המחאה שפרצה ב 2011 הותירה אחריה ספקות ותהיות לגבי הצלחתה כתנועת מחאה עממית. מרבית השגייה אם לא כולם, נמחקו על ידי הממשלה, הטייקונים והפקידות . שניים מראשי המחאה התפקדו למפלגת העבודה ומצאו את מקומם בכנסת הנוכחית. תנועה עממית בשם "קול העם" מונהגת בידי פעילי מחאה מרכזיים, מאמינה שבעשור הקרוב היא תביא לשינוי מהותי. בשינוי יגיע מהציבור כולו, טוענים ראשיה. עמוס כהן, ממובילי התנועה הסביר למגפון את מהות השינוי ועיקרון חוכמת ההמונים עליו נשענת התנועה. היום (שלישי) יתכנסו פעילי "קול העם", בתל אביב בניסיון לכתוב את חזון התנועה. עמוס כהן וחבריו מזמינים את הציבור לבוא וליטול חלק בכתיבת החזון. לשיטתם ככל שירבו, כך ייטב.

"ממשלות ישראל בעשורים האחרונים ובעיקר בשנים האחרונות הזניחו את הנושאים החברתיים וגרמו לקיפוח מגזרים שלמים. העוני בישראל הולך ומעמיק, הפערים החברתיים שוברים שיאים, מערכת הבריאות מתנוונת, מערכת החינוך בצרות, על העתיד הפנסיוני של הדור הצעיר יש סימן שאלה גדול, מחירי הדיור בשמיים, זיהום סביבתי הולך וגדל והרשימה מתמשכת עוד ועוד. גם הסכסוך עם שכנינו "תקוע" ולא נעשה מאמץ רציני ואמתי לקדם את פתרונו", מסביר כהן, לדבריו "האבסורד הוא שבמרבית הנושאים הכלכליים/חברתיים  שהוזנחו על ידי הממשלה ישנה הסכמה רחבה בציבור, הן בקרב תומכי מפלגות הימין, הן בקרב תומכי מפלגות המרכז והן בקרב תומכי מפלגות השמאל, על הפתרונות הדרושים.  כולם מסכימים  שיש לפתור את בעיית העוני, לצמצם פערים חברתיים וכו' וכו'. גם המפלגות, מי יותר ומי פחות מתהדרות במצע ובהכרזות חברתיות".

מדוע רצונו של הציבור הרחב לשנות את המציאות הכלכלית/חברתית לא מתממש?  או בשפה אחרת – מי בעצם מחליט במדינה הזו, מה הם שיקוליו, מהם האינטרסים שלו ומגבלותיו?

"חברי הכנסת מוגבלים בהסכמים קואליציוניים ובמשמעת מפלגתית אך מעבר לכך, השיקולים שלהם נגועים באינטרסים זרים – הם נתונים ללחצים של קבוצות אינטרסנטיות ושל בעלי הון וכמובן יש להם שיקולים אישיים – מה יסייע להם להיבחר לכנסת הבאה".
"נוסיף לכך את העובדה שקולו של הציבור שנציגיו נמצאים באופוזיציה לא נלקח בחשבון בשיקולי מנהיגי מפלגות הקואליציה והרי לכם הסבר לחוסר התפקוד של הממשלות והכנסת בפתרון בעיות היסוד של מדינת ישראל. מה שמונע התקדמות ופתרון הכשלים החברתיים והכלכליים הוא המבנה הריכוזי והלא דמוקרטי של המפלגות.  מנהיגי המפלגות (ורשויות מקומיות) לאחר שנבחרו, עושים ככל העולה על רוחם ומועלים באמון וברצון הציבור".

"ציבור רחב מאס בדמוקרטיה הישראלית ולא נותן עוד אמון בנבחרים ובממשלתה, הוא מאס בפוליטיקאים מושחתים שמגיעים לבתי סוהר או שתיקיהם נסגרים מחוסר הוכחות, הוא מאס בקרבות הסכינים בין חברי המפלגות שהפכו לנורמה מקובלת, הוא מאס בראשי רשויות ופקידים בכירים שמועלים בתפקידם.

תיקון יסודי של הדמוקרטיה הישראלית אפשרי אם המפלגות יתחילו להתנהל בדמוקרטיה אמתית, וחבריהם לא יסתפקו בבחירת נציגים כל מספר שנים. אם המפלגות יתנהלו בדמוקרטית אמתית בה קולם של חברי המפלגה יקבע את עמדת המפלגה בנושאים השונים, המחדלים האלו ייעלמו, כי הציבור יודע בדיוק מה טוב לו ולא יתן למנהיגים המונעים משיקולים זרים לקבל החלטות אשר נוגדות את האינטרס של העם".

על בסיס הנחות אלה הולכת ומתגבשת "קול העם"?

"קול העם היא תנועה אקטיביסטית פוליטית בהתהוות, שהוקמה על ידי "בוגרי המחאה החברתית" ופעילים חברתיים ומתכוונת להקים בעתיד מפלגה. העיקרון המרכזי המנחה את התנועה הוא התנהלות בדמוקרטיה ישירה (ד"י). משמעות ההתנהלות בד"י היא שכל חברי התנועה הם שותפים אמתיים בהתנהלות התנועה, לא רק בבחירת נציגים והנהלה אחת למספר שנים אלא בחיי היומיום, כל ימות השנה.  שיתוף כל חברי התנועה מבוצע בעזרת תוכנה לניהול דיונים והצבעות בשם דליב  (Delib) אשר פותחה על ידי צוות מתנדבים חברי התנועה. 
קול העם שומרת על כללים שימנעו ריכוז כוח בידי מספר מצומצם של חברים, כולל רוטציה בתפקידים והתנהלות בצורה דמוקרטית ובשקיפות מירבית. בצוותים בהם דנים פעילי התנועה בנושאים השונים מקפידים על כך שכל דיון יונחה על ידי חבר אחר ושלכל משתתף תינתן האפשרות והזמן להביע את דעתו.  כל ההחלטות העקרוניות של הצוותים מובאות לאישור "האספה הכללית" בה משתתפים כל חברי התנועה. קול העם מאמינה שהמודל החדש לפיו היא פועלת יביא גם מפלגות אחרות לעבור להתנהלות דמוקרטית כי הציבור יבין שאפשר גם אחרת, שהוא לא חייב לתת יד חופשית למנהיגי המפלגה ויכול להשפיע כל ימות השנה.

כהם מסכם: "ברור שזה לא יהיה קל ופשוט, הממסד הפוליטי יתנגד לוותר על כוחו לטובת הציבור הרחב. ימצאו הסברים רבים, מלומדים יותר ופחות, מדוע השיטה הנוכחית עדיפה, אבל השנים הבאות יביאו לשינוי המודל הדמוקרטי. הציבור ידרוש לקבל לידיו יותר כוח ולא להסתפק בבחירת נציגים."