היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, ופרקליט המדינה, שי ניצן, החליטו הבוקר (שני)  כי יש תשתית ראייתית מספקת להעמיד לדין את השר לשעבר סטס מיסז'ניקוב, סגנית השר לשעבר פאינה קירשנבאום, ובכירים בגופים ציבוריים נוספים, בגין עבירות שחיתות, ועל כן הם יוזמנו לשימוע. זאת, בהתאם לחוות דעת דעתו של מנהל המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, דן אלדד, וצוות הפרקליטים שליווה את החקירה.
בהמשך להחלטה זו הודיעה המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה הודיעה היום לבאי כוחם של 16 חשודים בפרשה 242, כי נשקלת העמדתם לדין בגין עבירות שונות – כל אחד לפי חלקו, וזאת בכפוף לשימוע שייערך להם, ככל שיחפצו בכך. פרשה זו חשפה מעשי שוחד, מרמה, בקרב  בכירי מפלגת ישראל ביתנו ומקורבים להם בארגונים ציבוריים ורשויות.
בשלב זה יזומנו לשימוע:
שר התיירות לשעבר סטס מיסז'ניקוב – חשוד בעבירות של שוחד, מרמה והפרת אמונים, החזקה ושימוש בסם מסוכן ושיבוש מהלכי משפט.

סגנית שר הפנים לשעבר פאינה קירשנבאום ומזכ"לית מפלגת ישראל ביתנו לשעבר – חשודה בעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים, הלבנת הון ועבירות מס.

דוד גודובסקי, מנהל אגף הארגון של מפלגת ישראל ביתנו – חשוד בעבירות של שוחד, הלבנת הון, קשירת קשר, סחיטה באיומים, והתחמקות במזיד מתשלום מס.

רמי כהן, מנכ"ל משרד החקלאות לשעבר – חשוד בעבירות של שוחד, קבלת דבר במרמה, זיוף, רישום כוזב במסמכי תאגיד ושיבוש מהלכי משפט.

דב ליטבינוף, ראש המועצה האזורית תמר – חשוד בעבירות של שוחד ומרמה והפרת אמונים.

ישראל יהושע, לוביסט – חשוד בעבירות של שוחד, קבלת דבר במרמה, הלבנת הון והתחמקות במזיד מתשלום מס.

מתן דהן, יו"ר עמותת איילים – חשוד בעבירות של שוחד והלבנת הון.

דני גליקסברג, סגן יו"ר עמותת איילים – חשוד בעבירות של שוחד והלבנת הון.

אפי פלס, גזבר המועצה האזורית מטה בנימין – חשוד בעבירות של שוחד ומרמה והפרת אמונים.

טלי קידר – עובדת בחברה להגנות ים המלח, ולשעבר ראש מטה השר במשרדי התיירות והחקלאות – חשודה בעבירות שוחד.

רונן משה, יועץ תקשורת – חשוד בעבירות שוחד והלבנת הון.

ויקטוריה רבין, לשעבר עוזרת פרלמנטרית של סגנית השר קירשנבאום – חשודה בעבירות שיבוש מהלכי משפט והשמדת ראיה.

אלכס גולדשטיין, בעלי חברת izrus המנהלת אתר אינטרנט ישראלי בשפה הרוסית – חשוד בעבירות שוחד והלבנת הון.

בתיה כהן, רעייתו של רמי כהן –  חשודה בעבירות זיוף, רישום כוזב במסמכי תאגיד ושיבוש מהלכי משפט.

אירנה וולדברג, מנכ"לית התאחדות היזמים – חשודה בעבירות שוחד.

בלה גולדנברג, עובדת הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול – חשודה בעבירות של מרמה והפרת אמונים.
בפרקליטות מדגישים כי אין בכך סוף פסיק וכי טרם התקבלו החלטות ביחס לכל החשודים שנחקרו בפרשה.

עו"ד יובל ששון ממשרד מיתר, ליקוורניק, גבע, לשם, טל ושות' המייצג את סטס מיסז'ניקוב הגיב להודעת הפרקליטות ואמר: "טיוטת כתב האישום מגלה כי מעצרו של מר מיסז'ניקוב בדצמבר 2014 במסגרת פרשת "ישראל ביתנו" היה מעצר שווא, שככל הנראה כל מטרתו היה משיכת כותרות. הטיוטה אינה כוללת ולו אישום אחד הנוגע לאותה פרשה. מדובר במיחזור של טענות שנבדקו לפני שנים על ידי מבקר המדינה וקיבלו מענה מפורט וענייני. לכך הוסיפו אישום שלא ניתן אלא לכנותו כניסיון אחרון, נואש וזדוני להשחיר את פני מרשי. אישום אשר אנו בטוחים כי ייעלם כלעומת שבא. אנו בטוחים כי בשימוע נמצא אוזן קשבת בפרקליטות וכי יעלה בידינו להפריך את הטענות אחת לאחת כמו גם את סיפורי הבדים שנטווה כנגד מרשי."

כתבי החשדות

כתבי החשדות שיגובשו לכתבי אישום מתארים את התנהלותם ומעשיהם הפליליים לכאורה של החשודים השונים בפרשיות השונות. הרעיון המרכזי, או "השיטה" העוברת כחוט השני במירב הפרשיות שנחקרו, הוא שעבור הקצאת תקציבי מדינה לרשויות ולגורמים שונים, נדרשו הגורמים המתוקצבים לתת שוחד לעובדי ציבור, אנשי מפלגת "ישראל ביתנו", שפעלו להקצאת התקציבים. הגורמים המתוקצבים, בין אם היו אלה רשויות מקומיות, הרשות למלחמה בסמים, עמותת עזרא, עמותת איילים וגופי ציבור אחרים, נדרשו להקצות סכום שנקבע, בהתייחס לסך התקציב שהועבר אליהם – שיוקצה לצרכים שהגדירו אנשי המפלגה: בין אם היה מדובר ברכישת שירותים עבור פעילות מפלגתית ובין אם היה מדובר בהעסקה, אמתית או פיקטיבית, של מקורבים למפלגה ע"י הרשויות המתוקצבות. חלק מהתקצוב הוקדש למימון נסיעות פרטיות של סגנית השר קירשנבאום ובני משפחתה, וחלק מהתקציב הוקדש למימון רכישת מכשירי חשמל וציוד אלקטרוני, שנקנו ע"י הגוף המתוקצב ונתפסו בביתה של סגנית השר קירשנבאום.

קירשנבאום חשודה בביצוע עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים, הלבנת הון ועבירות מס. קירשנבאום שימשה בתקופה הרלוונטית בתפקיד סגנית שר הפנים וחברת כנסת מטעם מפלגת ישראל ביתנו. כחלק מתפקידה במפלגת ישראל ביתנו הייתה קירשנבאום אחראית על חלוקת "הכספים הקואליציוניים" של המפלגה, עשרות מיליוני שקלים שמקורם בתקציב המדינה, ובתקופה הרלוונטית הוקצו מכוח הסכמים קואליציוניים לשליטת המפלגה. על פי החשד, קירשנבאום קיבלה טובות הנאה עבורה, באופן אישי, עבור מפלגת ישראל ביתנו ועבור מקורביה ובתמורה העבירה כספים מתוך הכספים הקואליציוניים לגופים שונים. בין היתר חשודה קירשנבאום כי בדרך זו קיבלה שוחד מהחברה לפיתוח השומרון, מעמותת איילים, מהמועצה המקומית מטה בנימין, מעמותת עזרא, ומהרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול.

טובות ההנאה ניתנו, בין היתר, בדרך של תשלום מזומן לקירשנבאום, העברות כספים לטובת עסק שהקימה, העסקת בני משפחתה, קבלת מחשבים, טלפונים סלולאריים ומכשירי חשמל יקרים אחרים, תשלום עבור טיסות לחו"ל ומלונות עבורה ועבור בני משפחתה. בנוסף הועברו על פי בקשתם של קירשנבאום ומעורבים נוספים טובות הנאה בדרך של מימון הסעות לפעילי מפלגת ישראל ביתנו, העסקתם של פעילי המפלגה בשכר חודשי, העברת כספים למקורבי המפלגה ומימון סקר עבור המפלגה.

השר לשעבר סטס מיסז'ניקוב חשוד בביצוע עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים, החזקה ושימוש בסם מסוכן ושיבוש מהלכי משפט. על פי החשד, בעת שכיהן בתפקיד שר התיירות, העביר מיסז'ניקוב תקציב של מיליון שקלים לטובת פסטיבל הסטודנטים באילת, ובמקביל ביקש ממארגני הפסטיבל כי יעסיקו את בת זוגו. מארגני הפסטיבל, אשר חפצו בסיוע משרד התיירות, העסיקו את בת זוגו של השר ושילמו לה עשרות אלפי שקלים. בנוסף, חשוד מיסזניקוב כי במספר מקרים בעת ששימש בתפקיד שר התיירות במהלך אירועים רשמיים בארץ ובחו"ל, שלח את אחד מיועציו לרכוש עבורו סם מסוג קוקאין ואף השתמש בסם במהלך אותם אירועים.

הפרשה

הפרשה שזכתה לכינוי פרשה 242  הודגשה על ידי הפרקליטות כאחת מחקירות השחיתות הציבורית הגדולות שנחשפו בישראל, הן מבחינת מורכבות ותחכום השיטה והמעשים, והן מבחינת היקף הפעילות ומספר המעורבים. מדובר למעשה במספר רב של פרשות שחיתות שונות, אשר נחשפו במסגרת החקירה, שביניהן קיים חוט מקשר המצביע על שיטה מאורגנת ושיטתית לביצוע העבירות. העבירות המיוחסות לחשודים נעברו בין השנים 2009 עד 2014, כאשר חלק מהעבירות הופסקו רק לאחר שחקירת המשטרה הפכה גלויה.

החקירה הגלויה בפרשה החלה ביום 24.12.14 באישורו של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר ונוהלה במשטרת ישראל, תחת פיקוחו של ראש אגף החקירות המודיעין, ניצב מני יצחקי, ויחידת יהלו"ם של רשות המיסים.

חומר החקירה, שהינו רחב היקף ביותר, הועבר לפרקליטות בסוף חודש אוקטובר 2015. תוך כדי לימוד החומר על ידי הפרקליטות, ובהמשך לישיבות שהתקיימו בנושא בפני פרקליט המדינה והיועץ המשפטי לממשלה, בוצעו השלמות חקירה, ובשבועיים האחרונים סיימה יחידת החקירות לבצע את כל פעולות החקירה הנוספות שנדרשו, וצוות הפרקליטים המטפל בתיק העביר את המלצותיו ואת כתבי החשדות לאישור פרקליט המדינה והיועץ המשפטי לממשלה.

 החקירה חשפה חשדות לכאורה לשורה של פרשיות שוחד, קבלת דבר במרמה, הפרת אמונים, הלבנת הון ועבירות מס. כאמור, מדובר במספר רב של פרשות, חלקן נפרדות זו מזו וחלקן משולבות זו בזו. הפרשיות מקיפות עשרות חשודים אשר נחקרו באזהרה. ביחס לחלק מהחשודים הוחלט כעת על הגשת כתב אישום נגדם בכפוף לשימוע, בשעה שלגבי חלק אחר טרם התקבלה החלטה. לגבי חלק מהחשודים הוחלט שאין מקום להגשת כתבי אישום והודעות בנדון ישלחו אליהם בקרוב.

 במהלך ליווי החקירה זיהתה הפרקליטות מספר תופעות שחיתות חמורה, שחזרו על עצמן באופן שיטתי והתבהרו כדרך ניהול מעשי השחיתות בתוך מסגרת העברות הכספים הקואליציוניים וחלוקת תקציבי המדינה. בעקבות ממצאים אלה הורה מנדלבליט להטיל על מחלקות הייעוץ והחקיקה שתחתיו, לפעול לשינוי ההסדרה, הכללים וההנחיות המנהליות, באופן שיצמצם את הסיכון להישנות מקרים דומים בעתיד, וזאת במקביל לניהול החקירה הפלילית. יצוין כי את החקירה הזו הוביל תנ"צ אפרים ברכה ששם קץ לחייו בנסיבות אחרות.