הסרט "שומרי הגלקסיה חלק 2", שנכתב ובוים על ידי ג'יימס גאן, הוא סרט המשך שתפקידו למלא פערים וחורים שנותרו מהסיפור המקורי (הסרט הראשון יצא בשנת 2014). תפקידו לצבוע את אופי הדמויות מהסרט הראשון בגוון חדש, מאשר להריץ ולקדם את עלילת הסיפור. החלק השני ממשיך להרחיב את היקום הקולנועי של מארוול (וכמובן הדמויות האהובות על אוהדי הקומיקס). במובן זה, "שומרי הגלקסיה חלק 2" מכפיל את כל מה שהקהל אהבה מהסרט הראשן, בידור ושעשועים, אם כי לא באותה מידה.

"שומרי הגלקסיה 2": צבעוני, מצחיק, אלים ומטורף

כבר בסצינה הראשונה של "שומרי הגלקסיה חלק 2" מתחדשת הדינמיקה המוכרת, המורכבת, אולם המבדרת שבין חברי צוות שומרי הגלקסיה, בטרם קופץ הסרט אל תוך קטע פעולה מרשים. חברי הצוות אף משתעשעים מדי פעם בפעם בנושא המוזיקה שבקלטת המיקס של סטאר לורד (כריס פראט, "עולם היורה"), והשירים המושמעים כייפים ומשמחים, אם כי פחות מקוריים כמו בסרט הקודם. כאמור, רוב הסרט עוסק באינטראקציה ההומוריסטית שבין הדמויות. יש הרבה קטעים מהנים – רובם מוצלחים, חלקם פחות.

מאידך גיסא, מנקודת מבט של הבמאי, הניסיון שגאן רכש מיצירת הסרט הקודם שלו (יצירת הבכורה הגדולה שלו) נפרעת פה. אינספור קטעי פעולה אמנותיים וביטחון עצמי יצרו עיצוב מתוחכם, על גבול הפסיכדלי בסצינות מסויימות, עם עושר צבעים, עומק מסך, כמו גם שימוש מושכל בתלת מימד. העולם הקולנועי של מארוול לא נראה יפה יותר ורב מימדי מסרט זה, שלא לדבר על איפור, פאות ותותבות מוגזמות כדי להביא לחיים את הדמויות השונות והמוזרות.

"שומרי הגלקסיה חלק 2" נשען בכבדות על הדמויות הראשיות של הסדרה והשחקנים שמאחוריהם: כולם כריזמטיים ומעורבים במתרחש – בעודם מנסים לקדם את העלילה המזדחלת מעט. בעוד הסרט "שומרי הגלקסיה" המקורי דאג לשמור על מבנה קלאסי בן שלוש מערכות (כפי שנכתב בשיתוף עם ניקול פרלמן), הסרט השני לא בהכרח אורג את חוטי הסיפור שלו באופן מסודר, כיוון שרוב זמנו (136 דקות) עסוק בבניית העולם מסביב.

נושא נוסף שהסרט מתמקד בו, הוא הניסיון לפתור את בעיית האב האבוד של סטאר לוד, כמו גם בהתמודדות בבעיית האבא שבין גמורה (זואי סלדנה, "אווטאר") ונבולה (קארן גילאן, "השער"). אפילו יונדו (מייקל רוקר, "המתים המהלכים") ואגו (קורט ראסל, "שמונת השנואים") רבים ביניהם מי שימש כאבא טוב יותר של סטאר לורד…

חלק גדול מההומור בסרט מתבסס על דמותו של דראקס (הודות לאיכות המשחק של דייב באטיסטה, "ספקטר"), אם כי האינטראקציות הטובות יותר שלו הן עם מאנטיס (פום קלמנטיף, "שבעה צעדים"), תוספת חדשה לחבורת השומרים. אגו, לעומת זאת, רק מותיר רושם בזכות כוחותיו הייחודיים ובזכות המשחק של ראסל – שהליהוק שלו הגיוני במובנים רבים, אבל מה שאינו מובן או הגיוני הם מעשיו של אגו על כדור הארץ. בדומה לכך, אליבת דביצקי ("שם קוד מ.ל.א.ך.") מגלמת את קיסמט, השולטת בחבורה מוזהבת של אנשים, אך דמותה ובני עמה אינם מעניינים, אלא יוצאים מגוכחים, וכנראה שזהו שלב נוסף בהצגת העולם של מארוול.

בסרט שזורים הרבה הפתעות, החל מדמויות שמוכרות לחובבי הקומיקס ועד לשחקני משנה שמגלמים אותם (סילבסטר סטאלון הוא הדוגמה המפורסמת ביותר), כמו גם הרבה לוקיישנים – אולי כדי לפצות על החיסרון בעלילה. חיסרון נוסף הוא, שגם רוקט ראקון (בראדלי קופר, "אופטימיות היא שם המשחק") וכן גרוט הצעיר (וין דיזל, "מהיר ועצבני 7") יוצאים למשימה במקום מרוחק – נפרדים מן העמיתים שלהם, מה שהופך את הסרט בכללותו פחות זורם ודינאמי מקודמו.

"שומרי הגלקסיה 2" מספק את כל הצד הקומי הנדרש מהסרט, כמו גם קטעי פעולה יפים, כפי שאפשר לצפות מסרט זה. עם זאת, הסרט בונה את רוב העלילה על הפסקול והצד הויזואלי המרשים, בניסיון לשמש כסרט המרחיב את האופי של הדמויות מאשר מקדם עלילה. הערה חשובה לסיום – אם אתם מסוקרנים לדעת מה אמור לקרות בהמשך הסדרה ובעולם של מארוול – חכו עד לסיום הכתוביות בסוף הסרט.

XXXXX