הלילה הנוצץ הזה היה שייך לנשים בלבן ובאדום והגברים של הערת שוליים עשו לנו רק נחת, אפילו שלא זכינו. נעמה רק מסקרת את הסצינה האופנתית בטקס האוסקר לשנת 2012

מאת נעמה רק

לילה לבן ונוצץ

עד לפני כמה חודשים הייתה אוקטביה ספנסר די אלמונית, אבל התפקיד בסרט "העזרה" הקפיץ אותה לליגה של הגדולים. ספנסר הזילה את הדמעות הראשונות של טקס האוסקר ה-84 בשמלה של טאדאשי שוג'י, ששילבה שניים מהטרנדים הבולטים על השטיח השנה – לבן ונוצץ. בחירה אלגנטית ומחמיאה, וכשאת לא שדופה כמו אנג'לינה ג'ולי זה הרבה יותר מסובך, תשאלו את מליסה מקארתי שהטביעה עצמה בקפלים.

גם מילה ג'ובוביץ', שהגישה השנה לראשונה פרס בטקס, בחרה בשמלה לבנה מנצנצת, הפעם של אלי סאאב. אמנם היא לא הייתה מועמדת לשום פרס, אבל השמלה הקלאסית בשילוב האיפור הזוהר ותספורת גלית בהשראת טרנד שנות ה-20 התאימה לאווירה הנוסטלגית של הטקס השנה.

ונחשו מה? גם גווינת פלטרו, שהגישה פרס לצד רוברט דאוני ג'וניור, בחרה להגיע בשמלה לבנה. השמלה של טום פורד הייתה אלגנטית ונאה ביותר אבל לא מאוד ייחודית, שמלת שושבינה סטנדרטית שכזו, אבל הגיעה עם טוויסט – גלימה לבנה תואמת.

תחשבו עליה מה שתרצו, אבל חייבים להודות שאי אפשר היה להתעלם מרוני מארה, הלוא היא ליסבת סלאנדר, הנערה עם קעקוע הדרקון. מארה הגיעה לטקס בג'יבנשי מקולקציית אביב 2009, ליפסטיק אדום חזק, עיניים מודגשות והפוני הקצר האופייני א-לה-בטי פייג', שהדגיש את החיוורון הטבעי שלה ושיווה לה מראה שברירי, אבל עדיין שיקי מאוד.

הנשים באדום

השחקנית הטובה של 2011 ומגישת פרס השחקן הטוב ביותר הגיעה, כצפוי, בשמלה של דיור, כיאה לפרזנטורית של הבושם מיס דיור שרי. מדובר בשמלת וינטאג' מקולקציית הקוטור של בית האופנה לשנת 1954 באדום מנוקד. תוסיפו לזה ענק יהלומים ועגילים תואמים ומה קיבלתם? נסיכה.

אחלה שמלה לבשה אמה סטון, אך האם היא זוכרת שניקול קידמן לבשה משהו דומה מאוד, כן כן, עם פפיון אדום גדול בצוואר, בטקס של 2007? בכל מקרה, השמלה באדום-מג'נטה מקולקציית הקוטור 2012 של ג'ימבאטיסטה וואלי הלמה אותה מאד.

לשמחתי, מישל וויליאמס השאירה את מרילין מונרו על המסך ולבשה שמלה מעודנת ואפילו קצת ילדותית של לואי ויטון. קפלי פפלום אופנתיים, איפור מתוק, בלונד קצר וזוהר. סבבה. רק הקלאץ' הורוד מיותר.

החד פעמיות

היא אמנם הפסידה את פרס שחקנית המשנה לחברתה לסט אוקטביה ספנסר, אבל עם לא פחות משישה סרטים חדשים בשנה הקרובה, כנראה שיהיו לה עוד הזדמנויות. במקום זה היא הסתפקה בהופעה זוהרת על השטיח האדום בצבעי האוסקר- זהב ושחור. צ'סטיין, מהמתלבשות הטובות של עונת הפרסים, בחרה הפעם בשמלה של שרה ברטון לבית אלכסנדר מקווין, כולל רקמה של עלים וענפים (מחווה לעץ החיים, שגם בו צ'סטיין שיחקה השנה?) בשילוב פיסות מתכת.

את האוסקר על תפקידה ב"אשת הברזל" אספה מריל סטריפ כשהיא לבושה בזהב (השמלה וכל האביזרים של לנווין) ונראית קצת כמו פסל אוסקר בעצמה. מעניין לראות את הדמיון בין הלוק של סטריפ אמש לבין זה של 1983, אז זכתה באוסקר האחרון שלה, על "בחירתה של סופי". למרות שהשמלה ההיא הייתה הרבה פחות מוזהבת וגם הרבה פחות יפה. מה שקורה באייטיז נשאר באייטיז.

קרולינה הררה החליטה להלביש רק כוכבת אחת לטקס השנה, והמרוויחה הגדולה הייתה טינה פיי, שהעניקה השנה את פרס העריכה. טינה הייתה זוהרת במידה בשמלה בגוון שנראה טוב כמעט על כולן אבל עדיין נחשב לבחירה יחסית נדירה.

אף אחד לא ממש התייחס לשמלה הזו כי הרגל של אנג'לינה ג'ולי גנבה את ההצגה. בזמן שגברים ונשים מסביב לעולם הודו לאטלייה ורסאצ'ה על שחתך שסע בשמלה, לי היא הזכירה קצת את זו של טינה פיי. אנג'לינה דקיקה יותר מהתסריט של הארטיסט וזה קצת מטריד, ואם כבר הזכרנו דברים מטרידים – שיער הפנים של בראד פיט.

המאכזבות

ברניס בז'ו, כוכבת "הארטיסט" ואשתו של במאי הסרט מישל הזנוויצוס, הייתה חיננית ומתוקה להפליא בסרט, וגם היו לה בגדים מושלמים ושיער יפייפיה. כמה חבל שבמציאות היא לבשה שמלה מבגרת ומעוכה של אלי סאאב בצבע מוזר וגם אספה את השיער והכפילה לעצמה את גודל המצח. אכזבת הטקס מבחינתי.

ויולה דיוויס, המועמדת לפרס השחקנית על "העזרה" בחרה בצורה לא אופיינית לוותר על פיאה ולהגיע לטקס בראש גלוי. בחירה אמיצה ומוצלחת, כמו גם הבחירה בצבע כל כך לא שגרתי על השטיח כמו ירוק אזמרגד. רק חבל שהשמלה (של וורה וואנג) מוצלחת רק מהברכיים ומטה. אפילו עם החלק העליון והמבריק אפשר עוד איכשהו להסתדר, אבל המחשוף המוזר פשוט מוזיל את כל הדגם.

ג'ניפר לופז הגישה השנה את הפרס לשחקנית המשנה יחד עם קמרון דיאז, כולל סיבוב דרמטי ברוח כיתה ו' וניפ-סליפ. זה לא מאוד מפתיע בהתחשב במחשוף האימתני הזה, באדיבות המעצב זוהיר מורד. שמלה לא מעניינת או מחמיאה במיוחד והחורים בזרועות הם בכלל תעלומה בעיניי.

הגברים

כמו בכל שנה, זכרי התעשייה לא הרשו לעצמם להתפרע יותר מדי. רובם לבשו טוקסידו רגיל וייצוגי, ובראשם ג'ורג' קלוני, בראד פיט וז'אן דז'ארדן, שהתחרו על פרס השחקן ולבשו חליפה כמעט זהה. מבין כל המשמימים שמתי לב רק לג'ונה היל, המועמד לפרס שחקן המשנה, שפעל לפי המיתוס הידוע "שחור זה מרזה" ולבש חליפה שחורה לגמרי, כולל הפפיון. וויל פארל וזאק גאלפינקיס, לעומתו, עלו להגיש את הפרס לשיר המקורי הטוב ביותר בחליפות לבנות ועם מצילתיים ענקיים. הנבחרת של הערת שוליים דווקא הייתה די מרעננת – חליפות תואמות עם עניבות פפיון בצבעים שונים.

פרס המקוריות מוענק, איך לא, לסשה בארון כהן, שהגיע לטקס בדמותו של הדיקטטור כדי לקדם את סרטו הבא. המראה כלל חליפה לבנה צבאית מכוסה בעיטורי גבורה, סרטים ושרוכים, זקן מדובלל, משקפי שמש עצומים וכובע גנרלים. על תקן האביזרים – שתי בחורות בשמלה מחויטת-צבאית וכומתה, וגם כד אפר עם תמונתו של קים ז'ונג איל, שנשפך, שלא בטעות, על חליפתו של ריאן סיקרסט מערוץ אי.