טבע זה לא נחלתו הבלעדית של הכפר וציפורים יש גם בעיר גדולה ומסובכת. וכמו כל צלם עם עדשה מתאימה אני מצלם באדיקות גם ציפורים. מה שמרתק אותי זה לאו דווקא תמונה טובה, או קי או קי, תמונה זה הכל, אבל המעקב אחרי ציפורים בעיר נמל חושף מערכת אקולוגית מעניינת שמתפקדת במלואה רק בחורף, ואני מתכוון לנמל ושוכניו.
שחפי הים
במקום בו יש ים, נמל, דייגים או בני אדם בכלל תמיד ימצאו שחפי ים, את חייהם הם מנהלים בעיר, וימצאו תמיד היכן שיש מזון. וזה אומר אם יצאתם לפיקניק לא רחוק מכם ימתין בסבלנות שחף ים כדי לנקות אחריכם. הוא רואה הכל וכבר תכנן מסלול גיחה. פחי האשפה בתצפית קבועה, ודוכני השוק בסכנת בזיזה.
שחפי הים חיים משאריות מזון הם לא הדייגים הכי גדולים בעולם אבל ללקט שאריות מזון תוך גיחה מהאוויר הם יודעים היטב.
במארסי בכל יום עד שעות הצהריים מתקיים בנמל הישן הענקי של העיר שוק דגים, בו מוכרים הדייגים את הסחורה אותה דגו הבוקר. ענן של שחפי ים נמצא כל השנה מעל השוק, והם מנקים את הנמל משאריות הדגים שהושלכו, ושאני אומר מנקים אני מתכוון ל ח ל ו ט י ן והם הם לא יעזבו את המקום בטרם יהיה הנמל נקי.
שלא תבינו לא נכון למרות היופי והחוכמה מדובר בציפור נבזית במיוחד. אחד קטף וכל הלהקה אחריו בנסיון לקחת חלק וכמה שיותר גדול מהסחורה. ואם אין כלום במים הם יעזו לגשת לארגז הפסולת של הדייגים או באין שמשיה הם ינסו לגנוב הישר מהדוכן.
כמו שכבר אמרתי מדובר בציפורים עירוניות לחלוטין, הן מקננות על גגות הבתים ומדי שנה מטילות שתיים שלוש ביצים וכשהן בוקעות האב והאם משגיחים במשמרות על הגוזלים.
שחף בוגר הוא בצבעים אפור לבן והצעירים עם כנפיים חומות. ושחף צעיר יכול להיות לא פחות אגרסיבי משחף בוגר לפעמים אפילו הרבה יותר.
הקורמורן
כל שנה בסתיו ובחורף מצטרפת לחגיגה משפחת הקורמורנים האב האם והגוזלים דגים בנמל. הקורמורן הוא ציפור מגושמת למדי ולהתעופף עבורה זה פרוייקט לא פשוט (משהו כמו ג'מבו שזקוק למסלול ארוך במיוחד) אבל לדוג הקורמורן יודע.
הבעיה היא שהשחפים יודעים היטב שהקורמורן דג והם יחכו לו בעלייתו מהמעמקים וינסו, איך לא, לשדוד את אותו זו הסיבה שמיד עם עלותו הוא בולע את טרפו .
לעיתים קרובות הקורמורנים נאלצים לשנות את מקומם בגלל הנודניקים הלבנים שממררים את חייהם.
הקורמורנים חיים מחוץ לנמל אך דגים בתוכו בין הסירות ביחידים בזוגות ולפעמים כל המשפחה.כבר ראיתי שלוש דורות בעת ובעונה אחת
שחפי האגמים
שחפי האגמים גם הם אורחים של חורף בסביבה ימית אולי בגלל שהטמפרטורות גבוהות יותר מבאזורי האגמים והיצע המזון רב יותר. הם נמצאים בלהקות מעל לנמל ומלקטים כמו אחיהם הגדולים שאריות מהמים אך בעוד ששחפי הים מסיימים "לעבוד" ביחד עם הדייגים הרי ששחפי הים קטנים יותר ומסתפקים בהרבה פחות וממשיכים לחפש מזון עד השקיעה.
מה שלא מונע מהם להיות קורבן לגנבים, אם כי לרוב הם מהירים מספיק כדי לחמוק מהתקפות השחפים הגדולים… לא תמיד.
סימן ההיכר של שחף האגמים הבוגר הוא נקודה שחורה בצד הראש. לצעירים במיוחד הראש כולו שחור.
כל שלושת הציפורים המופלאות הללו אחראיות במידה זו או אחרת לאיזון אקולוגי בנמל, כמובן שהאדם הוא היחיד שמפר את האיזון הזה כשהוא משליך פסולת למים.וקבוצה של צוללנים החלה לאחרונה לאסף את מה שנמצא בקרקעית הנמל העתיק הזה. אז כדי לסבר את אזניכם יש במי הנמל לא מעט זוגות אופניים. כן אופניים.
גורן
3 בפברואר 2017 @ 14:57
עמית צילומים יפים כל הכבוד