בן ישי חי וקיים – עדות לקיומה של ממלכת דוד בעמק האלה

תערוכה חדשה במוזיאון ארצות המקרא חושפת לראשונה בפני הציבור הרחב ממצאים ייחודיים מתקופת ראשית המלוכה בישראל, ושופכת אור על שאלות רבות שמסעירות את עולם הארכיאולוגיה. התערוכה תיפתח ב- 6 בספטמבר.

Print Friendly

חירבת קיאפה,מבט לעמק האלה (צילום: דן בר-דוב)

"ודוד יפה עיניים

הוא רועה בשושנים

ודוד יפה עיניים

הוא רועה בשושנים

היכה שאול באלפיו

ודוד ברבבותיו

בן ישי חי וקיים

בן ישי חי וקיים."

אתם יכולים להצטרף לשירה ,אבל האם בן ישי אכן חי וקיים? האם הקרב בין דוד וגליית אכן התקיים במציאות , מעבר לסיפור המקראי? האם בכלל הייתה מלכות דוד?  העיר מסתורית בעלת שני שערים שהתגלתה בחירבת קיאפה שבעמק האלה והתקיימה לפני 3,000 שנה מספקת כמה תשובות אך כנראה עוד יותר שאלות. מי היו תושביה של העיר – כנענים, פלישתים או נתיניו של דוד המלך? האם זו העיר המקראית "שעריים" מסיפור דוד וגוליית? תערוכה חדשה במוזיאון ארצות המקרא חושפת לראשונה בפני הציבור הרחב ממצאים ייחודיים מתקופת ראשית המלוכה בישראל, ושופכת אור על שאלות רבות שמסעירות את עולם הארכיאולוגיה.

חירבת קיאפה,מבט לעמק האלה (צילום: דן בר-דוב)

התערוכה "בין דוד לגוליית – חידת קיאפה" שתפתח ב-6 בספטמבר במוזיאון ארצות המקרא בירושלים, תחשוף לראשונה לציבור ממצאים מאתר ארכיאולוגי מסתורי שנחשף לפני שנים בודדות בעמק האלה. האתר, "חירבת קיאפה", שוכן בסמוך למקום בו התרחש הקרב המפורסם בין הרועה הצעיר דוד  לגוליית הענק המיתולוגי. עד היום קרב דוד וגוליית הוא אחד הסיפורים הידועים ביותר ששרדו מהעולם העתיק, ועתה יוכלו כולם להתוודע לעיר המבוצרת בת ה-3000 שנה שייתכן שהיא היא שעריים המקראית מהסיפור המפורסם.

לראשונה יוצגו לציבור: כתובת מסקרנת, שלהערכת מומחים רבים הינה הכתובת העברית הקדומה ביותר שהתגלתה ובה המילים "עבוד את", "מלך", "שופט", "אל תעש" ועוד. בנוסף, דגמי מקדשים יוצאי דופן שנמצאו בתוך חדרי פולחן וביניהם דגם מקדש מפואר עשוי אבן מגולף בעיטורים אדריכליים  אותם אפשר לקשור לתיאור בית המקדש והארמון שבנה שלמה המלך בירושלים. כמו כן, יוצגו בתערוכה מבני פולחן שונים, כלי נשק וכלי עבודה ועדויות לחיי היומיום של תושבי המקום ושחזורים אדריכליים מרהיבים  של מראה העיר בשיא ימי פריחתה.

פרופסור יוסי גרפינקל שניהל את החפירות בחירבת קיאפה (צילום: דן בר-דוב)

על סמך תיארוך פחמן 14 של גלעיני זיתים מפוחמים שהתגלו בחפירות, התברר כי העיר התקיימה בסוף המאה ה-11 וראשית המאה ה-10 לפנה"ס, התקופה אליה מייחסים את ראשית המלוכה בישראל. עובדה זו עוררה ויכוח סוער בין טובי הארכיאולוגים וההיסטוריונים ברחבי העולם. במשך שבע עונות, משנת 2007 עד 2013, חפרה באתר משלחת מטעם המכון לארכיאולוגיה של האוניברסיטה העברית בירושלים בהנהלת פרופסור יוסי גרפינקל, סער גנור מרשות העתיקות ופרופסור מייקל הייזל מהאוניברסיטה האדוונטיסטית הדרומית בטנסי. החופרים באתר גילו עיר מתוכננת, מוקפת בחומה איתנה הכוללת שני שערים, גילוי אשר הביא אותם לזהות את העיר עם "שעריים" המקראית מסיפור הקרב בין דוד לגוליית. העיר שכנה בין שוכה לעזקה בלב אזור העימות בין פלשת ליהודה, והוצע להבין את הקמתה במסגרת תהליך התפשטותה של ממלכת דוד מערבה, אל מול הפלשתים. העיר המסתורית התקיימה במשך כמה עשרות שנים עד שנחרבה וננטשה בנסיבות עלומות.

חירבת קיאפה (צילום: דן בר-דוב)

בין קירות המבנים, למרגלות חומות העיר ובין ממצאי התערוכה, מסתתרות תעלומות ושאלות המסעירות את מוחם של הארכיאולוגים וההיסטוריונים בארץ ובעולם. מי היו תושביה של אותה עיר ללא שם אשר נטשו אותה מבלי שוב? האם היו הם כנענים, פלישתים או שמא היו אלה נתיניו של דוד המלך בימיה הראשונים של ממלכתו? האם אכן ניתן לזהות את העיר בעלת שני השערים – האחד פונה לירושלים והשני לפלשת – עם שעריים המקראית? ועוד מגוון תהיות העולות מן הממצאים. בתערוכה יוצגו שרידי העיר, שעריה, בתיה ושלל הממצאים יוצאי הדופן שינסו לענות על שאלות אלו דרך סיור חוויתי בגלריות, שיאפשר למבקרים להיחשף לעיר המרגשת. הסיור ילווה בהדמיות שהוכנו במיוחד עבור התערוכה, יצירה מוזיקלית מקורית מאת האמנית הבינלאומית ראלי מרגלית בהשראת האתר הארכיאולוגי והדמיה הממחישה עבור המבקר כיצד נראתה העיר בשיא ימי תפארתה. בנוסף, יוקרן סרט קצר על הקשר בין דגם המקדש שהתגלה בחירבת קיאפה לבין בית המקדש הראשון שנבנה על ידי שלמה המלך.

דגם של בית בחירבת קיאפה בתערוכה (צילום: דן בר-דוב)

העיר המבוצרת והמתוכננת מלמדת על קיומה של ממלכה חזקה ומאורגנת ביהודה כבר בראשית המאה ה-10 לפנה"ס והממצאים שהתגלו באתר מחלישים את הטענה כי מדובר בעיר פלישתית. בין עשרות אלפי עצמות בעלי החיים שהתגלו בעיר לא נמצאו עצמות חזיר, המופיעות באחוזים ניכרים בערים פלישתיות. נוסף על כך, בהשוואה לאתרים פלישתיים, כמו אשקלון ואשדוד, מספרם של כלי החרס מטיפוס פלישתי באתר נמוך ביותר. פרופ' יוסי גרפינקל, מנהל החפירה בחירבת קיאפה, סבור כי הממצאים באתר מלמדים שהעיר נבנתה ביוזמת דוד המלך, ואפשר לזהותה עם שעריים המקראית, הנזכרת בסיפור הקרב בין דוד לגוליית.

כתובת על גבי כד שהתגלה בחפירות (צילום: דן בר-דוב)

אביזר פולחני בדגם בית מקדש שהתגלה בחפירות (צילום: דן בר-דוב)

חורבן העיר היה בוודאי טרגדיה גדולה בזמנו, אולם הוא הקפיא בזמן את שגרת החיים של תושביה וכך, לאחר 3000 שנה, אפשר ללמוד באופן בלתי אמצעי על חיי התושבים,  הישגי הבנייה שלהם, מנהגי הפולחן ואולי גם על המנהל, בעיר שהשתייכה לישות פוליטית חזקה ומאורגנת. בנוסף, תוצג בתערוכה כתובת תל דן – כתובת בשפה הארמית המזכירה את ממלכת יהודה בכינוי "בית דוד", העדות החוץ מקראית היחידה כיום לקיומו של דוד המלך. הכתובת מתוארכת למאה ה-9 לפנה"ס הוצבה בשער העיר העתיקה דן שבעמק החולה.

קנקנים שונים שהתגלו בחירבת קיאפה (צילום: דן בר-דוב)

אמנדה וייס, מנכ"לית מוזיאון ארצות המקרא: "התערוכה מעניקה לציבור הרחב הזדמנות להיחשף לממצאים המסעירים שהפכו את קיאפה למפתח בהבנת התהליכים ההיסטוריים והחברתיים שהתרחשו בזמן ראשית המלוכה בישראל. פעם ראשונה בעולם שיש תערוכה על החיים בימי דוד המלך. המבקרים יפסעו אל תוך עולם שהיה ואיננו עוד ויזכו לראות עדות היסטורית מרגשת על חיי היומיום של התושבים שחיו על קו התפר בין יהודה לפלשת. אנו חשים התרגשות עצומה להיות בעלי הזכות הגדולה להציג את התגליות ולחשוף את התמונה ההיסטורית הגדולה מתקופה כה משמעותית שמעט ידוע עליה. המחשבה כי כאן בעמק האלה גילינו את צעדיו של דוד המלך מסעירה את מוחם של טובי החוקרים ברחבי העולם וכעת יש לכל אדם הזדמנות לעבור מסע בזמן 3000 שנה אחורה" .

Print Friendly
פוסט זה פורסם בקטגוריה תרבות, עם התגים , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.