חקלאים פלסטינים תושבי הכפר עוריף מדרום לשכם, נאלצו היום (שישי) להפסיק לחרוש את שדותיהם הסמוכות להתנחלות יצהר בטענה שהם חורשים במקום אסור. כל טענותיהם כי הם חורשים באדמותיהם המצויות בשטח B לא עזרו. כוח צה"ל שהוזעק למקום גירש את הפלסטינים לאחר ששמע "הסבר" מפי מתנחלים חמושים בנשקי צה"ל (אחד מהם הוא הרבש"צ – רכז ביטחון שוטף ציבורי) שמנעו את החריש.
יתרה מכך, נערים מיצהר שששו לרדת מההתנחלות ולתקוף את הפלסטינים והפכו תוך תנועה את חולצותיהם לרעלה על פניהם, נאלצו להסתפק באיום בלבד לאחר שהפלסטינים יצאו מהמקום.

"אם היו יורדים לכאן, נערים מעוריף, לובשים רעלות על הפנים, כבר היו יורים בהם", אמר אחד החקלאים הפלסטינים.
"אתה יודע שאתה עובר על החוק, זה שטח B יש מפות" אמרו הפלסטינים למפקד הכוח שגירש אותם.  אותו זה לא עניין. הוא הסתפק ב"הסברי" המתנחלים שהחליטו כי זהו שטחם ולפלסטינים אין מה לעשות בו.

ב – 15:31 מגפון פנה לדובר צה"ל עם שלוש שאלות:
– מדוע כוח צה"ל מנע מהפלסטינים לחרוש מבלי שמפקד הכוח בדק את אמיתות דבריהם?
– מדוע כוח צה"ל לא החרים את נשקיהם של המתנחלים?
– מדוע לא נעצרו הקטינים שירדו עם פנים חשופות ועטו את חולצותיהם כרעלות לקראת תקיפת הפלסטינים?
בצה"ל הודו לאחר בדיקה בטעות פעולת הכוח הצבאי והערב, בסמוך ל19:30, נמסר מדובר צה"ל כי: "הכניסה לקרקע המדוברת הוגבלה באופן זמני. כוחות הביטחון יבטיחו את המשך החריש במקום, במועד שיתואם עם בעלי הקרקע, בהתאם לצרכיהם וצרכי הביטחון״, לאמור בין השורות: הכוח טעה, אך להבא הפלסטינים יוכלו לחרוש, בתיאום עם המת"ק. אך בצה"ל לא התייחסו להמשך הדברים.

למדו לקח – הזעקתם צבא ומשטרה?  לא יעזור לכם – אדמותיכם, הן שלנו

אם הפלסטינים חשבו כי בכך הסתיימו הדברים. לקראת ערב הובהר להם כי בכך לא הסתיימה הסאגה. המתנחלים עשו לעצמם דין כמו במקרים אחרים, וכך, לקראת 17:00 אחר הצהריים, הגיעו כמה עשרות מתנחלים וביניהם קטינים רעולי פנים לכיוון עוריף בכוונה לתקוף את החקלאים בסמוך לכפר.
הפלסטינים הזעיקו מיד את המשטרה ואת כוחות צה"ל באמצעות המת"ק (מנהל תאום וקישור) וכוחות משטרה וצבא הגיעו לשטח.
בשלב זה החליטו בצה"ל למנוע את התקרית. המתנחלים שלא עשו חשבון לצה"ל נעו ליד כוחות השיטור ובעוריף החלו תושבים מקומיים להתאסף על מנת להגן על הכפר.
צה"ל נכנס לפעולה וחצץ בין המתנחלים לפלסטינים, ירה לעבר הפלסטינים פצצות גז מדמיע והסיג אותם לתוך הכפר. השבת נכנסה והמתנחלים כולל רעולי הפנים ביניהם חזרו ליצהר. עד הפעם הבאה. ברשת הקשר הפנימית של המתנחלים נמסר כי "מחבלים נכנסו לשטחי כרם הענבים שלהם (שטחים שנתפסו על ידי מתנחלי יצהר בהם הם נטעו כרמי ענבים),  עד מרחק של 150 מטר מבתי ההתנחלות וכוחות צה"ל פתחו במרדף אחריהם". זה סיפור הכיסוי שיופץ מעצה ואילך לעיוות האמת.
עם רדת הערב השטח נרגע. עד הפעם הבאה, כשמתנחלי יצהר מאותתים לפלסטינים. הקרקע שלכם שלנו ואיש לא יעזור.

נהרוג לך כבשים

זו לא הפעם הראשונה שמתנחלים עושים ככל העולה על רוחם בשטחי הגדה המערבית. כך לדוגמה ב 17 בפברואר האחרון, הגיעו 2 מתנחלים חמושים בנשק צה"לי,  רכובים על סוס לשטח באזור חירבת תל אל חימה במחוז טובאס, בקעת הירדן, והבהירו לרועה הצאן הפלסטיני ששהה במקום שזו "האדמה שלהם"; וכאילו כדי להוכיח זאת, אחד מהשניים אמר שיהרוג את הכבשים.
השניים לא הסתפקו באיום, הם החלו לסקול את הכבשים באבנים. את אחת הכבשים הם הרגו במקום, ביידוי של אבן בראשה; העדר החל להתפזר בבהלה, וב’, הרועה, ראה שתיים מהכבשים נופלות ברגלים מרוצצות. אחד התוקפים החל להכות את הכבשים במקל; "הוא פגע בעיניים שלהן" סיפר הרועה.

המתנחלים הישראלים, כפי שתיאר אותם ב’, הרועה, “לא היו נערים”: הם היו לדבריו כבני 30, חבשו כיפות קטנות, ואחד מהם היה בעל זקן ושיער שחור. אחרי שפגעו בכבשים, שניהם הלכו בכיוון המאחז הלא חוקי שהוקם לא מזמן במקום. ב’ חזר לחירבת תל אל חימה, מבוהל למדי. התושבים התקשרו למת”ק הפלסטיני בטובאס, ובשלב מסוים הגיעו אנשי המת”ק הישראלי למקום.

אחד מאנשי המת”ק, שדיבר ערבית, התלווה אל הפלסטינים למקום התקרית, ושם אמר להם שמאחר והשבת כבר נכנסה, הוא יבוא שוב ביום ראשון. עם זאת, הפלסטינים ראו את התוקפים והצביעו עליהם עוד בזירת האירוע, בנוכחות אנשי המת"ק. אנשי המת"ק נסעו בכיוון המאחז, אבל נמנעו מלהיכנס לתוכו, פשוט חששו. ב’ ושאר התושבים לא שמעו מהם מאז. אם ביצעו אנשי המת"ק פעולות כלשהן, הם לא טרחו לעדכן את המתלוננים.

בעמותת "יש דין" לזכויות אדם הגיבו למקרה ואמרו: "זו לא הפעם הראשונה שבה אנחנו שומעים על כך שהשבת הפכה למועד האהוב לפרעות מצד מתנחלים".

ב’ החליט בסופו של דבר שלא להגיש תלונה לרשויות הישראליות. לדבריו הוא כבר למד מהי  היעילות של צה"ל ואנשי המנהל האזרחי,  גם כאשר הצביע על האנשים שתקפו אותו והרגו את כבשיו.