כ-85% מהמימון הממשלתי של מו"פ אזרחי, בשיתופי פעולה בין-לאומיים, נעשו בתכנית המסגרת האירופית, המאפשרת לחוקרים מהאקדמיה ומהתעשייה להתחרות על תקציבי המחקר ולעשות מחקרים בשיתוף מדענים באירופה. מאז 2007 העבירה ממשלת ישראל לתכנית כ-304 מיליון אירו ובשנתיים הקרובות מתכננת להעביר עוד כ-216 מיליון אירו

מאת צבי זינגר

ישראל היא בין יצואניות המחקר והפיתוח והטכנולוגיה מהגדולות בעולם. כך עולה מלקט נתונים של המועצה הלאומית למחקר ופיתוח במשרד המדע והטכנולוגיה והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שמתפרסמים היום. נתוני המועצה מראים גם, כי באקדמיה הגדילה ישראל את ההשקעה בשיתופי פעולה בין-לאומיים במחקר ופיתוח אזרחי.

בשנת 2010 יצאו חברות ישראליות שירותים בעלי עצימות טכנולוגית, כגון שרותי מחקר ופיתוח, הסכמי רישיון על ידע טכנולוגי, פטנטים וכו', בהיקף של כ-9.5 מיליארד דולר, ירידה של 3.4% לעומת שנת 2009, אך עלייה של כ-17% לעומת שנת 2007. לעומת זאת, באותה שנה יִבְּאָה ישראל שירותים מסוג זה בהיקף של כ-2.5 מיליארד דולר בלבד והגיעה לעודף ייצוא של 7 מיליארד דולר.  בשנת 2009 הגיעה ישראל לעודף יצוא של 7.4 מיליארד דולר.

שיעור זה של עודף יצוא שירותי מו"פ וטכנולוגיה הוא בין הגבוהים בעולם: בשנת 2008 עמד שיעור זה בישראל על 4.6% מהתמ"ג –  גבוה יותר ממדינות עתירות מו"פ אזרחי כמו ארצות הברית (0.6%), גרמניה (1.5%) ובריטניה (1.7%). שיעור עודף היצוא הטכנולוגי הגבוה ביותר בעולם נרשם באירלנד (14.3%).

היצואניות העיקריות של המחקר והפיתוח הן חברות בשליטה זרה שיושבות בישראל, בעיקר דרך מרכזי מו"פ בענפי שירותי המחשוב והמו"פ. חלק נכבד מפעילות המחקר והפיתוח של המגזר העסקי בישראל ממומן מחו"ל באמצעות גורמים עסקיים בחו"ל, ממשלות זרות ומשקיעים זרים, וכן על ידי מכירת מו"פ לחו"ל. סך המימון מחו"ל של פעילויות מחקר ופיתוח אזרחי בישראל הסתכם ב-2009 ביותר מ-12 מיליארד שקלים, כאשר ענפי שירותי המחשוב והמו"פ בישראל ריכזו כ-92% מסך המימון מחו"ל. זאת ועוד, הנתונים מראים כי רוב המימון בענפים אלו נעשה על ידי מכירה לחו"ל של מחקר ופיתוח אזרחי שבוצע בישראל במסגרת חברות זרות היושבות בארץ.

בהתבסס על נתוני השוואה בין-לאומית לשנת 2008, חלקן של הוצאות המחקר ופיתוח בישראל, הממומנות על ידי הכנסות ממכירות מו"פ לחו"ל, הוא בין הגבוהים בעולם: 29%, לעומת ממוצע של 10.7% באיחוד האירופי.

"הנתונים מראים כי ישראל היא יצואנית ידע וטכנולוגיה גדולה בעולם" אמר היום יו"ר המועצה הלאומית למחקר ופיתוח במשרד המדע והטכנולוגיה פרופ' יצחק בן-ישראל. "משמעות הנתונים היא כי מצד אחד ישראל תלויה במקורות מימון ממדינות אחרות לצורכי מחקר ופיתוח, אך מצד שני, ידע של מחקר ופיתוח שנעשה על ידי ישראלים, במסגרת חברות זרות שיושבות בארץ, מיוצא לחו"ל ולא נשאר כאן".

במקביל,  בשנת 2009 הגדילה ישראל את ההשקעה בשיתופי פעולה בין-לאומיים במחקר ופיתוח אזרחי, בעיקר באמצעות משרדי המדע והטכנולוגיה, התמ"ת והוועדה לתכנון ולתקצוב במועצה להשכלה גבוהה. היקף שיתוף הפעולה מגיע לכ-360 מיליון שקל – עלייה של כ-64 מיליון שקלים מאז שנת 2007.

כ-85% מהמימון הממשלתי של מו"פ אזרחי בשיתופי פעולה בין-לאומיים בין השנים 2007 ל-2009 נעשו בתכנית המסגרת האירופית (Research Framework Programs). התכנית מאפשרת לחוקרים מהאקדמיה ומהתעשייה להתחרות על תקציבי המחקר של הקהילה האירופית במגוון תחומים מדעיים  ולעשות מחקרים בשיתוף חוקרים באירופה. מאז 2007 ועד היום העבירה ממשלת ישראל לתכנית כ-304 מיליון אירו ובשנתיים הקרובות מתכננת להעביר עוד כ-216 מיליון אירו.

ההשקעה השתלמה. במהלך שנים אלו זכו 798 חוקרים ישראלים וחברות ישראליות במענקים בסכום כולל של יותר מ-500 מיליון אירו. משמעות הדבר היא, כי היחס בין המענקים שהתקבלו במסגרת התכנית לעומת העברות הממשלה לתכנית, עומד על 1.65 אירו על כל אירו המושקע – עלייה של 55.5%. זאת, לעומת התכנית השישית שהופעלה בשנים 2002 עד 2006 – אז זכו 784 במענקים בסכום כולל של כ-204 מיליון אירו בהשקעה ממשלתית בתכנית של 191 מיליון אירו בלבד.

במסגרת תכנית זו זוכים החוקרים במענקים יוקרתיים של כמיליון אירו, אשר ניתנים למחקרים בעלי פוטנציאל לפריצת דרך. מאז 2007 ועד היום זכתה ישראל ב-7% מכלל המענקים בסכום כולל של 210 מיליון אירו, בעוד ההעברות של  ישראל לתכנית המסגרת היוו כ-1.2% בלבד ממקורות המימון של התכנית.