הקרב על המים – קומבינת שטייניץ, דרעי והאוצר

הבוקר מפגינים החקלאים כנגד הכוונה להפקיע מידיהם את תאגידי המים שהקימו על חשבונם ולהעבירם לידי מקורות. האוצר – המתווה בא לתת הוזלה בת 7 אחוז על מחירי המים. החקלאים: לא על גבנו – המהלך בא לספק את דרישת שר הפנים מנהיג ש"ס שהבטיח מע"מ אפס על המים. במקורות יש נחת – הריכוזיות חוזרת לידיהם

Print Friendly

בעוד המדינה סוערת ועוסקת במתן פיצויים בסכומי עתק למפוני עמונה שעברו על החוק , התיישבו על קרקעות פרטיות, וסירבו להיענות לצו בית משפט, מגיע היום לוועדה המשותפת פנים-כלכלה הצעת תיקון חוק מס' 27 לחוק המים. את המגזר החקלאי ההצעה החרידה, קוממה והרגיזה וזאת בלשון המעטה.
הבוקר יצאו חקלאי השפלה, והצפון בעיקר להפגנה מול הכנסת בניסיון לעצור את התיקון לחוק המים שיוגש היום לוועדה.

על גב החקלאים – קומבינה של האוצר ומשרד התשתיות לפתרון הסכמי דרעי נתניהו

לידתו של תיקון 27 לחוק המים היא בהסכמים קואליציוניים בין רה"מ נתניהו לשר אריה דרעי, בהם נקבע כי הממשלה תאשר פטור ממע"מ לתחבורה הציבורית ומשק המים. הדרג המקצועי באוצר התנגד נחרצות למתן הפטור ופעל למציאת חלופות לצורך הוזלת התעריפים בגובה המע"מ. בתחבורה – נקבע סבסוד של כ-650 מיליון ₪  בשנה לצורך הוזלת התעריפים בכ-17%.
במשק המים נמצא לשמחת האוצר מנגנון אחר והוא תיקון 27 לחוק המים – תיקון אשר עתיד להוזיל את תעריפי המים בכ-7%בלבד, אלא שההוזלה הזו תעשה על גבם של החקלאים.
לדברי המגזר החקלאי בעוד שהורדה כזו ניתן היה להשיג באמצעות שינוי מינורי בנוסח החוק הקיים, קמו משרד האוצר ומשרד התשתיות האנרגיה והמים ורקחו תיקון שמהווה למעשה שינוי מבני מהותי במשק המים הישראלי: העברת פעילות מפעלי הפקת המים הפרטיים והיעילים מבעליהם הנוכחיים, החקלאים, לידי חברת מקורות.

צילום: דוברות איגוד עובדי המים

צילום: דוברות איגוד עובדי המים

המדינה מלאימה נכסים

בפועל, מדובר בצעד שהמניע שלו שהוא לא פחות מהלאמת הנכסים לצורך שימוש ציבורי: תשתיות הפקת המים של החקלאים הינן נכסים פרטיים שהוקמו ונבנו, ברישיון המדינה ובעידודה, לאורך עשרות שנים בהשקעות עתק של החקלאים.
יתרה מכך, המדינה עצמה היא שהחליטה בעבר שאין באפשרותה, או ברצונה, להשקיע ולהניח תשתיות שאיבה והולכה לישובים מרוחקים, בעיקר בצפון הארץ ובמרכזה והעבירה את הסמכויות בתחום זה לידי החקלאים.
כך ניתנו רישיונות ההפקה להפקת מים שפירים, המתחדשים כל הזמן וכך, לפני עשרות שנים, הוקמו, הונחו ותוחזקו התשתיות של שאיבת והובלת המים לחקלאות, כאשר המימון, המוערך במאות מיליוני שקלים ואף למעלה מכך, מגיע כולו מכיסם הפרטי של החקלאים, ללא סיוע והשתתפות של המדינה.
רק לשם השוואה – עם הקמת תאגידי המים, כאשר נמסרו תשתיות ונכסי המים של הרשויות המקומיות לידי התאגידים, הועברו לידי הרשויות המקומיות מהמדינה פיצויים בהיקף של כ- 4 מיליארד שקלים.

לעומת מדיניות נתניהו לעידוד הפרטה  התיקון יחזיר ריכוזיות לידי מקורות

כעת מבקשת המדינה, בניגוד מוחלט למדיניות הממשלה המוצהרת, המעודדת תחרות והפרטה בכל תחומי המשק, לחסל את התחרות היעילה והזולה ביותר במשק המים ולהעביר אותה לפיקוח של מונופול 'מקורות', דבר המהווה ניגוד עניינים מוחלט, שכן 'מקורות' היא מפיקה וספקית מים בעצמה ולכן לא יעלה על הדעת שהיא תהיה זו המפקחת על פעילותם של מפיקי וספקי המים המתחרים בה.

יתרה מכך – קיים חשש כי מאחורי תיקון 27 לחוק המים עומדת למעשה חברת 'מקורות' עצמה, שתזכה להגדלה משמעותית של נפח פעילותה ובכך תבסס באופן מוחלט את המונופול שלה במשק המים הישראלי.
בחודשים האחרונים מפעילה 'מקורות' לובי אינטנסיבי הן בכנסת והן בקרב חלק מהחקלאים, על מנת להבטיח את העברת התיקון לחוק, תוך שלילת כל החלופות המוצעות ע"י נציגי החקלאים.

תגובות החקלאים:

מתן רז - בירן

מתן רז - בירן

מתן רז-בירן, מנהל תחום המים בהתאחדות חקלאי ישראל: "לאחרונה הניחו התאחדות חקלאי ישראל ופורום אגודות וספקי המים בפני משרד האוצר תכנית חלופית להסדרה ארוכת טווח של מחירי המים לחקלאות, המבוססת על 'אמבטיות' מחירים אזוריות המביאות לידי ביטוי את כל סל מקורות המים המאפיין את האזור ובכלל זה גם מי הקולחים והשפד"ן, כאשר מדרג המחירים בין סוגי המים יהיה בר-קיימא, בעל הגיון כלכלי ויעודד שימוש בכלל סוגי המים.
לצערנו, משרד האוצר דוחה את כל הפתרונות המוצעים ומתעקש לקדם את תיקון החוק שיביא בסופו של דבר לעליית מחירי המים לחקלאות וכתוצאה מכך לעלייה במחירי התוצרת החקלאית וביוקר המחיה. למעשה, תיקון החוק הינו מתווה ש'אינו מחזיק מים' שכן הוא מציע מודל המתבסס על נתונים שגויים -   תיקון החוק מוחק את פרק 4 בחוק המים ובכך מבטל לחלוטין את מנגנון היטלי ההפקה הקיימים כיום. במקומם של היטלי ההפקה מעמיד תיקון החוק מנגנון כלכלי של מכירת המים לחברת 'מקורות' ורכישתם בחזרה ממנה. הפער בין עלות המכירה לעלות הרכישה אמור לצבור כספים לחברת 'מקורות' על מנת לסבסד את עלויותיה. המתווה אינו לוקח בחשבון את העובדה שמהלך כזה ייקר את המים שמספקות אגודות המים לחקלאות ויהפוך אותם לבלתי כדאיים, דבר שיביא לכך שהחקלאים למעשה יפסיקו לצרוך את המים האלה ואגודות המים תפסקנה להתקיים. במצב זה, התשתית המימונית לתיקון החוק למעשה קורסת אל תוך עצמה".

רן בין נון

רן בין נון

רן בן נון, מנכ"ל אגודת אפיקי מים בעמק המעיינות: "תיקון 27 לחוק המים נועד להציל את 'מקורות' ולא לסייע לצרכני המים או לחקלאים. לאורך השנים הפסיקה 'מקורות' להיות חברה מבצעת של פרוייקטים והפכה להיות חברה מנהלת. אנחנו עובדים מולם בשטח ורואים איך חלק גדול מאוד מהעבודה מועבר לקבלני משנה, החל מרמת התכנון ועד לביצוע והפיקוח. זאת למרות של'מקורות' עצמה יש את כוח האדם המקצועי והמיומן לבצע את הפרויקטים בעצמה. התוצאה של זה היא, כמובן,  ניפוח העלויות בעשרות אם לא במאות אחוזים, שמשתקף אחר כך במחיר המים של כולנו – החקלאים והצרכנים הפרטיים.
לא ברור לי מדוע המדינה, שיודעת להכניס מתחרים לשוק כאשר מדובר בחשמל, בתחבורה הציבורית או בנמלים, נמנעת בכל דרך מלעשות זאת במשק המים ופועלת לחיזוק המונופול של 'מקורות', תוך שהיא הלכה למעשה מחסלת את המתחרים היעילים יותר – אגודות וספקי המים הפרטיים של החקלאים".

יועד לודר

יועד לודר

יועד לודר, ראש מטה המאבק על המים לחקלאות אמר אמש: "אנו מאמינים שניתן וצריך להוזיל את מחירי המים, אך אין סתירה בין הוזלת המים לצרכן הפרטי לבין שמירה על מחירי מים הוגנים לחקלאות. מים הם אחד המשאבים העיקריים בחקלאות. בלי מים, במחיר הוגן וסביר, אין חקלאות ובלי חקלאות אין לנו אחיזה באדמות המדינה. תיקון סעיף 27 לחוק המים משמעותו, השמדה וחיסול החקלאות בישראל, אובדן פרנסה של אלפי חקלאים על משפחותיהם, משקים וישובים וכן של אלפים נוספים, במעגל הרחב של שירותים וחברות המתפרנסים מהחקלאות הישראלית, נטישה וייבוש של שטחים ירוקים בכל רחבי הארץ, פגיעה ביכולת הייצור העצמי של תוצרת חקלאית ובביטחון המזון של אזרחי המדינה כולם וחיסול מפעל ההתיישבות העובדת בישראל. אם המדינה חושבת שכל אלה הם מחיר סביר לשלם, תמורת ביסוס מונופול 'מקורות' המסורבל והבלתי יעיל, בכוונתנו להילחם בה בכל הכלים העומדים לרשותנו".

בדרך להפגנה (צילום: דוברות איגוד עובדי המים)

בדרך להפגנה (צילום: דוברות איגוד עובדי המים)

צילום: דוברות איגוד עובדי המים

צילום: דוברות איגוד עובדי המים

שיבושי תנועה בירושלים – המשטרה נערכת להפגנה

תוך כך הודיעה הבוקר המשטרה כי משטרת ישראל נערכת לקראת מחאת החקלאים הצפויה להתקיים היום. במסגרתה צפויים מאות כלי רכב  לנסוע החל מהשעה 10:00  לערך מלטרון דרך כביש מספר 1 ובמקביל דרך כביש 443 לכיוון גן הוורדים בירושלים.
לאור זאת צפויים שיבושי תנועה לאורך כביש מספר 1 ו -443 ובתוך העיר ירושלים בדגש על הצירים המובילים למתחם הכנסת. שוטרי משטרת ישראל יפעלו להסדרת והכוונת התנועה לצירים חלופיים בהתאם לצורך.

בת בבת הזהירה המשטרה את החקלאים ומסרה כי המשטרה תקפיד על התנאים שאושרו למחאה ותפעל על פי סמכותה כדין ותנקוט באמצעים העומדים לרשותה כנגד כל גורם אשר יפעל בניגוד לתנאים שאושרו ויבחר  להפר  את הסדר הציבורי ולחסום צירי תנועה. "משטרת ישראל מאפשרת את זכות המחאה, ולצד זה אחראית  גם על הסדר הציבורי ועל צמצום הפגיעה בשגרת החיים של תושבי ירושלים והבאים בשעריה", התריעה המשטרה.

צילום: דוברות איגוד עובדי המים

צילום: דוברות איגוד עובדי המים

תגובות

לשאלות הבאות:
מדוע לא ייעצר התיקון לחוק שבא לענות לפתרון הפחת המע"מ אותה דרש השר ח"כ אריה דרעי בחלק מהבטחתו ל"שקופים", ויטיל את המעמסה על החקלאים מחד ויחזיר למקורות את הריכוזיות?
מדוע משרד האוצר בראשות השר ח"כ משה כחלון ומשרד התשתיות והאנרגיה בראשות השר ח"כ ד"ר יובל שטייניץ, יבדקו את טענות החקלאים לנתונים שגויים וישקלו לקבל את הצעת החקלאים לפתרון ההוזלה?
מדוע כל הנוגעים בדבר, כולל חברת מקורות, פועלים ליצירת מונופוליזם חדש של מקורות בנושא והפקעת תשתיות המאות מיליוני שקלים מידי החקלאים לטובת "המדינה" בניגוד למדיניות הממשלה?
נענה מגפון באופן הבא:
דוברו של שר האוצר הפנה את העיתון לדוברות משרד האוצר ולמשרדו של שר התשתיות והאנרגיה.
חברת מקורות הפנתה את השאלות לסגן הממונה על התקציבים באוצר – משרד האוצר טרם הגיב, כך גם סגן הממונה על התקציבים באוצר.
דוברו של מנהיג ש"ס, השר אריה דרעי קיבל את השאלות ובחר להתעלם.
ממשרד האוצר נמסר כי "תיקון 27 נועד לאפשר את הוזלת המים לצרכנים הביתיים בשיעור של 14.5 אחוזים, ולתקן עיוותים במשק המים החקלאי כך שכלל צרכני המים הטבעיים לחקלאות ישלמו מחירים אחידים והוגנים (בהתאם לאיכות המים ולפוטנציאל הנגישות למים נחותים). כידוע, כיום מפיקי המים בתחום החקלאות משלמים עבור המים אותם הם מפיקים מחירים נמוכים בהרבה מאלו שמשלמים החקלאים שצורכים את מי מקורות. מכיוון שמשק המים השפירים בישראל הינו משק ארצי אחד, אין מקום לאפשר פערי מחירים שכאלו, בוודאי לא על מים שהינם מוצר השייך לציבור. התיקון מאפשר את הצעדים האמורים באמצעות ביטול היטלים הנגבים היום לאוצר המדינה בגין הפקת מים, וקביעת תעריפים במקומם שישולמו למשק המים שמתנהל כמשק כספי סגור".
יתרת הנשאלים לא הגיבו – אם ותתקבל תגובתם היא תפורסם בהתאם.

Print Friendly

על אודות אליק מאור

ראש דסק חדשות - עיתונאי בעל וותק מעל 35 שנה.
פוסט זה פורסם בקטגוריה א, אקטואליה, בארץ, חדשות בארץ, כלכלה, מדיני-פוליטי, מחאה, עם התגים , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.