"זאת השואה של התימנים", אמרה מרגול ברדיו. איזה צירוף מקרים, חשבתי לעצמי, הנה אני כאן באוטו מקשיבה לסיפורים על ילדי תימן החטופים, בדרכי להילרית שלי, שגם להוריה ניצולי השואה נעלמה תינוקת. כן, יש לי הילרית, שהיא מתקשרת ומורה רוחנית. לא רק לסלבריטאיות התל-אביביות יש אחת כזאת, גם לי. לזו שלי קוראים ריקי מאור (לשעבר רוט) והיא אחותה הגדולה של הזמרת שלומית אהרון. כשהיו ילדות נולדה להן אחות שהן לא זכו לראות, כי כמה ימים אחרי הלידה התבשרה המשפחה שהתינוקת פשוט מתה. ושהשם אהרון לא יטעה אתכם, מדובר בפולנים. שם משפחתה המקורי של שלומית הוא דביניק. אהרון זה שם הבמה שבחרה לעצמה, בעידודה של נעמי שמר, כדי להנציח את אביה המנוח.

יום אחד פשוט הודיעו שהתינוקת נפטרה

לזושה (נעמי) ואהרון דביניק, זוג ניצולי שואה, ילידי פולין, נולדו שתי בנות, ריקי ושלומית. מגטו לודג' ואחרי כן מאושוויץ יצאה זושה, שחקנית תיאטרון יידיש וזמרת סופרן, עם שלל בעיות בריאות שליוו אותה כל ימי חייה. בין היתר, בעיות בכיס המרה, שלימים נכרת, ובעיות בכליות, שגרמו לכך שבשנותיה האחרונות נזקקה לדיאליזה. היא חלתה בסרטן המעי הגס, עברה ניתוח וניצלה, ובגיל מבוגר גם שברה את הירך, עברה ניתוח והמשיכה בחייה. והיו עוד שלל בעיות בריאות, שגרמו לכך שתתאשפז מדי פעם בבית החולים. אבל כשורדת אמיתית, שיכלה להם לנאצים, היא המשיכה הלאה וניצחה גם את הסטטיסטיקה, כשנפטרה לפני כחצי שנה בגיל 93, כשהיא משאירה אחריה נכדים ונינים. מן העולם הזה היא נפרדה מבלי שנפתרה תעלומת היעלמה של הילדה שנולדה לה כאן, בשנת 1961, בבית החולים הדסה בתל אביב.

החיים של בני הזוג דביניק, שעלו לארץ ב-1949, היו קשים. הם חיו בתל אביב בצל טראומת המלחמה, ממנה לא הצליח כנראה אבי המשפחה להתאושש. בהתחלה שוכנו בבית ערבי נטוש, בהמשך נדדו מדירה לדירה. המצב הכלכלי היה קשה וזושה לא הייתה בריאה. פתאום בגיל 38, היא נכנסה להריון לא מתוכנן. לבת שנולדה הם קראו עפרה אבל לא זכו לראות אותה, חיה או מתה. שלומית הייתה אז בת 11, וריקי שזוכרת את הפרטים, הייתה כבר בת 14. "אמא שלי ילדה בניתוח קיסרי", היא מספרת, "וזה היה מאוד משונה. אמרו לנו שהילדה בסדר, אבל לא נתנו לנו לראות אותה. לאמא שלי נתנו כל הזמן זריקות טשטוש, והיא הייתה בהכרה מעורפלת. הסבירו לנו שזה בגלל הניתוח. אחרי כמה ימים שכל הזמן שמענו שהילדה בסדר, פתאום אמרו שיש לה משהו בקיבה והיא סובלת מעצירות. נורא רציתי לראות אותה, ואמרו שאי אפשר. ואז יום אחד, אחרי שבוע, הודיעו לנו פתאום שנפטרה. גם את הגופה לא נתנו לנו לראות".

מכרו את התינוקת

עברו שנים, ריקי גילתה את יכולות התקשור שלה, והתחילה לראות תמונות מטרידות הקשורות לאחותה האבודה. בעיני רוחה היא ראתה את התינוקת נמכרת בעבור כסף לזוג חשוך ילדים בארץ אחרת. פה, אתם יכולים אולי לגחך קצת בעניין התקשור, וזה בהחלט עניינכם, אבל אני מאוד מרוצה מהיכולת הזאת של ריקי. כי חוץ מלקבל הכוונה ותובנות לגבי החיים עצמם, שהועילו לי מאוד במצבים קשים ובכלל, הצלחתי עכשיו בעזרת לחץ מתון גם לקבל תשובה מתוקשרת בנוגע לניירות הערך שלי, אותם שלפתי החוצה מתיקי ההשקעות היישר לעו"ש, רגע לפני שהמסכים האדימו, בעקבות יציאתה של בריטניה מהשוק האירופי. ולא, ריקי לא עוסקת בייעוץ כלכלי, רק רוחני-התפתחותי, אבל לי בתור קליינטית הייתה הפעם פרוטקציה.

ונחזור לעניין התינוקת הנעלמת. "הנושא הטריד מאוד אותי ואת שלומית, שגם היא הרגישה שמשהו פה מאוד לא בסדר", מספרת ריקי, "כשמתבגרים מסתכלים אחרת על דברים. התחלנו לחפש מסמכים, הוכחות, והכל היה פשוט הזוי. בתעודת הפטירה היו נתונים לא נכונים וגם לא היתה רשומה סיבת המוות. במסמכים שהשגנו מבית החולים, שכבר נהרס לפני שנים אבל אז עוד היה קיים, מצאנו כל מיני דברים תמוהים, כמו למשל מחיקות על גבי מחיקות, שאי אפשר היה להבין מה בכלל כתוב שם. בחברה קדישא אין שום רישום וגם אין קבר. אחרי שתקשרתי שהתינוקת נמכרה, ובגלל שזה כל כך אישי ורגשי מבחינתי, עלו בי ספקות והרגשתי שאני צריכה להתייעץ עם עוד מישהי כמוני. שלומית ואני הלכנו למתקשרת מוכרת, וגם היא ראתה שהיה כאן מעשה חטיפה תמורת כסף".

כבר יותר מ-30 שנה היא מתקשרת

ביכולות התקשור שלה נעזרת ריקי כבר יותר מ-30 שנה, בעבודתה עם אנשים אותם היא מנחה ומדריכה בעזרת כלים רוחניים. "מאז שאני זוכרת את עצמי ראיתי לא רק את הגוף הפיזי של בני האדם, אלא גם את האנרגיות שלהם", היא מספרת. "היה לי ברור שכולם רואים את זה, בדיוק כמוני. רק כשהתבגרתי הבנתי שזה לא כולם". בתחילת הדרך עבדה כטראנס-מדיום, כזאת שמאפשרת לישויות לדבר דרכה. היתה נכנסת לטראנס, מתעוררת ולא זוכרת מה אמרה. "אבל לימים הבנתי שהמצב הזה מזיק בריאותית, וגם לא ממש עוזר לכוון את האדם לייעוד שלו. פגשתי מדיומים שהיו כל הזמן חולים והפסקתי עם זה", היא מספרת. "היום אני מתקשרת במודע ונעזרת ביכולת הזאת לעזור לאנשים לערוך מסע לתוך עצמם, לראות את מקור הבעיות, לשנות דפוסי התנהגות אוטומטיים ולרפא את הזקוק לריפוי".

עכשיו כששוב נפתח פצע היעלמותם של התינוקות, היא מקווה שתוכל לאתר גם את אחותה, אותה ראתה בתקשור נמכרת לזוג בדרום אפריקה. "זה נעשה בגלל כסף, וראיתי בתקשור שבסיפור מעורבים רופא ואחות. היינו אז מאוד עניים. אמא שלי כבר היתה בת 38, שנחשב אז לגיל מאוד מבוגר לאמהות, היא גם לא היתה בריאה וסיפרה לצוות הרפואי שזה הריון לא מתוכנן, ככה שיכול להיות שהם גם חשבו כאילו הם עושים לנו בכלל טובה". ואיך אמא שלה, הגיבה לסיפור? "היא היתה חצויה מאוד בקשר לזה. מצד אחד סיפרה לנו כל מיני פרטים על דברים מוזרים ולא הגיוניים שקרו אחרי הלידה, ומצד שני היא רצתה להניח לזה, כפי שרצתה להניח לכל האובדן שהיה בחייה. כנראה כדי להגן על עצמה. אמא שלי היא שורדת שואה, שאיבדה את כל המשפחה שלה, ההדחקה הייתה בשבילה דרך לשרוד".

כבר לפני כמעט 50 שנה, ב-11.1.1967 יצא "העולם הזה" בכתבה על ילדי תימן שנמכרו לזוגות חשוכי ילדים באמריקה, תמורת 5,000 דולר לילד, הון של ממש באותם ימים. אם זה נכון, יש להניח שזו לכאורה הסיבה שבארץ התגלו כל כך מעט ילדים מאומצים, יחסית למספר התינוקות שנעלמו.