הבמאי השוודי, דניאל אספינוזה ("ילד 44"), ממריא לחלל עם הסרט "סימן חיים": סרט אימה בדיוני סוג ב', שנוצץ מכוכבי הוליווד סוג א'. בניגוד לשמועות שנוצרו בעקבות הקדימון, העלילה אינה העתק מדויק של "הנוסע השמיני" (1979), שביים רידלי סקוט, כיוון שבזמנו השחקנים היו לא מוכרים בכלל… אספינוזה, שיזם את סדרת הסרטים השוודיים הנהדרים, "כסף מהיר", בטרם נחת בהוליווד –  והבטיח את עצמו כבמאי של סרטי אימה, המזכירים מאוד פרקים מסדרת הטלוויזיה "אזור הדמדומים".

"סימן חיים: רבקה פרגוסון וג'ייק ג'ילנהול במופע בלט חסר גרביטציה

בסרט "סימן חיים", ג'ייק ג'ילנהול ("ללא כפפות") מגלם רופא, ראיין ריינולדס ("דדפול") הוא מהנדס שחצן שמתמחה בהליכה בחלל ו-רבקה פרגוסון ("משימה בלתי אפשרית: אומת הנוכלים") היא מיקרוביולוגית שמחוייבת להגן על כדור הארץ מנגיפים ומיצורים מהחלל.

בעוד הסרט מתרחש בהווה על תחנת החלל הבינלאומית, דווקא שלושת שחקני המשנה מגלמים תפקידים יותר מעניינים מהכוכבים ההוליוודיים המוזכרים לעיל: הירויקי סנאדה ("וולברין") היפני הוא מהנדס מערכות, אולגה דיחויצ'נאיה הרוסיה היא מפקדת המשימה ו-אריון בקרה ("עלייתה של ג'ופיטר") הבריטי הוא ביולוג. דווקא דמותו של בקרה, יו, היא שמגלה ראיות לחיים על מאדים, לאחר שהצוות הצליח להביא דגמיות מהכוכב האדום לתחנת החלל.

האורגניזם החד-תאי גדל במהירות ומקבל צורה של כוכב ים שקוף, והחבר'ה על כדור הארץ אף מכנים אותו 'קלווין'. עם זאת, לא לוקח הרבה זמן עד שקלווין הופך עוין. נקודת המפנה היא סצינה מבריקה ומגוכחת כאחד, שבו היצור משתמש באינטליגנציה גאונית כדי לפרוץ החוצה משטח ההסגר שלו.

בצד החיובי, הסרט "סימן חיים" גורם לכסיסת ציפורניים כשהמתח גואה והלב פועם כשהעלילה לא נופלת לחורים שחורים גדולים למדי. העיצוב והריאליזם על גבי תחנת החלל הבינלאומית מרשימים ומדוייקים, והשהייה בחלל בחוסר גרביטציה נראית כמופע בלט חינני, שמזכיר את הסרט "2001: אודיסיאה בחלל" של סטנלי קובריק.

מבחינת הון אנושי, הדמויות חלולות לחלוטין. מלבד נאום אחד מרתק הנאמר על ידי דמותו של ג'ילנהול אודות המצב בסוריה, התסריטאים של הסרט המצליח "דדפול", רט ריס ו-פול ורניק, נפלו במהמורות של פיתוח טקסטים, דמויות ועלילת משנה. כך למשל, כשקלווין מתחיל להשתולל, קשה לחוש את הדמויות ומניעיהן, למרות הסכנה הברורה. ובכל זאת, כדי להיות הוגן, לסרט סוג ב' יש גם עוקץ סוג ב' בסופו, שמנסה להציל את הקודרות והדכדוך שמשתררים באופן מרשים על המסך הגדול.