זהירות, גבלס מחפש כלי תקשורת

אין שום טירוף באובססיה של נתניהו לשליטה בתקשורת, יש כאן כוונה לכונן דיקטטורה פר אקסלנס בסגנון הכי גרוע שההסטוריה מכירה וכדי לבצע זאת השתלטת על המדיה היא חיונית. וכשהתהליך יושלם תראו איזה גבלס יצמח לנו. כי לא ממש קשה להיות שר תעמולה טוב כשאף אחד לא מעז להתנגד לך..

Print Friendly

תקשורת בעידן נתניהו - אילוסטרציה: עמית מנדלזון

בימים אלו אני נתקל לעיתים קרובות מדי במושגים "אובססיה", "פסיכוזה", "טירוף", בכל הקשור ליחס של נתניהו לתקשורת. אבל אין כאן שום טירוף, שום פסיכוזה. אלא צעד הכרחי שמבצע כל דיקטטור בדרך לביסוס שלטון יחיד. נתניהו הוא אחד מרבים, ועיתון זה שאתה קוראים בו ברגעים אלו הוקם בדיוק בגלל התהליכים, הזועקים בקולי קולות "זהירות דיקטטורה", שלא החלו היום.

  • הקמה וטיפוח כלי תקשורת פרטי שישמש שופר ויחולק חינם.
  • השתלטות על כלי תקשורת במצב פיננסי רעוע.
  • הפחדה וסירוס כלי תקשורת התלויים ברשיון ממשלתי.
  • הקצנת חוקי הוצאת הדיבה עד כדי הפחדה והשתקת עיתונאים
  • חיסול השידור הציבורי, ובמקביל הסרת רגולציות מהשידור המסחרי
  • שליטה בהגדרות "מיהו עיתונאי" של לשכת הממשלתית המשוייכת ישירות למשרד ראש הממשלה
  • הקמת ערוץ רשמי בסגנון גבלס (ערוץ 20)

אין כאן שום טרוף יש כאן הגיון צרוף, חולני אכזרי, מסוכן אבל עם כוונה תחילה ומטרה מובהקת. אם תוסיפו לסיפור את דברי שרת המשפטים (פשיסטית מסוכנת) שקד לגבי שאיפותיה לסגור את הפייסבוק בישראל, המדיה היחידה שחסרת שליטה ממשלתית לחלוטין ורק במעט מאוד מקומות (דיקטטורות מושמצות) העזו להעלות את הנושא על הפרק. כלום לא מקרי, כלום לא מפתיע. שליטה בתקשורת תאפשר פרופוגנדה פשיסטית מוחלטת ללא התנגדות. ובמצב כזה אין מקום לשמאלנית כמו גאולה אבן. גם אם היא נשואה לליכודניק גאה וחשוך.

דמוקרטיה במדינת ישראל אין. וחופש הדיבור מוטל בספק בכל התחומים: הצנזורה וההתערבות הבלתי נסבלת של שרת התרבות בתכנים. והפחדת כל מי שעוסק בתרבות. (מקורות יודע דבר מודים שלא מעט הצגות לא עולות מפחד איומיה של מירי סיבוני רגב). תכנים חינוכיים מצונזרים ועוברים  לאומניזציה דתית. על חשבון אמיתות ועקרונות אזרחיים בסיסיים באדיבות שר החינוך נפתלי בנט. וקהל שופרים חסרי תבונה או השכלה מסתובב ומפיץ את הרעל מבית נתניהו והמתנחלים בציבור.

רוב אזרחי מדינת ישראל אינם רואים זאת, בדיוק כמו שאינם מבינים כי ה"כלכלה החזקה" שמוכרים להם הוא מקסם שוא. (שקל חזק משמעותו מוצרים ישראלים יקרים בחו"ל דהיינו פגיעה בייצוא ואכן עד לפני שנה היו השווקים כאן בצרפת מוצפים בתוצרת חקלאית ישראלית והיום. בלי קשר ל- BDS איין, פשוט כלום, יקר מדי)
הקשקוש הבטחוני שהימין נאחז בו עד זרה הוא מעין סוג של טמינת ראש בחול, ושליטה בתקשורת וגישה חופשית אל אמצעי המדיה השונים מאפשרת הסבת תשומת הלב מהעוולות , השחיתות, האכזריות כלפי מוגבלים, הדתה הולכת וגוברת, עוני הולך ומעמיק והרס מסיבי של המרקם החברתי. והכל בחסות המדיה הישראלית המסורתית, וצרכן התקשורת הישראלי שמעדיף סיפורי אלף לילה ולילה ואח גדול אחד על המציאות האכזרית בה הוא חי.

מקרה יגאל סרנה ותביעת הדיבה של משפחת נתניהו מצד אחד מעמיד את יגאל סרנה במקום לא הכי טוב בעולם: עיתונאי שמספר סיפור בלי הוכחות, אבל מצד שני גם משפחת נתניהו מתייצבת בבית משפט ללא הוכחות שהוא משקר. ולהם יותר פשוט להביא עדים.
אבל מצד שני עולה השאלה: "אם נתניהו תובע את יגאל סרנה כי אין לו הוכחות. אז האם ברוך קרא, רביב דרוקר, בן כספית ואחרים דוברים אמת? שכן נתניהו איננו מעז לתבוע אותם. והרי הם אומרים בקולי קולות: "נתניהו גנב מושחת, מסוכן לישראל ולבטחונה ואחראי לשוד מסיבי של משאביה" זה לא חמור מספיק לתביעת דיבה?

אבל ציבור תומכי נתניהו, לא ממש מוטרד מזוטות הם לא יטרחו להגיע למסקנות ולהקיש היקשים. מנסיון עם טוקבקיסטים ימניים הרי שהם בקושי מבינים את הטקסטים שהם קוראים.

וזה בדיוק מה שמביא אותי לליאור שליין – שליין הוא בחור עם אינטלקט גבוה, הגיון בריא והומור לא רע והוא עושה עבודה נהדרת כסאטיריקן פוליטי. הטעות שלו נעוצה בעובדה שהוא גורר לאולפן פעם אחר פעם בדיחות מהלכות בסגנון דויד ביטן ומיקי מכלוף זוהר ונותן להם פתחון פה. זה אמנם מצחיק אותנו השמאלנים אבל אותנו לא צריך לשכנע שמשהו כאן דפוק מהיסוד. את אלו שצריך לשכנע לא תוכל לשכנע כך, כי הם באמת ובתמים מאמינים שזוהר וביטן מדברים בהגיון.הם מזדהים עם דבריהם במאת האחוזים כך שבעצם ליאור שליין נותן זמן מסך יקר לזבל גזעני מופרך. וגם ליאור שליין יודע שבמצב הנוכחי הוא על זמן שאול.

לא אין כאן טירוף יש כאן כוונה לכונן דיקטטורה פר אקסלנס בסגנון הכי גרוע שההסטוריה מכירה וכדי לבצע זאת השתלטת על המדיה היא חיונית. וכשהתהליך יושלם תראו איזה גבלס יצמח לנו. כי לא ממש קשה להיות שר תעמולה טוב כשאף אחד לא מעז להתנגד לך..

Print Friendly

על אודות עמית מנדלזון

צלם, עיתונאי, ארכיטקט, מעצב ואיש הי טק, חי במארסיי, צרפת. יזם שותף ונכון להיום עורך ראשי של מגפון. מתמקד בצילום חדשות, צילום רחוב, וכתיבה http://www.amitm.com
פוסט זה פורסם בקטגוריה מאמר מערכת, עם התגים , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

3 תגובות על זהירות, גבלס מחפש כלי תקשורת

  1. מאת אביב המבין‏:

    עמית אתה 100% צודק!

  2. מאת גורן‏:

    השרה שקד והשר ארדן נפגשו באחרונה עם בכירים בחברת פייסבוק העולמית, ודנו עמם על נושאים המטרידים את גורמי אכיפת החוק, בראשם שימוש בפייסבוק לצורך הנעת פעילות טרור. השרים הדגישו כי בגל הטרור האחרון, נמצא קשר ישיר בין הסתה ברשת לבין ביצוע פעולות הטרור המכונות "טרור היחידים". ארדן גם תקף בפומבי את פייסבוק ובריאיון בתוכנית "פגוש את העיתונות" בערוץ 2 אמר כי פייסבוק אינה מסייעת בניטור פוסטים מסיתים ברשת ואף מחבלת בעבודת משטרת ישראל. היכן כאן שאיפותיה לסגור את הפייסבוק בישראל צריך לדייק ולא סתם לזרוק דברים ….מקרה יגאל סרנה ותביעת הדיבה של משפחת נתניהו מצד אחד מעמיד את יגאל סרנה במקום לא הכי טוב בעולם: עיתונאי שמספר סיפור בלי הוכחות, אבל מצד שני גם משפחת נתניהו מתייצבת בבית משפט ללא הוכחות שהוא משקר. אדם שמוציא דיבה משקר ואין לו עדים איך נאמין לו ידוע ש.סרנה יש לו אובססיה למשפחת ראש הממשלה……. דמוקרטיה במדינת ישראל אין. וחופש הדיבור מוטל בספק בכל התחומים: הצנזורה וההתערבות הבלתי נסבלת של שרת התרבות בתכנים. והפחדת כל מי שעוסק בתרבות אין דמוקרטיה בישראל . מבוקר עד ערב התקשורת "המסכנה והתרבות "שבסכנה" חוגגים התקשורת חופשית משדרת ביקורת יומית נגד ראש הממשלה נגד המדיניות לא שמעתי על עיתונאי שדרן היושב בכלא בקשר לתרבות הצגות המהללות את הטרור הפלסטינאי והמסכנות הערבית עולות על הבימות בארץ סדרות טלוויזיה סרטים המהללים את הנרטיב הערבי מוצגות בטלוויזיה ובבתי הקולנוע אז היכן כאן הסכנה לתרבות עכשיו עלתה סדרה מגידו בטלוויזיה ערוץ YES המספרת על המסכנות של רוצחי יהודים ושום מילה על הקרבנות בקיצור תחליף את המשקפיים גבלס חחחחחחח

  3. מאת אמנון‏:

    צריך לסגור אתר זה ואתה תכתוב במרסי למוסלמים האהובים שלך

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>