בהתבסס על ספר באותו השם ("Hidden Figures"), כפי שנכתב על ידי מרגוט לי שטרלי, והותאם למסך הקולנוע על ידי צוות התסריטאים אליסון שרדר ותיאודור מלפי (כשהאחרון הוא גם הבמאי), "מאחורי המספרים" בוחן היבט נסתר בתולדות נאס"א. העלילה נהנית מסיפור נהדר, המבוסס על עובדות מציאותיות, ומתוארת מנקודת מבט מלאת חום אנושי – מצד השחקנים ומצד הבמאי, היוצר שילוב של דרמה עשירה בקטעים קומיים, כפי שעשה בסרטו הקודם: "וינסנט "הקדוש"". בהתאם, הסרט "מאחורי המספרים" הוא דרמה היסטורית מלאת השראה המותירה את הצופים בתחושה טובה תוך נאמנות למציאות.

"מאחורי המספרים": ספנסר, הנסון ומונה בתפקיד מלא חן

שלושת הדמויות הראשיות של "מאחורי המספרים" הן אוקטביה ספנסר ("העזרה"), טראג'י פ. הנסון ("מבוקש") וז'אנל מונה – המקפיצות את הסרט בזכות אנרגיה נהדרת ומשחק מצוין כשלוש נשים אפרו-אמריקניות מבריקות, אך מאוד שונות מהממוצע בתקופה, בעובדה שהן דוחפות את עצמן מבחינת קריירה, תוך התנגשות בחוקי ההפרדה הגזעניים של אותה תקופה. כל השלוש מספקות משחק נטורליסטי, אמין, קומי ומעודד הזדהות. התסריט של שרדר ומלפי מתחשב באופן שבו הוא מציג את המסגרות שבהן הגיבורות חוות את הרפתקאותיהן, תוך שילוב של אירועים היסטוריים מציאותיים ברקע, עת יצירת קו נושאי יעיל המציג גם את ההתקדמות העולם בחזיתות חברתיות ומדעיות כאחד.

הסביבה ההיסטורית של "מאחורי המספרים" מוצגת על המסך הגדול באמצעות צילומים מרשימים של מלפי והצלמת הראשית שלו, מנדי ווקר ("אוסטרליה"), המשולבים היטב עם אינספור קטעי ארכיון מהתקופה, לצד תלבושות ותפאורה המאפיינות את שנות ה-60 של המאה הקודמת: החל מהחולצות הלבנות שלבשו עובדי נאס"א אל מול השמלות הצבעוניות שלבשו הנשים, כאילו יצרו מפרק בסדרה "מד מן".

מה שעוד מסייע ליצור תחושה חזקה של זמן ומקום הוא השימוש במוזיקה, החל ממנגינות פופ קלאסיות ועד למוזיקה מקורית (כולל השיר 'Runnin'  של פארל וויליאמס), התואם את הסגנונות והמגמות של התקופה. שימוש אסתטי תוך דיוק היסטורי עם נגיעות עדינות של מודרניזם הוא שיקוף כיצד "מאחורי המספרים" מתרחש בשנות ה-60, בעוד צופי הקולנוע בוודאי מנסים להקביל סצינות אלו לאירועים המתרחשים בימינו.

באופן דומה, "מאחורי המספרים" מציג את דמויות המשנה הלבנות לא רק כיריבים שקל לסלוד מהם, אלא כאנשים מקומיים שצמחו לתוך חינוך של הפרדה וגזענות. ג'ים פרסונס וקירסטן דאנסט מספקים הופעה טובה כמהנדס בכיר בנאס"א ואחראית משאבי אנוש בארגון, בהתאמה. שניהם מגלמים דמויות בעמדות סמכות שעוברות מסע אישי ושקט במהלך הסרט, שבו הן לומדות על בעיותיהם ותסכוליהם של האפרו-אמריקנים באותה תקופה. בינתיים, קווין קוסטנר שוב מוכיח שהוא בשיא כושרו כדמות כריזמטית, עניינית ומונחית מטרה, כמנהל המשימות של נאס"א, וכפי שעשה בעבר בסרטים המתרחשים בשנות השישים ("ג'יי. אף. קיי. – תיק פתוח", "13 יום" ועוד).

"מאחורי המספרים" אינו מתרחק מהנוסחה ההוליוודית הטיפוסית שבה מתוארת סיפור היסטורי אמיתי, אך מצליח ליצור אווירה כיפית ומשעשעת לכל אורכו, בזכות משחק מצוין ובימוי איכותי. בניגוד לשאר הדרמות הרגשיות האפלות המתמודדות על סרטי האוסקר השנה, "מאחורי המספרים" מציע שעתיים ושבע דקות של כיף טהור.

XXXXX