Skip to content

נציב קבילות החיילים: ליקוים חמורים בתפקוד צה"ל

המבקר מצא ירידה דרסטית במוטיבציה לשרת בגדודים מעורבים, גזענות כלפי עולי אתיופיה, משבר אמון במערך תומכי הלחימה ופער אדיר בין הצורך בכוח אדם מקצועי במערך זה לבין מה שקיים. פגיעה בחיילים על רקע נטייתם המינית, התגברות בחשש חיילים לספר על הקורה מחשש שיכונו: מלשינים, עליה קשה במספר קבילות נגד מפקדים בכירים וליקויי תברואה בבתי כלא […]
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

נציב קבילות חיילים במשרד הביטחון, אלוף (במיל') יצחק בריק חושף היום (ראשון)  הדו"ח השנתי לשנת 2016 ובו מסקנות חמורות לגבי תפקודו של צה"ל ויכולותיו לתפקד בעת לחימה.

6,758 קבילות הוגשו בשנת 2016 שהן  6 אחוזים יותר מהשנה הקודמת, רובן של הקובלנות,  58% מהקבילות שטופלו נמצאו מוצדקות. מדובר בעלייה של 6% ביחס לשנת 2015 (387 קבילות יותר). 58% מהקבילות שטופלו נמצאו מוצדקות , 37% מהקבילות הם בנושא יחס מפקד-פקוד.  עליה של פי 10 בקבילות בתחום המשטר והמשמעת במחנה הוגשו ב-2016 (525 לעומת 51 קבילות ב-2015). רובם בנושאי פקודת גידול הזקנים. רוב הקבילות (3,595) הינן  של חיילים בשירות חובה.

המבקר טיפל השנה בהשפעות קיצוצי כוח האדם בצה"ל: משבר תומכי הלחימה ביחידות השדה ופיטורי משרתי הקבע, ומנגד שיפור במערך הנגדים בימ"חים, בירידה במוטיבציה של מפקדים, לוחמות ולוחמים לשרת ב'גדודים המעורבים', בגילויי אלימות וגזענות על רקע מיני, מוצא וצבע עור, בשינויים בצה"ל הפוגעים בזכויות החיילים (למשל, פקודת גידול הזקנים) ובשירותי הרפואה בצבא.

אלוף (במיל') יצחק בריק, מימין, מוסר את הדו"ח ליו"ר וועדת הביטחון, אבי דיכטר
אלוף (במיל') יצחק בריק, מימין, מוסר את הדו"ח ליו"ר וועדת הביטחון, אבי דיכטר

המבקר מסביר את הגידול המשמעותי במספר הקובלנות בכך שהן פועל יוצא של השינויים הרבים שהתרחשו במהלך שנה זו, בדגש על אופן הטמעתם: זמן התראה קצר, החלה רטרואקטיבית ואי קיום תהליכי הסברה מספקים. דוגמאות בולטות: אי צבירת ימי חופשה לאנשי הקבע עבור שנת 2015, השינוי במדיניות חופשות חיילי החובה, אופן ביצוע תהליך הפיטורים משירות קבע והוצאה לגמלאות, פקודת הזקנים, אתר האינטרנט לחיילי המילואים ועוד.

ירידה במוטיבציה (ארכיון דובר צה"ל)
ירידה במוטיבציה (ארכיון דובר צה"ל)

שירות הנגדים בימ"חים של צה"ל 

המבקר מתריע על השפעה ראשונית של קיצוצי כוח האדם על מערך תומכי הלחימה ביחידות מערך השדה בצה"ל .  על חשש ממשבר אמון במערך תומכי הלחימה (תומכ"ל), על פער בכוח האדם מול ריבוי משימות ועל שחיקה בגיוס ובאיוש של בעלי תפקידים. אנשי הקבע הצעירים, שאך סיימו את שירות החובה, אינם מתכוונים להמשיך בשירות קבע נוסף. "קצין אחד מבצע תפקיד אשר בעבר ביצעוהו שני בעלי תפקידים או שלושה".

המבקר מצא כי נגדים בעלי ותק שירות של למעלה מ- 20 שנה, העתידים לפרוש לגמלאות, אינם יכולים להעביר את הידע והניסיון שצברו לדור העתיד, שנמנע מלהמשיך בשירות הקבע. קצינים בדרגות רס"ן וסרן נמצאים בחוסר ודאות. כתוצאה ממודל הקבע הנוכחי הם אינם סומכים על אופק שירות ארוך טווח.

ממצאים חמורים עלו בתחום איוש בעלי התפקידים במערכי האחזקה והלוגיסטיקה – "תפקידים מרכזיים בתחום האחזקה, החימוש והלוגיסטיקה אינם מאוישים".  "לצורך מענה אחזקתי של עשרות כלי רק"מ, יש נגד אחד המשמש גם כחשמלאי וגם כמכונאי, ולעזרתו ארבעה חיילים, שנפלטו מכמה מסגרות.. ואשר חלק נכבד מהם אינו משלים שירות חובה מלא כלל" .

כוח האדם במערך הרפואה ובריאות הנפש איננו מסוגל לתת מענה – מדוח המבקר עולה כי רופא אחד נדרש לתת מענה רפואי ליותר מ-1,000 חיילים כאשר לצדו שני חובשים בלבד. בעקבות כך חיילים נאלצים ללכת ולקבל מענה רפואי ביחידות אחרות. בדיקה שנערכה העלתה כי במהלך מחזור אימונים של גדוד הפיקוד, מחסירים החיילים היוצאים מהבסיס לצורך מענה רפואי מאות רבות של ימי אימון. בתחום בריאות הנפש המצב דומה- שני קציני בריאות הנפש אמונים על יחידה המונה למעלה מ-3,000 חיילים.

פגיעה קשה ביחידות מעורבות במערך הגנת הגבולות והאיסוף הקרבי

הנציב רואה בשילוב נשים בלחימה ערך עליון לשם עמידה במשימות צה"ל בהתאם לצרכיו ולשם מימון ערך השוויון. "בחלוף 12 שנה ממועד הקמת גדוד ה"קָרָקָל", נראה כי יושמו לקחים חשובים ומובהקים בהליך הכשרת הלוחמים והלוחמות בגדודים החדשים שבסמכות מערך הגנת הגבולות". עם זאת מצביע הנציב על ירידה במוטיבציה של הלוחמים ופער בין ציפיות הלוחמות לבין המצב הקיים לאחר הצבתן בגדודים המבצעיים. "לאחר ההצבה בגדודים מסתמנת בקרב החיילות ירידה במוטיבציה לשרת כלוחמות, וכן ניכרת שחיקה במוטיבציה לשרת שירות קרבי בקרב הבנים":

ברירת מחדל – מפקדים שנקלטו כמפקדים בגדודי 'חי"ר קל גבולות' נקלטים שם לעיתים כברירת מחדל. הם אינם מקצועיים דיים ואינם מבינים לעומק את משמעות הפיקוד במערך החדש. הם לא תמיד רואים בתפקידם שליחות. מרבית המפקדים הם גברים אשר לא שירתו בגדודים מעורבים וחוסר הרצון להוות דוגמה אישית משפיע על המוטיבציה של החיילות. לעתים, המפקדים ביחידות הללו מסיימים את תפקידם, טרם זמנם ומביעים מורת רוח מהצבתם בגדודי 'חי"ר קל'.

פגיעה בפרטיות הלוחמות – במקרים מסוימים מפקדים נכנסו למגורי בנות ללא התראה מוקדמת ולוחמות נאלצו להתקלח במקלחות הבנים, בשל מספר זעום של מקלחות ושירותים ביחס למספר הלוחמות.

 חלק מהמיועדים לשירות ביטחון אשר רוצים לשרת בקרבי, מעדיפים לשרת בגדודים, שאינם מעורבים. חוסר המוטיבציה מתבטא בכך שחיילים אינם מקבלים את היחידה אותה הם ביקשו.

שיעור החיילות הנושרות בתחילת ההכשרה נראה בצורה בולטת לעין. הן חשות כי משווים אותן ליכולותיהם וכישוריהם של הלוחמים בפלוגות החי"ר.

 המבקר מדגיש כי תוך כך  מתקיימת  בימים אלה עבודת מטה נרחבת בהובלת מפקד זרוע היבשה, אשר יהיה בה כדי לתת מענה לסוגיות שהעלה הנציב, לרבות הקמת בא"ח אחוד, תשתיות והכשרות מותאמות. בכוונת הנציב להמשיך וללוות נושא חשוב זה.

ירידה במוטיבציה לשירות ביחידות מעורבות (תמונת ארכיון דובר צה"ל)
ירידה במוטיבציה לשירות ביחידות מעורבות (תמונת ארכיון דובר צה"ל)

עליה קשה במספר קבילות נגד מפקדים בכירים

יוצאי אתיופיה – המבקר מצא כי בשנת 2016 חלה עליה במספר הקבילות החמורות בכלל ובדגש על קבילות המופנות כנגד מפקדים בכירים יחסית (דרג מ"פ, קצינים בדרגת רס"ן). קבילות אלו מאופיינות בתלונות על אלימות פיזית ומילולית. בין השאר נרשמה עליה בקבילות על התבטאויות לא הולמות של מפקדים, בדגש על התבטאות גזענית כנגד יוצאי אתיופיה, עלייה במספר קבילות של תצפיתניות (ומטעמן) בעיקר בסוגיות פיקודיות ובשל עומס עבודה (פחות קבילות בנושאי תשתית ותנאים פיזיים). כך לדוגמה מביא המבקר תלונה של חיילת ממוצא אתיופי שהתלוננה כי המפקדת שלה התבטאה באופן פוגעני כלפיה, כולל שאלות חודרניות לגבי צבע עורה. המפקדת המשיכה למרות בקשת החיילת שתחדל.

המבקר מעיר כי "ישנם מפקדים שמתנהלים בצורה פסולה כדי להתקרב לחייליהם ולדבר בשפתם, או כאלו המתנהלים מתוך שיכרון כוח, מרגישים שמותר להם לנהוג באלימות בשל מעמדם".
כך לדוגמה מביא המבקר מיקרים כמו: מפקד שהשליך מחסנית נשק לעבר חיילים כאשר במהלך שיחת נזיפה של מפקד פלוגה בשלושה חיילים, לא שלט המפקד בכעסו והחל מקלל את החיילים וזורק לעברם חפצים קהים כמו מחורר ומחסנית נשק. או נגד שריסס דיאודורנט בפניו של חייל, או מפקד שאיים על חייל כי "ישבור לו את העצמות",  מפקד שאמר לחייל שאיים לפגוע בעצמו "אם אתה גבר, תחתוך, תחתוך",  או מ"פ שמנע מתצפיתניות לאכול בחדר האוכל והכריח אותן לאכול מנות קרות .

פגיעה בחיילים על רקע נטייתם המינית

מזעזע – בסרטון שהפיקו גורמי פיקוד לחייליהם לקראת סיום קורס, שנועד לכאורה, לבדר את החיילים, הקרינו המפקדים קטע מסרט בו מתרחשת נשיקה בין שני גברים בתא-כלא, וברגע הנשיקה התפרסה על כל המסך תמונת החייל. הרמיזה הייתה חד משמעית לגבי נטייתו המינית. הסרטון הוקרן ללא רשותו של החייל וללא בקשת רשות ופגעה בו עמוקות. לאחר הקבילה טענו המפקדים שהסרטון היה הומוריסטי והוא משודר בכל סוף קורס, הם לא התכוונו 'להוציאו מהארון'. לאחר הקבילה, התנצלו המפקדים על העוול שנגרם לחייל, קיבלו מכתב אישי מהנציב, בו העיר להם על התנהגותם ומסורת שידור סרט זה בסיום הקורס הופסקה.

השקיפות והפתיחות בצה"ל

מ"פ לא דיווח כראוי למג"ד ולמח"ט על אירוע של משחק בנשק. אירוע כזה מחייב חקירה של משטרה צבאית. דוגמה נוספת- חיילים יצאו עירומים למסדר והאירוע לא דווח למפקדים באופן סדיר. מטיפול של המח"ט בנושא התגלה מסורת של תופעות חמורות אשר השתרשו ביחידה. חיילים רבים חוששים לספר למפקדים על דברים המתרחשים ביחידה כדי לא להיקרא מלשינים. במצב כזה עלולה להתפתח תופעה חמורה של קשר של שתיקה וטיוח הבעיות. גם תדמית המפארת את היחידה מסתירה לעיתים מצב שונה לחלוטין.

שינויים בצה"ל הפוגעים בזכויות החיילים ובתנאי שירותם

המבקר התייחס גם לפקודת גידול הזקנים – הוא הביא לדוגמה מקרה בו הכריח מפקד יחידה את כל החיילים ביחידה להתגלח עד לקבלת התשובות לגבי שאלות שהגישו בנוגע לגידול הזקן. הדבר כאמור בניגוד לפקודת הצבא.

פיטורי משרתי הקבע

המבקר קובע כי קבילות רבות הגיעו ממשרתי קבע, שטענו כי "המערכת מנסה להיפרד מהם בהקדם ותהליכי הפרישה נעשים בחיפזון וללא בדיקת כלל ההיבטים שעלולים לפגוע במשרתים". לעתים עלה כי הליכי השחרור הם מנוכרים ואינם נעשים בצורה מכובדת וראויה כיאה לאנשים שבחרו לשרת את מדינת ישראל ואת הצבא.

שירותי הרפואה בצה"ל אי כיבוד המלצות, מתן פטורים והקלות

 המבר מצא כי כשלים קשים הנובעים מאי כיבוד המלצות רפואיות, מתן פטורים והקלות וכן הפעלת שיקול דעת שאינו במקומו בנוגע למצב רפואי של חיילים. הדבר מתבטא גם באמירות מבטלות ומזלזלות ואי מתן משקל ראוי של מפקדים לטענות רפואיות.
בנוסף לכך מוצא המבקר כי קיימים פערים בכוח אדם של מטפלים, המביאים לפגיעה ברציפות הטיפול ובזמינות המענה, קיימים פערי טכנולוגיה משמעותיים הפוגעים באיכות הטיפול בחיילים. המבקר מעיר כי "מערכת התיק הרפואי הממוחשבת בצה"ל מיושנת ואיטית ואינה מאפשרת ממשק סדיר על מערכות רפואה אזרחיות. אין מערכת זימון תורים, ישנו קושי בקבלת תיעוד בדיקות דימות- חיילים נאלצו לעשות בדיקות חוזרות, בהעדר כלי עבודה ראויים תמשך הפגיעה במטופלים?  כדוגמא מביא המבקר מקרה בו  חיילת קיבלה אבחנה סופית לפשר כאבי בטן שחשה רק כעבור שנה. אמה של החיילת הלינה על מענה רפואי לקוי שניתן לבתה שהתלוננה על כאבי בטן בחודש מרץ בשנת 2015 ומאז בדקו אותה עשרות פעמים גורמי רפואה שונים עד לקבלת אבחנה סופית בעניינה בינואר, שנת 2016. או לדוגמה חיילת שקבלה על מפקדיה שלא הפנו אותה לקבלת מענה רפואי לאחר שהתלוננה במשך שבוע על ירידה בשמיעה ותחושת שיתוק בפנים. לא רק שהמפקדים לא הפנו אותה לרופא, הם אילצו אותה להשתתף במטווחי ירי. במקרה אחר הגיב מפקד לנוכח התלונות ואמר לחיילים שהם בכיינים. החיילים העידו כי העדיפו לסבול ולא לקבל מענה רפואי בשל חשש מהתוצאות.

ליקויים קשים בתנאי תברואה בבסיסי הכליאה של צה"ל

מבדיקת המבקר עלה על הימצאות חרקים, מחסור בחומרי ניקוי, תאורה שנשארת דלוקה 24 שעות ביממה ומפריע לכלואים לישון.

תגובת צה"ל

מדובר צה"ל נמסר כי "דוח נציב קבילות החיילים לשנת 2016 הוצג לרמטכ"ל רב אלוף גדי איזנקוט. צה"ל מייחס חשיבות רבה במתן אפשרות למשרתי צה"ל לפנות לנציב לכל בדיקה מתוך ראייה של חשיבות הטיפול במשרתים בחובה, קבע, ומילואים.

נדגיש כי דוח הנציב מסכם תמונה רחבה של שנת 2016 ובמסגרתו מוצגים גם נושאים שכבר טופלו במסגרת ההחלטות שקיבל צה"ל במהלך השנה החולפת.

במסגרת התכנית הרב-שנתית "גדעון" המתאימה את צה"ל למציאות המשתנה ולאתגרי העתיד, התבצעו ועודם מתבצעים צעדי התייעלות נרחבים הכוללים שינויים ארגוניים וצמצום בהיקף כוח האדם בצה"ל, בדגש על היקף משרתי הקבע – 39,000 משרתים בשנת 2016, ירידה של כ- 3,500 משרתים, בתקופה קצרה ובהיקף שאינו דומה לאף ארגון אחר. תכנון ומימוש התוכנית נעשים תוך ראייה עתידית והתחשבות בהשפעת השינויים הארגוניים על הפרט ומתן מענה עבורם. הנציב מייחס את מספר הקבילות לשינויים הרבים אותם עובר צה"ל בימים אלו והשפעתם על הפרט, תנאי שירותו וזכויותיו.

הנציב הדגיש בדוח את ההבנה הקיימת בקרב מפקדי צה"ל לחשיבות הבדיקה הביקורתית מתוך רצון משותף ואמיתי להוביל לשיפור מתמיד ופתרון בעיות. כמו כן, ציין הנציב כי זיהה בקרב מפקדי צה"ל רצון להשתפר ולתת מענה לסוגיות שעלו בדוח וזאת כבר במהלך השנה, טרם פרסומו.

לצד פעילותו הברוכה של נציב קבילות החיילים, אלוף (מיל') יצחק בריק ויחידתו, פועלים בצה"ל כל העת מנגנוני בקרה וביקורת פנימיים נוספים שמטרתם שיפור ההתנהלות במגוון רחב של נושאים. צה"ל מכבד ומעריך כל בדיקה וביקורת המבוצעים ותורמים לשיפור הארגון. מחויבים ללמוד את תכניה ביסודיות ובמקצועיות, להפיק את הלקחים המתבקשים ולתקן את הדרוש תיקון.

בהתאם להחלטת הרמטכ"ל, מוביל סגן הרמטכ"ל, אלוף אביב כוכבי, הליך סדור להעמקת הבדיקה וטיפול בפערים שהועלו בדוח."

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן