"אידאליזם" בתיאטרון תמונע: הכל דיבורים

סקס, פוליטיקה וערכים הם נושאים מטלטלים ובעלי משמעות, בעיקר עכשיו עם פריחת תופעת ה"פוסט-אמת", שקיבלה שידרוג בעזרתו הנדיבה של דונאלד טראמפ. אבל בהצגת הפרינג', שכתב וביים יגאל זקס, הם לא זוכים למטען דרמטי – ונותרים בגדר דיבורים בלבד

Print Friendly

★★★★

אמת או שקר, זו השאלה שעומדת במרכז ההצגה "אידאליזם". לא קיבלנו תשובה. מה שכן קיבלנו אלה דיבורים על סקס, פוליטיקה וערכים, ועל ההבדלים בין גברים לנשים. ההצגה נפתחת בשאלה "מה אתם רוצים". אני יכול להחזיר בשאלה לשחקנים ולבמאי: מה אתם רוצים? מה רציתם מהקהל במשך שעה וחצי? מה רציתם לומר? מה רציתם שיקרה?

אמת או שקר? שרון אלכסנדר ובתאל משיאן. צילום: אורלי דניאלי

נראה שיוצרי ההצגה לא יודעים מה באמת הם רוצים. השחקנים משתעשעים בשיח כאילו אינטלקטואלי, שלא מוביל לשומקום. יש אומנם במחזה גרעין של אמירה על העולם הציני שבו אנו חיים מול השאיפה לתקן את העולם. ואולי גם על התופעה של "פוסט-אמת", שקיבלה משמעות חדשה בעיקבות בחירת הנשיא דונאלד טראמפ.

אבל הנושא המאתגר והמטלטל אינו מתפתח מבחינה דרמטית, השחקנים נעים על הבמה ללא מטרה ומנהלים בעיקר דיאלוגים חסרי משמעות. האחריות, במקרה זה, מונחת על כתפיו של המחזאי והבמאי יגאל זקס, יוצר עם אמירה, שהפעם התפספס לו, או אם לדייק – לא הלך עד הסוף עם האמירה שלו.

חבל לי על שחקנים טובים כמירב גרובר ושרון אלכסנדר שמתבזבזים בהצגה, שמבטיחה הרבה, אבל מקיימת מעט. במקום השם "אידאליזם" אפשר לקרוא להצגה "הכל דיבורים". כי זה בעצם מה שקיבלנו. אבל לא בשביל זה אני בא לתיאטרון.

Print Friendly

על אודות ירמי עמיר

עיתונאי, שחקן ויוצר. שימש כעורך תרבות ב"ידיעות אחרונות" וב"גלובס", סגן עורך 7 לילות וכתב מגאזין במוספים 7 ימים, 7 לילות ועוד. ערך את הסדרה "מי מפחד מצופית גרנט" (ערוץ 10), כתב את דרמת הטלוויזיה "סקס, שקרים וארוחת ערב" (ביים דני וולמן) ופירסם שלושה ספרים: "ירמיהו כוס קקאו" (לילדים), "השליפות של המדינה" ו"יש לי בלעדיות", שיצא ביוני 2011. עורך התרבות ב"מגפון".
פוסט זה פורסם בקטגוריה אירוע, ד, הצגות, תרבות. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.