בתחרות רובינשטיין השנה השתתפו גם שופטים צעירים. זוכי תחרות רובינשטיין לצעירים שהתקיימה אשתקד בבייג'ין, הגיעו עם מייסדה לתחרות הנוכחית. השנה הציפו את התחרות פסנתרנים מהמזרח הרחוק – מתוכם שמונה סינים. המשמעת והחתירה לשלמות – הופכת אותם למועמדים אידאליים לתחרות רובינשטיין. מעניין מי ייגש בעוד שלוש שנים לתחרות הקשה.

בקונצרט הגמר ניגן המתחרה הישראלי ייבגניי יונטוב שהגיש ביצוע קורקטי לקונצ'רטו השלישי של פרוקופייב. בפרס השלישי זכתה שרה דנשפור בת השלושים מארה"ב. היא ניגנה במוזיקאליות מעודנת את תפקידה בקוורטט של מוצרט במי במול מז'ור (ק' 493).

שמעון נהרינג – הפסנתרן בן ה-21 מפולין ניגן את הקונצ'רטו השלישי של רחמנינוב בשקיפות ומוזיקאליות מדובבת. האקצ'לרנדו שלו היה מופלא ובעיקר דו-השיח בין שתי הידיים. בחירותיו היו חכמות: הוא ניגן את הרביעייה של פורה – שהיא מלאת צבע ותשוקה; את הקונצ'רטו הראשון של בטהובן – ניגן בקלילות ושקיפות מוצארטית. הקונצ'רטו השלישי של רחמנינוב – היה תפור על נטיית לבו הרומנטית. בניית הפראזות שלו – הייתה מושלמת. מלאת קסם הייתה הרכות בנגינתו – אפילו הפורטה שלו היה רך. גם תושבי אור יהודה, דימונה ועמק יזרעאל אהבו את הרכות בנגינתו ובחרו בשמעון נהרינג כזכאי לפרס הראשון.

לעומתו הפנט את הקהל בהיכל התרבות דניאל צ'ובאנו, הרומני בן ה-25 בפיאניסימו החרישי והמצמרר אליו ירד מפורטיסימו רועם. הוא ניגן כמפיסטו – כאילו פרוקופייב הפך לעצם מעצמותיו. לפילוסוף אבישי מרגלית היה ביטוי שנקרא "להיות אחוז בתמונה". כלומר — צ'ובאנו חי ונשם כל תו ותג בקונצ'רטו השלישי של פרוקופייב. נגינתו הייתה בסקאלה אחרת מזו של יונטוב. לא רק הקדנצה מלאת הקסם והדיאלוגים שניהל עם כלי הנשיפה – נגן הקרן, החלילנים והאבוב. הוא ניגן את הקונצ'רטו כשד משחת – כל תו היה בגדר תגלית פלאית  ועם זאת – הכול היה בנביעה הכרחית ודבר לא היה מקרי. כל גופו היה דרוך וקשוב לתזמורת. כלי הנשיפה – נענו לו באהבה. בנגינתו משל בכלל הטוטי התזמורתי.  הסיומת הייתה כה שקופה שהסלסולים נשמעו כשכשוך מי פלגים. זו הייתה פסנתרנות אחרת – חכמה, יצירתית, מקורית ומלאת אש ודיבוק של שמחה עילאית.

 וכפי שסיכם אריה ורדי: בתום התחרות – חוזר כל אמן למאבק הכה בודד של החתירה לשלמות.