★★★★★
אמת או שקר, זו השאלה שעומדת במרכז ההצגה "אידאליזם". לא קיבלנו תשובה. מה שכן קיבלנו אלה דיבורים על סקס, פוליטיקה וערכים, ועל ההבדלים בין גברים לנשים. ההצגה נפתחת בשאלה "מה אתם רוצים". אני יכול להחזיר בשאלה לשחקנים ולבמאי: מה אתם רוצים? מה רציתם מהקהל במשך שעה וחצי? מה רציתם לומר? מה רציתם שיקרה?
נראה שיוצרי ההצגה לא יודעים מה באמת הם רוצים. השחקנים משתעשעים בשיח כאילו אינטלקטואלי, שלא מוביל לשומקום. יש אומנם במחזה גרעין של אמירה על העולם הציני שבו אנו חיים מול השאיפה לתקן את העולם. ואולי גם על התופעה של "פוסט-אמת", שקיבלה משמעות חדשה בעיקבות בחירת הנשיא דונאלד טראמפ.
אבל הנושא המאתגר והמטלטל אינו מתפתח מבחינה דרמטית, השחקנים נעים על הבמה ללא מטרה ומנהלים בעיקר דיאלוגים חסרי משמעות. האחריות, במקרה זה, מונחת על כתפיו של המחזאי והבמאי יגאל זקס, יוצר עם אמירה, שהפעם התפספס לו, או אם לדייק – לא הלך עד הסוף עם האמירה שלו.
חבל לי על שחקנים טובים כמירב גרובר ושרון אלכסנדר שמתבזבזים בהצגה, שמבטיחה הרבה, אבל מקיימת מעט. במקום השם "אידאליזם" אפשר לקרוא להצגה "הכל דיבורים". כי זה בעצם מה שקיבלנו. אבל לא בשביל זה אני בא לתיאטרון.