוך הדו"ח השנתי עב הכרס של מבקר המדינה, בשורת נושאים אחרים. ואלה, בקצרה, חלק מהנושאים הללו:
משרד החוץ והמאבק בתנועות החרם
פעילות מערך ההסברה והדיפלומטיה הציבורית; המערך הדיפלומטי תקשורתי בתנועת החרם ובגילויי האנטישמיות בחו"ל: משרד החוץ נעדר יכולת ממשית למלא תפקיד מערכתי בכל הנוגע לשיח עם גורמי התקשורת הישראלית והזרה בערבית. חטיבת הדוברות במשרד מתקשה למלא את תפקידה ולספק דוברים שיתראיינו לערוצי תקשורת ממדינות ששפתן גרמנית וצרפתית.
במיזמים שהפעיל משרד החוץ בחו"ל אשר נועדו לשפר את תדמיתה האזרחית של ישראל בקרב קהלי יעד ברחבי העולם נמצאו ליקויים במישורי התכנון, הניהול והביצוע והם לא מוצו ולא נחלו את ההצלחה המיוחלת מהם.
המבקר מצא גם כי על אף הסמכויות הנרחבות שקיבל המשרד לנושאים אסטרטגיים החל בשנת 2013 לנהל את המאבק הבין-משרדי בניסיונות הדה-לגיטימציה של ישראל בתופעת החרמות, לא עלה בידו לנצל את מלוא התקציב שקיבל ולהציג הישגים משמעותיים.
בשנת 2015 המשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה עדיין לא מימש את תכניות העבודה האופרטיביות שלו; והוא עדיין חסר את היתרונות התפעוליים המובנים של משרד החוץ, לרבות הידע והניסיון המקצועיים, הפריסה התשתיתית על פני 106 נציגויות ברחבי העולם והיכרות חברתית ותרבותית מעמיקה ורבת שנים עם הלך הרוח המקומי של תושבי כל אחת ממדינות השירות, הנדרשת לשם ניהול מערכה אפקטיבית נגד ה-BDS.
משרד החוץ מצדו מתקשה להציג הישגים הנוגעים להתמודדותו עם ניסיונות הדה-לגיטימציה של ישראל ברחבי העולם בקרב חוגי האקדמיה, התרבות, האיגודים המקצועיים והציבור הרחב במדינות היעד. ניכר מדיווחי הנציגויות בחו"ל כי הבעיות בתחום זה הולכות ומתעצמות.
המאבק הכלכלי בפשיעה החמורה
לפי הערכות גורמים שונים, היקף כספי הפשיעה בישראל הוא כ-15-10 מיליארד ש"ח בשנה. אמנם בשנים האחרונות הורחב המאבק בפשיעה החמורה, גם בהיבט הכלכלי, אולם הביקורת העלתה ליקויים רבים בפעולותיהם של גופי הפיקוח והאכיפה האמונים על תחום זה; היעדר שיתוף פעולה מספק בין הגופים הללו; כשלים מתמשכים בהתמודדותם עם נותני שירותי מטבע הפועלים בשירות עברייני הפשיעה החמורה והמאורגנת; ערך נמוך מאוד של רכוש מחולט ביחס להיקף כספי הפשיעה ולרכוש הקיים בידי ארגוני הפשיעה; חוסר תיאום ושיתוף פעולה בין המשטרה לפרקליטות בנוגע לתפיסת רכוש; ליקויים בניהול כספי החילוט ובתקצוב גופי האכיפה.
תמיכות
מדי שנה בשנה מעניקים משרדי הממשלה תמיכה כספית למוסדות שאינם מוסדות המדינה, אשר פועלים לקידום מטרות שונות (גופים נתמכים). התמיכה הממשלתית השנתית הממוצעת שאושרה לכלל מוסדות הציבור בשנים 2014-2011 הסתכמה בכ-2.4 מיליארד ש"ח.
הביקורת נעשתה במשרדי הביטחון; החינוך; החוץ; הרווחה; התרבות והספורט; המשרד לשירותי דת; האוצר והמשפטים.
הליקויים שהועלו בביקורת זאת מלמדים על כשל משמעותי של משרדי ממשלה המעניקים תמיכות ושל משרד המשפטים האמור לפקח על תהליך תיקונם של מבחני התמיכה.
נציבות שירות המדינה – מינוי עובדים בכירים
כמה מהליקויים הם חמורים במיוחד: הראשון – פרק הזמן הארוך שנדרש להשלמת ההליך המכרזי; השני – מינויים זמניים רבים הנובעים בחלקם מהתמשכות ההליך המכרזי; השלישי – מגמה של בחירה לתפקיד במי שכיהנו במינוי זמני. ליקויים אלה מתקיימים לאורך זמן והם עלולים לפגוע ביסודות השיטה ולחתור תחת עקרון המינוי באמצעות מכרז שוויוני והוגן.
המבקר קבע כי הרחבה משמעותית של היקף המשרות הבכירות הפטורות ממכרז עלולה לערער את היסודות שעליהם הוקם שירות המדינה בישראל, ועלולה לשנות מהותית את אופיו כשירות ממלכתי, מקצועי ונטול זיקה פוליטית .היא מגלמת בתוכה חשש לגידול בהיקף המינויים הפוליטיים בשירות המדינה.
משרד הכלכלה והתעשייה – בטיחותם של העובדים ובריאותם
בשנים האחרונות נפגעו בישראל כ-50,000 עובדים מתאונות עבודה בשנה, ובהם יותר מ-60 הרוגים. לצורך קידום נושא הבטיחות והבריאות התעסוקתית בישראל הוקמה ועדת אדם שהגישה את המלצותיה באפריל 2014 לשר הכלכלה דאז. ממצאי דוח זה מלמדים כי לאחר כשנה וחצי מהגשת דוח אדם השתנה מעט מאוד המצב בכל הנוגע לקידום הבטיחות והבריאות התעסוקתית.
בנק ישראל – הפיקוח על שלוחות בנקים בחו"ל
הצורך במעורבותו של הפיקוח התעורר נוכח פעילותם של כמה בנקים מסחריים ישראליים בחו"ל שהביאה לידי חקירות של רשויות אמריקניות נגדם בעקבות חשד לסיוע ללקוחות אמריקנים להתחמק מתשלום מס. פעילות הבנקים הישראליים הביאה לידי הטלת קנסות כבדים על בנק אחד מצד המאסדרים בארצות הברית ועלולה להביא לידי הטלת קנסות נוספים גם על בנקים נוספים, שיביאו לפגיעה כלכלית באותם בנקים ופגיעה באמון של הציבור במערכת הבנקאית כולה. הדוח מצביע על התנהלות לקויה של בנק ישראל בנוגע לפיקוח על פעילותן של שלוחות בנקים ישראליים בחו"ל.
משרד התרבות והספורט – ניהול התאטרון הלאומי הבימה
הנהלת התיאטרון לא עמדה במימוש מלוא היעדים שנקבעו בהסכמי ההבראה, כתנאי להזרמת עשרות מיליוני השקלים לסיוע והבראה לתיאטרון במהלך השנים. משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את התנהלותו של התיאטרון בראשות מנכ"לית התיאטרון, גב' אודליה פרידמן, והחשב המלווה, רו"ח בועז גזית, בכך שלא ביצעו את מלוא סעיפי הסכם ההבראה. יש לראות בחומרה את התנהלותם גם בכך שלא נתנו עדיפות עליונה להעברת כספים שניגבו מעובדים לקופות עובדים (פנסיה, גמל והשתלמות), למס הכנסה ולביטוח הלאומי ולארגוני עובדים. אי-העברת הכספים במועד לגופים אלו הוגדרה בחוקים כעברה פלילית.