דוח הביקורת של נציבות הביקורת על הפרקליטות בעניין פעילות המכון לרפואה משפטית שהותר הבוקר (ראשון) לפרסום, קובע כי הפרקליטות הסתירה מידע מהסנגוריה שיכול היה לזכות נאשמים או להקל עליהם. דוח הביקורת של הנציב החדש, השופט בדימוס דוד רוזן, מבוסס ברובו על דוח שכתבה הנציבה שפרשה הילה גרסטל, דו"ח שבעקבותיו עתרו 11 פרקליטים לבג"ץ ותבעו שלא לפרסמו לאחר שנטען כי התערבו בחוות דעת של המכון לרפואה משפטית. גרסטל זעמה ופרשה ורוזן ריכך חלק ממסקנות הדו"ח של גרסטל אך החמיר באחרות.

דוח הביקורת  של גרסטל  קבע כי ביחס לשבעה תיקים נמצאה "מעורבות של הפרקליטות בעריכת חוות הדעת של מומחי המכון". בארבעה תיקים מתוך השבעה, נקבע בדוח כי "אותרה בהם מעורבות ישירה של הפרקליטות בתוכן ממצאי חוות הדעת ובמסקנותיה", וכי "שינויים אלה עלו בקנה אחד עם תזת התביעה והחמירו עם הנאשמים או עם התובע את המדינה בהליך אזרחי".
רוזן חשב אחרת וקבע כי ה שנראה לגרסטל כ"התערבות" אינו אלא פעולה לגיטימית לחלוטין. לדבריו, "זו חובתו של התובע – כמו גם של החוקר המשטרתי קודם לסיום החקירה – לאחר עיון ובחינה של חוות הדעת, לעמת את המומחה עם ממצאים (ראיות), שלהערכתם לא נלקחו בחשבון או נדחו מפני ממצאים אחרים. זאת, במטרה להעמיק את הבנת הדברים, לשאול ולהטיל ספק כל אימת שנדרש לכך, על בסיס הראיות המונחות בפניו, כשהוא משווה כל העת לנגד עיניו חובתו לסייע לבית המשפט בחקר האמת. על התובע לנהל דו-שיח פתוח וחופשי עם רופא המכון תוך הצגת שאלות, לעיתים קשות ומורכבות, בכל סוגיה המטרידה אותו בנושא. במידת הצורך, על התובע להביע דעתו בקול רם וברור, כי המסקנה העולה מחוות הדעת של רופא המכון אינה מתיישבת עם ניתוח הראיות והממצאים שבידיו".

הדו"ח חושף שורת מקרים שבהם השתנתה חוות הדעת של רופאי המכון לאורך החקירה, ותמיד לרעת הנאשם. כך למשל במקרה שבו נמצאה גופת אדם – בחוות הדעת הראשונה של המכון נטען כי "לא ניתן לקבוע ברמת הוודאות הרצויה את סיבת המוות". ואכן, כיוון החקירה הראשוני היה התאבדות, אך מאוחר יותר נעצר חשוד שהודה ברצח.

בעקבות הודאה זו שכתב הרופא את חוות הדעת המקורית שלו אבל חזר בעדותו בבית המשפט כי למרות הכל אין לשלול את האפשרות שהמנוח התאבד בשאיפת גז בביתו. בית המשפט העיר לפרקליטות כי על סמך כך ניתן לזכות את הנאשם בעקבות כך לחצה הפרקליטות על הרופא והאחרון כתב חוות דעת נוספת, הפוכה לחלוטין מה ראשונה, הקובעת כי "אפשר לשלול את האפשרות שהמוות נגרם משאיפת גז בישול". הנאשם הורשע בסופו של דבר ברצח.

רוזן כותב בדו"ח כי למרות זאת  באף אחד מהתיקים המדוברים לא נמצאה מעורבות של הפרקליטות בעריכת חוות דעת של רופאי המכון או עצימת עיניים של הפרקליטות לגבי שינויים בחוות הדעת. אך באותה נשימה קובע רוזן כי הפרקליטות מסתירה חומרים מהותיים מההגנה.

אחד המקרים שנבדקו הוא תיקו של אלכסנדר סרקוב שבסוף דצמבר 2009 התלוננה אשתו כי היכה אותה ותקף אותה בסכין. בבדיקה נמצא כי לחתכים בידה אורך דומה, והם נמצאים במרחק כמעט שווה זה מזה. בפגישה שקיים הפרקליט שטיפל בתיק עם רופאי המכון, עלה כי קיימות שתי אפשרויות לפצעי החתיך על ידיה של המתלוננות, שאחת מהן היא פגיעה עצמית. אולם, אפשרות זו הוסתרה מהסנגוריה ובחוות הדעת נכתב כי מדובר בתקיפה. ההגנה פנתה לפרקליטות ועל מנת לאושש את הטענה כי מדובר בפציעה עצמית, הציג הסנגור לפרקליטות טיוטה של חוות דעת של מומחה לרפואה משפטית מטעמו, התומכת בטענתו. התובע בתיק נפגש עם רופאים במכון ועמדתם הייתה כי לא ניתן לשלול בוודאות שמדובר בפגיעה עצמית, אך סביר יותר להניח כי לא מדובר בפגיעה מסוג זה.

נציג הפרקליטות תיעד את סיכום הפגישה, אולם לא העביר אותה לסנגור ואף שיקר לו כשכתב כי עמדת הפרקליטות, לאחר שהתייעצה עם מומחים מטעמה, היא שלא ניתן לקבל את גרסת הנאשם שלפיה פצעי המתלוננת הם תוצאה של פגיעה עצמית. לפיכך, ההליכים בתיק יימשכו כסדרם.
כשהסנגור הקשה ולא וויתר, טען הפרקליט כי "לא התווסף כל חומר חקירה בתיר שצריך להעביר להגנה". אלא שהסנגור התעקש ואז גילה שקיים מסמך סיכום של הפגישה. להגנה התברר כי פרקליט בכיר הורה לתובע למחוק מנוסח המכתב משפט שלפיו פגישה זו כללה עיון בראיות ובספרות מקצועית, וכי במסגרתה סוכם כי הנתונים מצביעים על כך שמדובר בפצעי הגנה מתקיפת סכין. עוד נודע כי הפרקליט הבכיר הורה לכתוב כי "במהלך הפגישה התייחסו הנוכחים לחוות הדעת של המומחה מטעם ההגנה וסברו כי היא מוטעית". לאחר תום שמיעת הראיות, בסמוך להגשת הסיכומים מטעם המדינה, חל שינוי בעמדת הפרקליטות והיא הודיעה לבית המשפט כי היא תבקש שלא להרשיע את סרקוב, אחרי שמונה חודשים שישב במעצר.

מקרה אחר שנבדק במסגרת הדוח הוא תיק הרצח של רועי ברינג אשר נדקר במהלך חתונה שאירעה באולם שבבעלותו בפברואר 2010 ומת מפצעיו. ברינג נדקר פעמיים בבטנו, כשדוח הנתיחה המקורי קבע שהפגיעה הקטלנית הייתה בצד אחד של גופו, ואילו הנאשם בתיק טען שהוא אחראי לפגיעה השנייה שהוגדרה כלא קטלנית מבין השתיים. מאוחר יותר שונתה חוות הדעת, כך שפצע הדקירה שהנאשם הודה כי נגרם על ידו הוגדר כפגיעה הקטלנית. בפגישה שנערכה בין רוזן לבין מנהל המכון ד"ר חן קוגל, הוא טען כי לדעתו לא ניתן לדעת איזו משתי הפגיעות היא הקטלנית. רופא המכון שעסק בתיק טען כי הטעות בחוות הדעת הראשונה נגרמה עקב התערבות כירורגית של רופאי בית החולים שטיפלו במנוח בניסיון להציל את חייו שהנתונים בעניינה לא היו ידועים לו. בפרשה זו קבע רוזן כי לא הייתה התערבות מצד הפרקליטות בחוות הדעת וכי התכתובות בתיק בין הפרקליט הממונה למכון היו מוצדקות, אך כי תיק זה לדבריו הדגים ליקוי הנוגע ל"אי מסירת מידע מהותי וחומר חקירה להגנה". התיק הסתיים במסגרת הסדר טיעון ובו הורשע הנאשם בהריגה ולא ברצח.

בתיק אחר הוגש כתב אישום נגד נאשמים בגין רצח, נקבע בחוות דעת של המכון הרפואי כי מות המנוח נגרם מאיבוד דם כתוצאה מפצעי חתך. עוד נקבע בחוות הדעת כי פצעי החתך נגרמו על ידי להב סכין, תוך ציון טווח מידות הלהב. במהלך חקירתו של רופא המכון על ידי ההגנה בבית המשפט, הוצגה לו הסכין שנמצאה בזירה והוא טען כי הלהב אינו מתאים לפחות לחלק מפצעי הדקירה.
הפרקליטות לא קבלה את דבריו ולאחר מתן עדות זו נערכה פגישה סודית בין הפרקליט לרופא, פגישה שלא תועדה, ובה הוצגה לו הסכין. בעקבות כך כתב הרופא תוספת לחוות דעתו הראשונה ולפיה לא ניתן לשלול אפשרות שלהב הסכין אכן גרמה לפצעי הדקירה במנוח.
"גם מקרה זה ממחיש ליקוי שעניינו אי-הקפדה על העברת 'חומר חקירה' לסנגוריה, פרי פגישה שקיים הפרקליט עם רופא המכון בעניין ראיה חדשה", כתב רוזן בדוח, והוסיף כי "חמור מכך, הפרקליט המטפל כלל לא תיעד את הפגישה בגלל שלא סבר כי עליו לעשות כן". בעקבות מסקנות הדוח המליץ רוזן לקבוע חובת תיעוד שלפיה על פרקליט הפונה למכון ועל הרופא לתעד בכתב ובזמן אמת את חילופי הדברים ביניהם. תיעוד זה יועבר בשלמותו להגנה, לאחר הגשת כתב האישום.
לאור המסקנות המליץ רוזן לקבוע חובת תיעוד שלפיה על פרקליט הפונה למכון ועל הרופא לתעד בכתב ובזמן אמת את חילופי הדברים ביניהם. תיעוד זה יועבר בשלמותו להגנה, לאחר הגשת כתב האישום.

תגובות

מפרקליטות המדינה נמסר: "פרקליטות המדינה מברכת על עריכת הביקורת. הפרקליטות תלמד את הדוח לעומקו ואת ההמלצות המערכתיות שבו. מהדוח עולה, כי הנציב קיבל את עמדתה המקצועית של הפרקליטות בדבר ההכרח בקיומה של הידברות בין המשטרה והפרקליטות לבין מומחי המכון לרפואה משפטית, שכן הידברות זו תורמת לבירור האמת, ובכך דחה את הטענה המרכזית שהועלתה בהקשר זה נגד הפרקליטות. הנציב הוסיף כי עמדתו בנדון מקובלת גם על מנהל המכון לרפואה משפטית. כן דחה הנציב לגמרי את הטענות כאילו פרקליטים התערבו בעריכת חוות דעת של רופאי המכון.
בחודשים האחרונים נערכה עבודת מטה משמעותית בפרקליטות בעניין ממשקי העבודה שבין הפרקליטות למכון, כחלק מהדיונים שנערכו במסגרת ועדה שהוקמה בראשות מנכ"ל משרד הבריאות, בה משתתפים גם נציגי הפרקליטות. במסגרת זו עלו המלצות הדומות בחלקן להמלצות הנציב והן צפויות להיות מאומצות כבר בזמן הקרוב, בין היתר בנושא השקיפות והתיעוד של המגעים בין רשויות האכיפה לרופאי המכון.
הנציב מצא ליקויים במספר תיקים שנבדקו, שניהולם הסתיים לפני מספר שנים. ממצאים אלו יילמדו וייבחנו. עם זאת יצויין, כי מאז שנוהלו תיקים אלה ועד היום חלו שינויים רבים בדרך התנהלות הפרקליטות בתחומים עליהם הצביע הנציב, ומכל מקום הליקויים לא הביאו לעיוות בתוצאות המשפט באף אחד מהתיקים שנבחנו".

מטעמו של אביחי מנדלבליט היועץ המשפטי לממשלה, נמסר: "היועץ המשפטי לממשלה מברך את נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, השופט דוד רוזן, על השלמת הדו"ח בעניין התנהלות הפרקליטות מול המרכז הלאומי לרפואה משפטית.
ביקורת תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות נועדה לחזק את אמון הציבור בעבודת הפרקליטות, תוך שמירה על עצמאות שיקול הדעת של הפרקליטים, ובמטרה להביא לשיפור בעבודת הפרקליטות. והכל, מתוך הבנה כי הפרקליטים ניצבים בחזית המאבק על שלטון החוק המדינה, ופועלים כל העת במסירות ומתוך נאמנות לאינטרס הציבורי.
בהקשר זה ראוי לציין את מסקנת הדו"ח, לפיה מתוך כלל המקרים שנבדקו, ״לא נמצאה באף אחד מהתיקים מעורבות ישירה או עקיפה של הפרקליטות בתוכן ממצאי חוות הדעת ובמסקנותיה, אשר בעקבותיה חלו שינויים בחוות הדעת. פניות הפרקליטות לרופאי המכון נעשו בגדרי ממשק עבודה תקין שמקיימת הפרקליטות עם עדי תביעה ולא מצאתי כי נפל פסול או פגם בממשק זה״. היועץ המשפטי לממשלה ילמד את המלצות הדוח, בצוותא עם פרקליט המדינה והגורמים המקצועיים".

פרקליט המדינה שי ניצן מסר כי "הנציב קיבל את עמדת הפרקליטות בדבר ההכרח בקיומה של הידברות בין המשטרה והפרקליטות לבין מומחי המכון, ובכך דחה את הטענה המרכזית נגד הפרקליטות. כמו כן דחה הנציב את הטענות כאילו פרקליטים התערבו בחוות הדעת של רופאי המכון".