כת רובינשטיין

תחרות רובינשטיין היוקרתית נפתחת ביום שלישי הקרוב עם 32 מתחרים – שלושה מתוכם פסנתרנים ישראלים ושבעה פסנתרנים סינים. ההתרגשות והמתח – בשיאם.

11.5.2017-23.4.2017

Print Friendly

התחרות היוקרתית על שם הפסנתרן האגדי ארתור רובינשטיין נוסדה ב-1974 כאשר יאשה ביסטריצקי הצליח לשכנע את הפסנתרן הידוע להעניק לתחרות את שמו. ביסטריצקי – אף הוא יליד פולין –  ייסד את האגודה על שם שופין ואת תחרות הפסנתר. בשל יהדותו – נאלץ לעזוב את המפלגה, וב-1970 עלה ארצה. במשך שלושים שנה ניהל את התחרות,  ולאחר מותו ב-2008 ירשה הפסנתרנית ואשת הרדיו עדית צבי את מקומו.

                     מנהלת התחקות עדית צבי. צילום אילן ספירא
מנהלת התחרות עדית צבי. צילום אילן ספירא

ייחודה של תחרות רובינשטיין הוא היקף הרפרטואר העצום הנדרש מהפסנתרנים ורמתה הגבוהה ההופכת אותה לתחרות מאד יוקרתית.  אחת המשוכות הניצבות בפני הפסנתרנים היא החובה לבצע יצירה ישראלית.

מי שזוכה בתחרות היוקרתית – היא מהווה בשבילו קרש קפיצה לאולמות הקונצרטים.

שלושה שלבים לתחרות: רסיטל, נגינה עם תזמורת, מוזיקה קאמרית ושוב רסיטל.

המתחרה הצעיר ביותר השנה  הוא דרום קוריאני הנושק לשנתו ה- 18 ושתי המתמודדות המבוגרות ביותר
השנה הן אמריקאיות בנות 30.

 למרות שהתחרות  מתקיימת בישראל – עד כה לא זכה אף ישראלי במקום הראשון. השנה מתחרים שלושה פסנתרנים ישראלים.

בתחרות – 11 שופטים, רובם פסנתרנים בפועל או בעברם. הרבה שאלות מרתקות מרחפות בראשית התחרות:

הפסנתרן אריה ורדי ראש סגל השופטים וחתן פרס ישראל השנה, קרדיט דניאל פלג

הפסנתרן אריה ורדי ראש סגל השופטים וחתן פרס ישראל השנה, קרדיט דניאל פלג

השאלה המעניינת ביותר היא – האם משפיעה ארץ המוצא של השופטים על יכולת השיפוט שלהם.  למשל- האם יש הבדל בין פסנתרנות "רוסית" לפסנתרנות של אנשי המזרח הרחוק. שאלה מרתקת אחרת היא  האם יש הבדל בין פסנתרנות של לפני שלושים שנה לזו של היום.

 בפעם הקודמת נבחרו במכוון שופטים צעירים – אפילו בגיל 19! יש להניח שגילם הצעיר הטביע את חותמו  על יכולת השיפוט שלהם.

והשאלה המרכזית היא מהם הקריטריונים העיקריים לשיפוט בתחרות – וירטואוזיות או שמא מוזיקאליות מופנמת. יכולת שליטה בהיקף מגוון של רפרטואר או ביצוע אנין ורגיש.

תופעה מרתקת היא המספר הרב של המשתתפים מהמזרח הרחוק. האם מדובר רק במשמעת או גם באמביציה אדירה הגורמת להם לנדוד בגיל מאד צעיר לארה"ב. קשה להסביר את האופן בו "הטמיע" המזרח את ערכי התרבות המערביים. הפסנתרנים הסיניים, למשל- לא רק שולטים ברפרטואר המערבי אלא הם אף חשים אותו בכל רמ"ח אבריהם משל "בלעו" את התרבות המערבית.

פרס חביב הקהל הפך את הציבור המגיע לתחרות לשותף פעיל. רובו ככולו הוא קהל ה"מורות לפסנתר" המגיעות לתחרויות באדיקות לכול הקונצרטים, ורובו שופט, סוער, ולעיתים קרובות אף מתווכח עם השופטים אם גזר דינם אינו נראה לו.

  בראש סגל השופטים השנה – הפסנתרן והמלחין – חתן פרס ישראל אריה ורדי. המלחין ברנשווילי, דינה יפה ומנחם פרסלר.

כל מה שנותר כרגע הוא ללקק את האצבעות ולהמתין שנוזמן לתחרות הבאה

לא ללכת- לרוץ

הקונצרטים יתקיימו במוזיאון תל אביב ובהיכל התרבות

Print Friendly
פוסט זה פורסם בקטגוריה מוזיקה, תרבות. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.