למה אני רץ את ברלין?

חוויות וצילומים מחצי מרתון ברלין 2017

Print Friendly

בכניסה לביתן של אדידס באקספו של חצי מרתון ברלין ניצב קיר גדול ועליו הכתובת "למה אני רץ את ברלין" והאנשים הוזמנו לכתוב את תשובתם לעניין. אני, למותר לומר, לא כתבתי את תשובתי על הלוח, בעיקר כי אין לי תשובה ,בטח לא תשובה פשוטה. עזבו רגע למה לרוץ חצי מרתון ,אבל למה ברלין? כל נושא היחסים, לפחות שלי, די מורכב. מחד, המחשבות לוקחות אותך אחורה בזמן, כל הזמן אצלי זה מתחזק בעיקר כשאני עומד בתחנות הרכבת או הטראם בעיר, מאידך משדרת העיר קוסמופוליטיות, פתיחות ושינוי. בקיצור, אין לי ממש תשובה טובה, אבל המחשבה הייתה שזה כנראה מקום מעולה לרוץ בו חצי מרתון.

למה אני רץ את ברלין? שאלה טובה (צילום: דן בר-דוב)

מדובר באחד מאירועי חצי המרתון הוותיקים באירופה, זה האחרון היה ה- 37 במספר (הוא נולד עוד בגרמניה המזרחית בשנת 1981 ועבר כמה גילגולים בדרך) והוא כנראה אחד האטרקטיביים ביותר באירופה ומספר המשתתפים היה 34004 משתתפים מ 106 מדינות.

מחכים לזינוק (צילום: דן בר-דוב)

שטח הכינוס סמוך לאלכסנדרפלאץ (צילום: דן בר-דוב)

הארגון הוא כמובן מופתי, אפשר היה לחשוב אחרת…. זה מתחיל בקבלת ערכות המרוץ והאקספו הענק שממתין למשתתפים (אגב, על חולצת המרוץ תאלצו לשלם בנפרד עוד 30 יורו ,זה לא חובה וכך גם על צ'יפ מדידת הזמנים).

ומסלול המרוץ עצמו, מה אגיד לכם, הוא פשוט סיור תיירותי בין האטרקציות המרכזיות של העיר, עם זאת מי שמחפש מסלול לשיפור תוצאתו ,הרי שברלין מספקת מסלול שטוח ומהיר, זה לא המקרה שלי, אני באתי ליהנות מהדרך ואם אפשר לצלם כמה תמונות תוך כדי.

מי שמאוד רוצה יכול להצטייד בפרצל לדרך (צילום: דן בר-דוב)

המרוץ מתחיל באלכסנדרפלאץ בשעה 10, מספיק זמן להתארגן ולהגיע, שטח הכינוס ענק ,אלפי אנשים מסתובבים, מצטלמים, עשרות משאיות בשטח נועדו לשמש לשמירת חפצים (אמרנו כבר שהם מסודרים, אז את ערכת המרוץ מקבלים בשקית ניילון עליה מדביקים מדבקה עם מספר החזה והיא משמשת לשמירת החפצים, אותה משאירים במשאית עם סידרת המספרים המתאימה).

רצים בשדרות קו-דאם (תילום דן בר-דוב)

רצים על רקע עמוד הניצחון של ברלין (צילום: דן בר-דוב)

להקת מתופפים מספקת עידוד בדרך (צילום:דן בר-דוב)

עוברים בריצה תחת שער ברנדנבורג (צילום: דן בר-דוב)

הזינוק הוא בשעה 10 בשלושה גלים, אני מתחיל לרוץ בערך ב ,10.30 המסלול יוצא ,כאמור  מאלכסנדרפלאץ, משמאל ניצב מגדל הטלוויזיה המוכר של ברלין, עובר סמוך לאי המוזיאונים ועולה בשדרות אונטר דן לינדן ותחת שער ברנדנבורג, מימין בניין הרייכסטאג (משמאל,לא רואים, נמצאת אנדרטת לזכר יהודי אירופה שנרצחו),ממשיכים לעבר עמוד הניצחון של ברלין (איזה ניצחון פרוסי מהמאה ה-19) משם לכיוון ארמון שרלוטנבורג, רצים בשדרת הקניות הקורפורסטנדאם )הקו-דאם) המפורסם וסמוך לכנסיית הזיכרון על שם הקייזר וילהלם, לכיכר פוטסדאם ואיך לא צ'ק פוינט צ'ארלי ובניין העירייה הישן של ברלין לקו הסיום. לאורך כל הדרך אלפי אנשים שמעודדים את הרצים ותורמים לאווירה וכל מספר קילומטרים (מלבד נקודות השתייה, בהן מוצע לכם גם תה) להקות מוסיקה בשלל סגנונות. כמעט בלי להרגיש ,הזמן טס, בנקודת הסיום ממתינה המדליה,יריעת פלסטיק לשמירה על חום הגוף, מים, תה ,בננות ואיך אפשר בלי כוס בירה צוננת שנמזגת לעזור לך בהתאוששות ולשמור על מצב הרוח.

עם כוס בירה בסיום, עם אבי חברי לקבוצת הריצה (צילום: דן בר-דוב)

ערב לפני המרוץ התקשר אלי המאמן שלי, עינב (מקבוצת הריצה "רצים עם עינב") ושאל אותי מה אם קבעת לי איזשהו יעד למרוץ עניתי ש"כן…ליהנות". מבחינתי היעד הושג.

Print Friendly
פוסט זה פורסם בקטגוריה ספורט, עוד ספורט, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.