רפרודוקציה לא מאושרת של סוכת עץ מצוירת ממוזיאון ישראל - פרויקט ותערוכה חדשה של קבוצת סלה-מנקה בשיתוף האמנים ניר יהלום, קטורה מנור, עדי קפלן ושחר כרמל .
פחות מדקהזמן קריאה: דקות
בשלהי חורף 2016 החלה קבוצה של אמנים בפעולה יסודית במרתפים של בית-החולים למצורעים לשעבר בירושלים. האמנים – קבוצת סלה-מנקה, ניר יהלום, קטורה מנור ומקס אפשטיין – בנו ללא אישור העתק מדויק של סוכת עץ מצוירת מגרמניה (1850) המוצגת גם בימים אלו בחללי תצוגת הקבע של מוזיאון ישראל וידועה בשם "סוכת דלר".
כחלק מהפעולה, האמנים רכשו לוחות של עצי סנדוויץ' שעברו תהליך של יישון, צילמו את הסוכה המקורית שבמוזיאון, קראו מאמרים על אודותיה ואף טסו לפישאךFischach)), עיירה קטנה בבוואריה, שם נבנתה הסוכה המקורית ומאוחר יותר, עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, הוברחה לארץ-ישראל מאימת הנאצים. בפישאך פגשו כמה מן האמנים את ראש העיירה, ביקרו בקבריהם של בני משפחת דלר, בעלי הסוכה, סיירו בבית-הכנסת המקומי שהפך לקליניקה לרפואת שיניים – ותיעדו כל זאת בסרט. במקביל לשהות האמנים בפישאך, בירושלים, החלו האמנים עדי קפלן ושחר כרמל להעתיק ולצייר בצבעי פנדה גלויות של העיירה מאותה תקופה.
- מראה הצבה של סוכת דלר בתערוכה נופים נפקדים_קרדיט צילום יחצ_2
במקביל,באחד החדרים של מרתף בית-המצורעים החלה להיבנות מחדש אחת הסוכות היפות בעולם. העתק כמעט מושלם, למעט כמה הבדלים בין ההעתק ובין המקור – כאלו שנעשו באופן מכוון, חלקם סמליים וחלקם משמעותיים. ירושלים, המצוירת על אחד מקירותיה של הסוכה המקורית, שתוארה כמושא לגעגוע, הפכה בעצם פעולת ההעתקה לסוג של הטבעת בעלות. הכפר הפסטורלי הגרמני, שצויר על שלושת הקירות האחרים של הסוכה המקורית, והיה תיעוד של הנוף המקומי, הפך בסוכה המועתקת למחוז געגועים לקהילה שהושמדה ולעידן שאבד. שינויים נוספים שנעשו בהעתק הפכו אותו למעשה למקור: הסוכה שמוצגת במוזיאון ישראל היא אובייקט אתנוגרפי שמותר להביט בו, אולם אסור להיכנס לתוכו. ההעתק שיצרו האמנים העכשוויים הוא יצירת אמנות שמותר ורצוי להיכנס לתוכה, והיא כשרה לשימוש כסוכה לכל דבר.
הסוכה המועתקת תוצג כעת בתערוכה "נופים נפקדים" בבית הנסן בירושלים (בית-המצורעים לשעבר). לצד הסוכה בתערוכה יוצג גם חומר תיעודי על המשך הפרויקט ״סוכת נצח״ , פרויקט קודם של הקבוצה, המתעד את החדרתה של סוכה בדואית-יהודית למוזיאון ישראל ב-2015 – פעולה שהקדימה את הרעיון להבריח סוכה מן המוזיאון אל החיים. בין "סוכת הנצח" הבדואית-יהודית לבין הפסיפס החומרי, המטפורי וההיסטורי של "סוכת דלר" המועתקת בתערוכה "נופים נפקדים" מתקיים דיאלוג מורכב בין נוודות לבעלות, בין ארעיות כפויה לארעיות כערך דתי, בין נופים נפקדים לנופים ממשיים ובין פעולות אמנותיות מזמנים היסטוריים שונים, המנכיחות, כל אחת בדרכה, את הדרמה של תקופתה.
אוצרים: קבוצת סלה-מנקה
המרכז לאמנות ומחקר מעמותה, בבית הנסן, גדליהו אלון 14, ירושלים
שעות פעילות התערוכה: ימי שלישי, רביעי ושישי: 10:00-14:00, ימי חמישי: 15:00-19:00
נעילה :20.6. הכניסה חופשית.