★★★★★

"פילוקטטס" היא הצגה על הקלות הבלתי נסבלת של הסבל האנושי, על שנאה שמניעה את העולם, על שלטון מושחת שמבוסס על שקרים, על רמיסת ערכים לטובת אינטרס מדיני ועל שליט שעושה הכל, כולל הכל, כדי לשרוד על כסאו. כלומר, אין בכלל קשר למציאות של ימינו כפי שנאמר בציניות בתחילת ההצגה.

המחזאי הגרמני היינר מולר כתב דרמה פוליטית חתרנית ומדממת, שמבוססת על סיפור ממלחמת טרויה – רק כדי להראות לנו שהרבה לא השתנה מאז. מולר טוען, שגם מלחמה צודקת היא עסק מלוכלך, ואין דבר כזה "טוהר הנשק".

הבעיה הגדולה של ההצגה בחאן, שהיא נשארת, ברובה, ברמה התיאורטית או האינטלקטואלית ולא מצליחה לתת מכה בבטן ולייצר דרמה מרגשת ומטלטלת על הבמה. ולכן נותרת מרוחקת על הבמה. כדי להדגים זאת – דברי ההסבר לפני ההצגה של הבמאי והמתרגם אבישי מילשטיין היו יותר מעניינים, ובעיקר אמינים מהסצנות המבויימות בהצגה.

ובכל זאת אי אפשר להתעלם מעבודתם של שלושת השחקנים ובראשם נמרוד ברגמן, שמגלם את הגיבור המיוסר פילוקטסס. ברגמן מציג, ברגעיו הטובים, משחק כמעט הירואי. ניר רון, בתפקיד אודיסאוס החלקלק, טוב יותר בקטעים שבהם אינו מדקלם את הטקסט. אריאל וולף, בתפקיד נאופטולמוס, עושה תפקיד מעניין ורגיש. "פילוקטטס" היא הצגה מעוררת השראה ומאתגרת, אבל לא סוחפת.