קרן אדמונד דה רוטשילד, החברה לפיתוח קיסריה, רשות העתיקות ורשות הטבע והגנים הודיעו היום (ד') על שיתוף פעולה חסר תקדים בהיקפו, לחשיפתם, שימורם והנגשתם של מבני הציבור החשובים של קיסריה העתיקה שבגן הלאומי קיסריה, ופיתוח והנגשה של חופי היישוב. זאת, בהשקעה כוללת של יותר מ- 100 מיליון ש"ח, שהקצו לפרויקט קרן אדמונד דה רוטשילד והחברה לפיתוח קיסריה.

במסיבת עיתונאים אשר התקיימה היום בגן הלאומי בקיסריה, בהשתתפות סגן יו"ר קרן אדמונד דה רוטשילד , גיא סברסקי, מנכ"ל החברה לפיתוח קיסריה מיכאל כרסנטי, מנכ"ל רשות הטבע והגנים שאול גולדשטיין וארכיאולוג מרחב מרכז של רשות העתיקות ד"ר דורון בן עמי, נחשף לציבור פרויקט התחדשות קיסריה העתיקה, "שמעשיר ומשדרג את חוויית הביקור בגן הלאומי קיסריה כאתר העתיקות המוביל בארץ לצד ירושלים. הפרויקט מתבצע במסגרת מימוש חזון 3 מיליון תיירים בקיסריה עד 2030, והופך עוגן תיירותי-כלכלי חשוב לתושבי האזור.

מאז הקמתה לפני כ-2030 שנה, ולאורך התקופות השונות, הייתה קיסריה עיר נמל תוססת. חשיבותה ועושרה האדריכלי, הפכו אותה לאחת הערים החשובות ברחבי האימפריות הרומית והביזנטית. החפירות הארכיאולוגיות המתנהלות באתר בשנים האחרונות מטעם רשות העתיקות, הממשיכות את חפירות שנות ה-90, חשפו שרידים ארכיאולוגיים רבים, החל מימי הורדוס ועד לתקופה הצלבנית.

לצד החפירות הארכיאולוגיות הנרחבות, מתנהלות בגן הלאומי קיסריה פעולות רחבות היקף של שימור, שיחזור ופיתוח הנמל, ולמעשה, מדובר באחד הפרויקטים השימוריים הגדולים והחשובים שנעשו עד היום בארץ. אין עוד אתר בישראל בו הושקעו לאחרונה תקציבים, משאבים ומאמצים כה רבים של שימור ופיתוח. מדובר במבצע מורכב, שמציב אתגרים רבים בתכנון ובביצוע, תוך הקפדה על שמירת ערכי המקום. את הפרויקט מובילים המשמר יורם סעד והאדריכלית יערה שאלתיאל ממינהל השימור ברשות העתיקות. כשיסתיימו פעולות אלה, יקימו החברה לפיתוח קיסריה ורשות הטבע והגנים מרכז מבקרים מתקדם, מתקנים לרווחת המבקרים, פארק ארכיאולוגי מרהיב, וטיילת קסומה, שתחל באמת המים הקדומה (חוף האקוודוקט) ותתחבר לטיילת החומות והביצורים  של קיסריה העתיקה.

מיכאל כרסנטי מנכ"ל החברה לפיתוח קיסריה,:" לראשונה, חוברים שלושת הגורמים הרלבנטיים – רשות העתיקות, רשות הטבע והגנים והחברה לפיתוח קיסריה, לביצוע  תכנית המבטיחה שמירה קפדנית על הערכים הארכיאולוגים ההיסטוריים וערכי הטבע של קיסריה לאורך כל התקופות, יחד עם הנגשה ראויה שלהם לציבור עצום של מבקרים מהארץ ומהעולם. מדובר בעבודות חשיפה, שימור והנגשה של העיר העתיקה והנגשת אוצרותיה לקהל המבקרים מהארץ ומחו"ל. "

לדברי מנהל רשות העתיקות ישראל חסון, "הפרויקט המשותף נועד לחשוף, לשמר ולהשמיש את צפונות קיסריה, להנאת הציבור הרחב. עד כה, נחשפו רק כ-6 אחוזים מהממצאים של קיסריה וטמונים בחולותיה ממצאים מפוארים בקנה מידה עולמי. יוזמה זו, חייבת להיות יריית פתיחה לפרויקט לאומי מתמשך, לפיתוח האתר קיסריה במלוא תפארתו."

במסיבת העיתונאים הוצגו לראשונה מספר תגליות ארכיאולוגיות משמעותיות ופעולות שימור:

מערכת קמרונות שבחזית "במת המקדש" שבנה המלך הורדוס:

במרכז פעילות החפירה והשימור עומדת החזית המרשימה של המבנה הציבורי המרכזי של קיסריה מלפני כ-2030 שנה – המתחם המקודש שבנה הורדוס בקיסריה כמחווה לפטרונו אוגוסטוס, קיסר רומא, ולכבוד האלה רומא. על הקמת המקדש של אוגוסטוס ורומא, אשר השקיף אל הים, סיפר יוסף בן מתתיהו בספרו מלחמות היהודים (א, 414-408): לדבריו, הורדוס בנה את המקדש בראש הגבעה, והוא היה נפלא בגודלו ומראהו. בתוך המקדש עמד פסל ענק של הקיסר בדמות זיאוס האולימפי, ופסל נוסף של האלה רומא, בדמות הרה מארגוס. פסלים אלה טרם נמצאו בחפירה, ויתכן כי הם נלקחו מהמקום בתקופות מאוחרות יותר.

בחפירות האחרונות, המנוהלות על ידי ד"ר פטר גנדלמן ומוחמד חאטר מטעם רשות העתיקות, נחשפה מערכת קמרונות מרשימה שעמדה בחזית המערבית של "במת המקדש".

לאחרונה נחשפה תגלית חשובה ונדירה בחזית המקדש – מסד של מזבח אבן גדול אשר ניצב בתוך היכל פתוח לשמיים, בדומה ל'מזבח השלום' (ה"ארה פאקיס") של אוגוסטוס ברומא. מזבח זה, שימש להקרבת קורבנות לכבוד הקיסר אוגוסטוס. לצד המזבח, נחשפו יסודות של מזבחות נוספים, קטנים במידותיהם. עשרות נקבים עמוקים אשר התגלו בחפירה מסביב למזבח המרכזי, נועדו, לדעת החופרים, להחזיק לפידים או ניסים (סמלי הלגיון הרומי אשר נשאו החיילים על גבי מוטות). יוסף בן מתתיהו מספר, שכאשר הצבא הרומי פרץ להר הבית, הציבו החיילים את נסיהם מול שער הקדים, הקריבו קרבן, והכריזו על טיטוס כאימפרטור (מנצח).

בית הכנסת העתיק של קיסריה – בית הכנסת העתיק בקיסריה התגלה לראשונה בשנות ה-40 של המאה ה-20. חפירות ארכיאולוגיות באתר, חשפו ממצאים המעידים על הימצאותו של בית כנסת מהתקופה הביזנטית, לפני כ-1500 שנה. בין הממצאים שהתגלו – כותרות עם סמלי המנורה, פסיפסים וכתובות שבהן הקדשה לתורמים, ושברי כתובת של כ"ד משמרות הכהונה. בקיסריה הוקמו בתי כנסת מאז ימי הורדוס: יוסף בן מתתיהו מספר בספרו "מלחמות היהודים" על חילול בית כנסת בקיסריה, אשר הוביל לפרוץ המרד הגדול בשנים 70-66. בתלמוד אף מסופר על "כנישתא דמרדתא" (בית הכנסת של המרד). עוד ידוע, שלאחר דיכוי מרד בר כוכבא (132-136 לספירה) בידי הרומאים, הובא רבי עקיבא למשפט בקיסריה, והוא הוצא להורג כאחד מעשרת הרוגי מלכות.

באתר בית הכנסת העתיק ייערכו עבודות פיתוח שכוללות שימור של השרידים, שחזור של פסיפס בית הכנסת והנגשת האתר לקהל הרחב תוך הצגת תכנים הקשורים במורשת היהודית של קיסריה העתיקה.

ה"שוק הצלבני" – בחפירה שניהלו ד"ר עוזי עד, דן קירזנר ומוחמד חאטר מטעם רשות העתיקות באזור המזרחי של במת המקדש, נחשפו, בין השאר, שרידים מרשימים  של שוק תוסס שפעל בקיסריה בתקופה הצלבנית, לפני יותר מ- 700 שנה. בקומת הקרקע של המבנים שנחשפו פעלו חנויות, וקומתם השנייה שימשה למגורים. חלק מהחדרים רוצפו בפסיפס צבעוני, ואחרים בלוחות שיש.

חפירות השנים האחרונות בקיסריה הניבו ממצאים מעניינים, בהם חלקים של פסלי שיש, כותרות ועמודי גרניט ושיש שעל שניים מהם נחרתו כתובות וציורים, מטבעות, כלי חרס ואבן, חפצי מתכת ועצם ועוד.

ממצא רב חשיבות שהתגלה אך באחרונה במהלך עבודות שימור הקמרונות מעיד על החיים היהודיים שהתקיימו בקיסריה מאז ייסוד העיר על ידי הורדוס לפני 2000 שנה:  לוחית קטנה עשויה מאם הפנינה, שעליה חרותים מנורת שבעת קנים ומחתה. בתקופות הרומית התיכונה והביזנטית, הייתה קיסריה מרכז יהודי חשוב, והיהודים היו חלק בלתי נפרד מהמערך הכלכלי והחברתי של העיר הרב-תרבותית.

ממצא נוסף מעניין, הוא שבר פסלון של ראש גבר עטור זקן מהתקופה הרומית, שגולף בשיש. לדברי ד"ר רבקה גרשט מהחוג ללימודים קלאסיים באוניברסיטת תל אביב, "הראש בן ה-2000 שנה מתאר את אסקלפיוס, אל הרפואה. לאסקלפיוס ולביתו היגיאה, אלת הבריאות, הייתה חשיבות רבה בקיסריה הרומית והביזנטית. מעניין לצין שעד כה נמצאו בקיסריה מספר פסלים של אסקלפיוס, אך זו הפעם הראשונה שהראש שלו שרד".